כוח המיקוח עובר לעובדים

תיקון החקיקה החדש, המחייב כל מעסיק לדון בתנאי ההעסקה עם ועד עובדים חדש, מרגיז כמה מעסיקים, שחוששים כי ההסתדרות תתערב להם בניהול העסק

חיים ביאור
חיים ביאור
חיים ביאור
חיים ביאור

מה החשש המשותף כיום לחברת פז, דפוס עמל, מספרת שוקי זיקרי, רשת בתי הקפה ג'ו, רשת בתי האופנה זארה ועוד מאות אלפי בתי עסק בישראל? מעבר לחשש מתוצאות המשבר הכלכלי, בשבועות האחרונים מאחד את בעלי העסקים חשש נוסף: ביוזמת ההסתדרות אישרה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לפני כמה ימים תיקון לחוק הסכמים קיבוציים שלפיו בכל מקום עבודה שבו קמה התארגנות ראשונית של עובדים (ועד), המעסיק אינו רשאי לסרב לבקשת הוועד להיפגש עמו כדי לדון בתנאי ההעסקה של העובדים.

לפי התיקון החדש, המפגש בין הצדדים חייב להתנהל בתום לב, אך אינו חייב להוביל לחתימה על הסכם קיבוצי. די שהוא יביא לתיקון עיוותים קיימים בתגמול הכספי של העובדים או בתנאים הפיסיים במקום העבודה. לא רק העובדים רשאים להעלות את העניינים המטרידים אותם, אלא גם המעסיק יכול לנצל את ההזמנות כדי להעלות סוגיות חשובות בעיניו, כגון התייעלות ושינויים מבניים. תיקון זה הוא חלק מ"חבילת" תיקוני חקיקה שיזמה ההסתדרות במטרה לשפר את תנאי ההעסקה של העובדים. יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ניצל את חולשתו הפוליטית של נתניהו, שנזקק לשותפות של מפלגת העבודה בקואליציה, כדי להעביר את חבילת התיקונים, ובכללם התיקון לחוק ההסכמים הקיבוציים. התיקון שונה מהחוק המקורי בכך שהוא מחייב את המעסיק להיכנס להידברות עם ועד חדש שקם במפעל, ולא להסתפק במתן אפשרות לעובדים להתארגן.

אז ממה חוששים המעסיקים? מכך שהמו"מ הנכפה עליהם יוביל בכל זאת למה שמנסחי התיקון נזהרו מלקבוע: חתימה על הסכם עבודה קיבוצי בין נציגות העובדים להנהלה, במעורבות של ההסתדרות בחתימה.

"תאר לך שבעל מפעל ייכנס לתהליך של התדיינות עם נציג הוועד על הטבת תנאי העבודה", אומר נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, בעלי חברת כוח האדם וההשמה לין-ביכלר. "והנה, בשלב כלשהו השיחות נתקעות בגלל מחלוקת כספית. הוועד ידרוש לחתום על הסכם קיבוצי המגדיר את התוספת, ואילו המעסיק מבקש מהוועד לוותר. מה יקרה אז? עלולה לפרוץ מלחמת עולם במפעל".

תתכוננו לשביתות

עו"ד יעקב מלישקביץ', שותף במשרד עורכי הדין נ. פינברג, המייצג רבים מהמעסיקים הגדולים במשק, אומר שהתיקון החדש נועד להקל על העובדים את ההתארגנות הראשונית במקום העבודה.

הוא מציין כי בית הדין הארצי לעבודה כבר התאים את עצמו לרוח החדשה שיצר התיקון לחוק (כמו גם ליתר תיקוני החקיקה שיזמה ההסתדרות כחלק מעסקת החבילה במשק), כאשר קבע לפני שבועיים שמחובתה של הנהלת הסינמטק בירושלים לנהל מו"מ עם ארגון העובדים היציג שקם במקום. השאלה האם המו"מ בין הצדדים חייב להוביל גם לחתימה על הסכם קיבוצי לא הוכרעה בשלב זה, מסביר מלישקביץ'.

"אפשר להבין לחששם של המעסיקים מפני התיקון לחוק, ולא רק מפני שהמשק מצוי באי-ודאות כלכלית", אומר מלישקביץ'. "הסכם קיבוצי, על שלל סעיפיו הנוגעים לכל תחום אפשרי בחיי המפעל, מגביל את המעסיק, מקטין את הגמישות הניהולית שלו ומונע ממנו להעביר עובד מתפקיד אל"ף לתפקיד בי"ת כראות עיניו. ההסכם הקיבוצי מעניק הגנה רבה מפני פיטורים, בלי קשר לתרומתם של העובדים לרווחיות המפעל, ומקשה על המעסיק לגייס עובדים כראות עיניו. והרי ככלות הכל זה העסק שלו".

לדברי מלישקביץ', אם המעסיק מחליט לפטר עובדים שתפוקתם נמוכה, ההסכם הקיבוצי קובע שעליו לשלם להם פיצויים הגבוהים בהרבה לעומת אלה הקבועים בחוק פיצויי פיטורים, ואם הוועד עיקש בהתנגדותו לפיטורי העובדים, ההסכם הקבוצי קובע מנגנון של בוררות. "כל אלה עולים ממון רב, שבזמן משבר יכול להיות קריטי לעסק".

לדבריו, "מהרגע שבו קמה התארגנות של עובדים במפעל או בעסק, על המעסיק לקחת בחשבון שהמהלך יכניס אותו לעלויות כספיות שלא הכיר עד כה, מכיוון שמעתה לא הוא קובע את שכרו של העובד, אלא יש לו שותף חדש לעניין - הוועד. לעובדים 'מאורגנים', כלומר אלה שהקימו מתוכם ועד והצטרפו להסתדרות, יש כוח מיקוח שווה לזה של המעסיק. הם נהנים מייעוץ משפטי ובמקרה של סכסוך עבודה - גם מקרן השביתה של ההסתדרות. כלומר, זו משוואה שבה העובד הוא לאו דווקא הצד החלש".

מלישקביץ' מעריך כי בעתיד עשויות לפרוץ שביתות במקומות עבודה שבהם המעסיקים אמנם ינהלו מו"מ עם הוועד החדש, אך לא ירצו לחתום עמו על הסכם קיבוצי. "זה מתכון לצרות, מבחינת המעסיקים", הוא קובע".

"המנכ"ל רוצה לשלם למזכירה טובה"

עו"ד יעל דולב, המייצגת מעסיקים וגם עובדים בתחום דיני העבודה, אומרת כי התיקון שיזמה ההסתדרות "מכניס בדלת האחורית את ההסכם הקיבוצי למקומות עבודה רבים", אך היא לא מסכימה להנחה שהסכם קיבוצי הוא בהכרח רע למעסיק. "הסכם כזה נוח להנהלת מפעל שבו מועסקים עובדים רבים, כמה מאות או יותר". הסיבה לכך, לדבריה, היא ש"הסכם קיבוצי קובע תנאי שכר אחידים לכל דרג של עובדים, והדבר חוסך מהמעסיק את כאב הראש הכרוך בניהול מו"מ נפרד עם כל עובד על רמת השכר, התנאים הסוציאליים וסוג הביטוח הפנסיוני שלו. לפיכך, לא אתפלא שמעסיקים רבים אינם מתנגדים לתיקון החדש".

לדבריה, מבחינת העובדים, הסכם קיבוצי הוא בשורה טובה, מכיוון שהוא כולל מנגנון כמעט אוטומטי לקידום בשכר, תוספת קבועה עבור ותק ורכישת השכלה גבוהה או אפילו השתתפות במימון קורסים מקצועיים.

"אבל אני רוצה להרגיע את המעסיקים המודאגים: יש עובדים שפשוט אינם רוצים להיות מועסקים במסגרת הסכם קיבוצי", אומרת דולב. "עובדים אלה רואים עצמם מוכשרים ומעדיפים לעבוד לפי חוזים אישיים, שיבטיחו להם תגמול כספי טוב יותר מזה הנהוג בענף בו הם מועסקים, שיבטא את תרומתם הייחודית. עובדים כאלה נמצא לרוב בענף ההיי-טק, בבתי השקעות, בתחום השיווק והמכירות, יועצים במשרות אמון וגם בדרגים הבכירים של המגזר הציבורי".

דולב מציינת שיש מקרים הפוכים, שבהם המעסיק רוצה לשלם יותר לכמה עובדים שהוא חפץ ביקרם במיוחד, אך ההסכם הקיבוצי מונע זאת ממנו. "ניקח לדוגמה מזכירת מנכ"ל. המנכ"ל רוצה לשלם למזכירה טובה, שתוכל לנהל לו את המשרד, שכר גבוה יותר מהמקובל, אבל ידיו כבולות בגלל ההסכם הקיבוצי. אין בזה הגיון".

"כוח מוגזם לוועדים"

סולי סקאל, בעלי רשת השיווק סקאל, מהמתנגדים הבולטים לתיקון לחוק, טוען שחלק מהאינטרס של ההסתדרות בייזום החוק הוא הגדלת מספר העובדים המאורגנים במסגרתה, במטרה לגבות מהם דמי חבר. "אני יודע להסתדר יפה עם כל אחד מעובדי הרשת ואינני צריך גורם חיצוני שיעשה את העבודה בשבילי", הוא אומר. "אצלנו יש אווירה משפחתית, אבל ברגע שאיש ההסתדרות יופיע פתאום באחת מחנויות הרשת שלי, האווירה תיהפך למתוחה. הרי הוא לא יגיע כדי לומר לעובדים 'אני רואה שאתם מרגישים מצוין'".

"אני קונה את אמונם של עובדי בזה שאני משלם להם טוב. יש אצלי עובדים שמשתכרים 50 אלף שקל ומוכרים שמקבלים שכר הגבוה פי ארבעה מהמקובל בתחומם, אבל אם בא מישהו ומארגן לי 30% מהעובדים וכך מקבל מעמד חוקי אצלי, העסק שלי ייפגע. הרי המוטיווציה של העובדים להגדיל את הפיריון לא תגבר בעקבות זאת", הוא אומר.

לטענתו, התיקון לחוק יעודד הקמת ועדי עובדים - מה שיגדיל את כמות השביתות בישראל. "כיבואן וכמשווק, סבלתי רבות משביתות שפרצו בנמלי הים ובנתב"ג", הוא מספר. "איש לא פיצה אותי על ההפסד הכספי. הכוח המוגזם שיינתן לוועדים ולהסתדרות בתיקון החדש יפר את האיזון העדין ביחסי עובדים-מעסיקים. הרי אם איכנס למו"מ עם הוועד החדש ולא אגיע עמו להסכם קיבוצי מפורש, זה יהיה הסוף שלי. גם כך קשה לעסקים כמו שלי להתקיים על רקע המשבר הכלכלי".

סקאל מספר שלפני שבע שנים רכש את חברת לים, המספקת מוצרי צריכה לחנויות דיוטי-פרי, מחברת צים. "כשרכשתי את לים, היא העסיקה את עובדיה בהסכם קיבוצי. חלק מהעובדים ישבו באפס מעשה. פיטרתי מיד את כל עובדי החברה שהועסקו במסגרת ההסכם הקיבוצי והעברתי אותם לחוזי העסקה אישיים. בתוך כמה חודשים לים מחקה את ההפסד ועברה לרווח, ומאז החברה הגדילה את מחזור הפעילות שלה בכמעט פי שלושה. המסקנה שלי: מעסיק שעובד מול ועד, מתקשה לתפקד. בכלל, כל העסק של ועד חדש שקם כדי לנהל מו"מ על הסכם קיבוצי נראה לי כמו דרישה לדמי חסות".

היועץ המשפטי של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, עו"ד שי תקן, מהוגי תיקוני החקיקה, מכנה את דברי סקאל "פופוליזם לשמו", ומסביר כי סקאל חבר בהנהלת איגוד לשכות המסחר, המתנגד לתיקוני החקיקה. לטענתו, חובת המעסיק להכיר בהתארגנות עובדים חדשה שקמה בחצרו ולנהל עמה מו"מ תעביר את יחסי העבודה למסלול של הידברות, במקום של מאבקים. "התיקון לחוק טוב לעובדים ולמעסיקים כאחד, כי הוא ינטרל מתחים", הוא אומר.

מלה אחת שמתסיסה

רן טוטנאואר, בעל מפעל טוטנאואר לציוד רפואי בבית שמש, המשמש כיו"ר ועדת העבודה בהתאחדות התעשיינים, מבקש להרגיע את המעסיקים. "התיקון הזה אינו מהפכני", הוא טוען.

הוא מזכיר שכבר ב-2001 נקבע בחוק שאסור למעסיקים לצאת נגד התארגנות הכוללת לפחות 33% מהעובדים שלנו. "כבר אז נקבעה הזכות של עובד להתארגן במסגרת ההסתדרות וליזום הקמת ועד ונאסר על המעסיק לפטרו בשל כך או להתנכל לו או למנוע כניסה של איש ההסתדרות לחצר המפעל.

אם כך, מה השתנה?" מקשה טוטנאואר. "מלה אחת שינתה את כל המהות. ב-2001 לא נקבעה חובה על מעסיק להיפגש עם הוועד. הפעם, תיקוני החקיקה מחייבים את המעסיק לשבת עם הוועד החדש שקם במפעלו או בבית העסק שלו. המלה הזו מתסיסה חלק מהמעסיקים - ולא בצדק.

"כל המו"מ הזה בינינו לבין נציגי העובדים אינו אסון, אלא להיפך. ההידברות מונעת סכסוכים ומרגיעה תחושות קיפוח של העובדים. איני רואה כל פסול בכך שאתה יושב עם עובדיך. למי התיקון הזה באמת רע? לאותם מעסיקים שמפירים בשיטתיות את חוקי העבודה, אם זה בתחום שכר המינימום ואם זה בתחום חופשות שנתיות או הפרשת כספים לפנסיה. יש מעסיקים נצלנים רבים בענפי המסחר, הניקיון, האחזקה השמירה ובתי האוכל - פחות בתעשייה".

אצלך במפעל יש ועד עובדים?

טוטנאואר: "אין אצלי ועד, כי לעובדים שלנו טוב. מתי צריך ועד? כשבעל הבית מתחמק ממילוי חובותיו. בכל אופן לא עלה אצלנו במפעל רעיון כזה".

מהו הסכם קיבוצי ומי כלול בו?

>> הסכם קיבוצי הוא הסכם שכר שמקיף את כל העובדים במקום עבודה מסוים. לפי החוק, די בכך ששליש מהעובדים באותו מקום עבודה הצטרפו להסתדרות, כדי שניתן יהיה לחתום בו על הסכם קיבוצי.

ההסכם הקיבוצי נחתם בתום מו"מ בין נציגות העובדים לבין ההנהלה, לרוב בהשתתפות נציג ההסתדרות, שגם מצרף את חתימתו להסכם. זאת, בשונה מחוזה עבודה אישי, שהוא מסמך שהמעסיק מכין בתום מו"מ אישי בינו לבין העובד.

ההסכם הקיבוצי כולל תנאי שכר כמעט אחידים לכל העובדים באותו דירוג במפעל או בבית העסק. כלולות בו תוספות שאין סיכוי למצוא בחוזה אישי, כגון תוספת ותק - המשולמת אוטומטית לעובד בתום כל שנת עבודה. בנוסף, יש בו מנגנון המקשה על פיטורי עובדים. ההסכם הקיבוצי גם קובע שמדי תקופה - כשנה או שנתיים - יתכנסו נציגי ההנהלה והעובדים לדון בתשלום תוספת שכר לעובדים ושיפור התנאים הסוציאליים. הוא קובע גם שמחלוקות בין ההנהלה לעובדים יובאו בפני בורר שיוסכם עליו. החסרונות של הסכם קיבוצי הוא ששכר אחיד, שגובהו תלוי במידה רבה בוותק, מעודד בינוניות ומחניק יצירתיות, ושעובד היודע שמקום עבודתו כמעט מובטח לחלוטין, עשוי להשקיע פחות בעבודה.

קיימים גם ענפים שלמים במשק, למשל בתעשיית המתכת, במפעלי המזון ובחברות כוח האדם הגדולות, שבהם הסכמים קיבוציים קובעים את תנאי השכר בענף שלם, לאחר ששר התמ"ת מוציא צו הרחבה להסכם.

מתוך 2.9 מיליון שכירים בישראל, רק 35% מועסקים במסגרת הסכמים קיבוציים - בעיקר עובדים במשרדי הממשלה, רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות, עובדי האוניברסיטאות, בתי הספר, מוסדות ציבור כמו קופות החולים וההסתדרות וכמה ארגונים במגזר הפרטי, בהם הבנקים הגדולים, הבורסה לני"ע, המלונות הגדולים, חלק מרשתות השיווק וחלק מהמפעלים המיוצגים על ידי התאחדות התעשיינים.

בהיי-טק לא רוצים לשמוע על הסכמים קיבוציים

>> לפני כשבועיים נפגשו כמה מראשי חברות ההיי-טק הגדולות בישראל עם יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, בעקבות תיקוני החקיקה שנועדו לחזק את מעמד העובדים מול המעסיקים ולהקל על התארגנותם. המשלחת יצאה מרוצה מהפגישה, ועיני הרגיע את ההיי-טקיסטים שההסתדרות לא מתכוונת לפתוח במאבק להנהגת הסכמים קיבוציים בענף.

כיום קיימים הסכמים קיבוציים רק במפעלי היי-טק "מסורתיים" כגון אלביט מערכות, אלישרא ואלתא, אבל אפילו בהם חלק גדל והולך של העובדים כבר מועסק בחוזים אישיים, בהסכמת ההסתדרות. היעדר הסכמים קיבוציים מאפשר למעסיקים לקבוע שכר שונה לכל עובד, לפי תרומתו לעסק, ולנייד עובדים בין מחלקות כרצונו.

בענף ההיי-טק מועסקים כיום כ-130 אלף עובדים, שאיש מהם אינו מועסק בהסכם קיבוצי. "בענף ההיי-טק מתקיים שיתוף אינטרסים מעניין בין המעסיקים לעובדים", אומר אבי בן דוד, מנכ"ל חברת אביב פתרונות מתקדמים.

"המעסיקים אינם מעוניינים בהסכמים אלה, מכיוון שהם רוצים לתמרץ את העובדים הטובים הרבה מעבר לתנאים האחידים הנקבעים במסגרת הקיבוצית. ומאידך גיסא, העובדים עצמם מעדיפים חוזים אישיים, המעניקים להם אפשרות להתקדם בשכר מהר יותר מאשר בהסכמים קיבוציים". לדבריו, בהיי-טק אין תופעות של ניצול עובדים בידי המעסיקים, "מכיוון שעובד שמרגיש שהוא מנוצל - פשוט קם והולך".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן