מפטר? כדאי שתחשוב גם על עצמך

רק מעטים מדברים על המעמסה הנפשית של המנהל המפטר ■ באחרונה התפרסם מחקרם של מרגוליס ומולינסקי (חוקר מאוניברסיטת ברנדייס) העוסק באנשים שחלק מתפקידם כלל אלמנטים של "רע הכרחי" (Necessary evil) ■ הדרך לשיחת פיטורים נכונה - שבה המפטר ישיר וברור ועם זאת אמפטי וקשוב, ובמקביל אינו חושף את עצמו לפגיעה רגשית - מתחילה בהכנה

טלי חרותי סובר
טלי חרותי-סובר
טלי חרותי סובר
טלי חרותי-סובר

לא מעט סיפורים מביכים שמעו ג'ושוע מרגוליס ואנדי מולינסקי בשנים האחרונות. "מנהלים תיארו בגילוי לב איך במהלך שיחת פיטורים לא התאפקו ופרצו בבכי, או פשוט הצטרפו לדמעותיו הזולגות של המפוטר הטרי", מספר ד"ר מרגוליס מבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת הארוורד. "לעתים נהפכה השיחה לריב מלווה בצעקות, כחלק מהקושי ההדדי". בקצה השני של הסקאלה נמצאת ההתנהגות הרובוטית - מנהל מנותק מרגשות שאינו מסוגל להביע אמפתיה או קשב לאדם היושב מולו. "שני סוגי ההתנהלות בעייתיים", אומרים החוקרים. "מנהל שנסחף ברגשותיו עושה נזק למפוטר בדומה למנהל שאינו מסוגל לתת למפוטר כבוד מינימלי. לא צריך להזדהות יותר מדי, אבל אם אתה מפסיק להרגיש משהו בתהליך הקשה הזה - אתה בבעיה".

באחרונה התפרסם מחקרם של מרגוליס ומולינסקי (חוקר מאוניברסיטת ברנדייס) העוסק באנשים שחלק מתפקידם כלל אלמנטים של "רע הכרחי" (Necessary evil) - העברת בשורה קשה כמו הודעת פיטורים או הודעה על מחלה. במשך חמש שנים ראיינו וניתחו השניים 111 בעלי תפקידים שונים, בהם 44 מנהלים בכירים. המרואיינים האחרים היו רופאים, שוטרים ומטפלים.

ניהול אמוציות

המוטיווציה של מרגוליס ומולינסקי לחקור דווקא את הצד המפטר הגיעה, בין היתר, ממקום אישי. "אני הייתי בצד המפטר לא פעם", מספר מרגוליס, "ופשוט לא ידעתי איך עושים את זה נכון. הרגשתי שהמפוטר לא מקבל ממני התייחסות נכונה. חשתי שגם אני עצמי עובר תהליך רגשי לא פשוט. במקביל שמענו מסטודנטים שלנו על חוויות קשות שעברו כמנהלים תוך כדי שיחת הפיטורים. הבנו שבזמן שרוב המחקר בעניין מתרכז במפוטרים, יש כאן צד נוסף שאיש לא מתייחס אליו".

למה תחושותיו של המפטר מוזנחות לחלוטין?

מרגוליס: "ראשית, מכיוון שבאופן טבעי מתייחסים לקורבן, לזה שסובל יותר הן מפגיעה בערך העצמי ושאיבד את מקום עבודתו. גם המפטר הוא עובר חוויה פסיכולוגית קשה, אבל לפחות הוא לא הולך הביתה.

"מצד הצדק הארגוני יש תמיד חשש כי שאם התהליך לא יעשה נכון, המפטר עלול לפגוע בארגון - אם על ידי הוצאת דיבתו או אפילו על ידי פנייה לבית המשפט כדי להיאבק בפיטורים - כך שמעשית כדאי יותר להתרכז בהקלת התהליך על המפוטר ולא על המפטר.

"אנו החלטנו לבדוק את המעורבות של הצד שנחקר פחות, מתוך הבנה שגם אם הוא לא הקורבן הראשון, הרי שעדיין מדובר בתהליך מורכב שיוצר מעורבות פסיכולוגית עמוקה. בדקנו מה יקל על המנהל לעשות את התפקיד נכון יותר, כיצד הוא יכול לנהל את האמוציות שלו בלי לסחוב פגיעות לטווח הארוך".

מהמחקר עולה כי בתהליך פיטורים חווים מנהלים לרוב סערת רגשות הכוללת תחושות נוגדות כמו חוסר נוחות, התרגשות גדולה, כעס, אשמה, סימפטיה, עצבות ועוד.

"הממצא הזה מנוגד למסקנות של מחקרים קודמים, שקבעו כי מוסרי בשורות רעות נהפכים אטומים ומפסיקים להרגיש", אומרים החוקרים. "מנהלים שאינם מפטרים על בסיס יומיומי - והרי איש לא עושה זאת - בדרך כלל חווים תהליך רגשי קשה ומסוגלים להזדהות ברמה זו או אחרת עם המפוטר. כיוון שזו הנחת היסוד, נשאלת השאלה מה ניתן לעשות כדי למנוע תהליך התפרקות אמוציונלי ולהקל גם על המפטר".

לפי מרגוליס ומולינסקי, הפתרונות רבים, והם מתחילים במודעות של הארגון גם לצרכים של מנהליו. "חשוב שלא לטאטא מתחת לשטיח את תחושותיו של המנהל ויעזור לו להתגבר עליהם", אומרים השניים.

אל תעשה את זה לבד

הדרך לשיחת פיטורים נכונה - שבה המפטר ישיר וברור ועם זאת אמפטי וקשוב, ובמקביל אינו חושף את עצמו לפגיעה רגשית - מתחילה בהכנה. "אל תיקח את הנושא בקלות ראש ותסמוך רק על האינטואיציה שלך", אומרים מרגוליס ומולינסקי. "הכנה מראש כוללת חשיבה על תסריטים אפשריים, סימולציה בינך לבין המראה או קולגה, כשאתה מביא בחשבון כל סיטואציה אפשרית".

לדברי השניים, שיחת פיטורים עלולה להעלות מגוון של אופני התנהגות: בכי, עלפון, כניסה להלם, כעס מופגן ועוד.

"בארגונים מסוימים מכינים מראש מנהלים, בעיקר אם מדובר בפיטורים המוניים, ועוברים גם על תסריטי שיחה שהוכנו על ידי מומחים למשאבי אנוש. בין אם מדובר בהכנה מסודרת או לא, אל תגיע אל השיחה מבלי שהכנת את עצמך אליה", מציעים מרגוליס ומולינסקי.

מה עושה מנהל שאינו מסוגל לשלוט בתחושותיו?

מרגוליס: "שלא יעשה את זה לבד. כדאי להזמין קולגה או איש משאבי אנוש או את שניהם. אין סיבה לעשות משהו לבד אתה מאוד מתקשה בו".

אתם ממליצים להיצמד לתסריטים המוכנים?

מולינסקי: "תלוי מאוד באופיו של המנהל ובניסיונו. במהלך ההכנה יכול מנהל להכיר טוב יותר את עמידותו בתהליך. אם הוא נסחף או מתנתק מרגשותיו ונהפך לרובוט - כדאי להשתמש בתסריטים. אם הוא מסוגל להיות מחובר לרגשותיו ולרגשות הזולת ולאלתר נכון בתוך הסיטואציה - שיסמוך על האינטואיציה שלו.

"חשוב מאוד להיות ברור, אמפטי ומכבד. מנהלים נוטים לעתים להשאיר קצוות פתוחים שמאפשרים למפוטר לקוות לטוב, גם אם אין סיבה. זו לא הדרך הנכונה. צריך להיות ברור ביותר באשר לסיבות אך לכבד את יכולותיו וחוזקותיו של המפוטר".

התאווררות לאחר השיחה

לדברי מרגוליס, אחת הטעויות של מנהלים היא החזרה המיידית לעבודה לאחר הפיטורים. "כחלק מההכנה כדאי להכין גם את פסק הזמן של אחרי השיחה", הוא אומר. "אפשר למשל לקבוע שיחה עם חבר מחוץ למשרד, ללכת לחדר כושר או אולי אפילו ללכת הביתה. ברור שאי אפשר פשוט להיכנס לישיבה הבאה ולהמשיך כאילו לא קרה כלום.

"בארגונים מסוימים ממסדים את השיחה שאחרי, ומפגישים את הצוות המפטר בינו לבין עצמו או עם יועץ חיצוני. תהליך ההתאווררות והמנוחה חשוב מאוד לחזרה למהלך התקין של העבודה ואין לוותר עליו".

האם מנהלים מתרבויות שונות מתנהגים אחרת במהלך שיחת הפיטורים?

מולינסקי: "אתם הישראלים נתפשים כאנשים שפחות מחוברים לרגשות ויותר אטומים לכאב של אחרים. אבל אני בטוח שמדובר במיתוס שמקורו בצבא".

"אנשים מגיבים ל'רע הכרחי' גם על פי התניות תרבותיות. במדינות בהם התקשורת היא יותר ישירה, למשל ישראל, יש סיכוי גדול שכך תתנהל גם השיחה, לעומת תרבויות כמו מזרח אסיה. עם זאת, לא ניתן לומר שכל מנהל ישראלי ינהג כך, ממש כמו שלא ניתן לומר שכל מנהל יפאני ינהג אחרת.

"כיוון שמדובר בנושא למיד, ניתן יהיה לרוב להימנע מהתניות תרבותיות על ידי מודעות, למידה ואימון. המנהל הישראלי ילמד להיות מעט פחות ישיר ובוטה, בעוד המנהל המזרח אסייתי יסגל לעצמו התנהלות יותר חמה וישירה".

איזו סיטואציה קשה יותר: שיחת פיטורים בשל מצב כלכלי או בגלל ביצועים כושלים?

מולינסקי: "המנהלים שנשאלו את השאלה הזו היו חלוקים בדעותיהם, וגם לנו אין תשובה מוחלטת. יש שטענו כי קל יותר לפטר על רקע מצב כלכלי, מכיוון שמדובר בעניין לכאורה לא אישי ולכן פחות מעליב. יש שטענו את ההיפך בדיוק - רמת המרירות עולה כיוון שמדובר בתהליך שאינו תלוי בך ולא אתה תרמת לו".

לפי המיתוס על פיטורים באמריקה מדובר בתהליך מיידי קר ונטול רגש.

מרגוליס: "זה אמנם קיים עדיין אבל בחברות הטובות ההתנהלות שונה לחלוטין. גם בארה"ב יש הבנה ברורה כי פיטורים במייל ומנהל שלא אכפת לו הם דברים שאבד עליהם הכלח".

מה המסר של המחקר?

מרגוליס: "שיחת פיטורים נכונה עומדת בשלושה קריטריונים: היא פוגעת ביחיד אך מחויבת לטובת הכלל; המפוטר יוצא בתחושה שכיבדו אותו; והמפטר יודע לנהל את האמוציות כך שהפגיעה בו-עצמו תהיה מינימלית".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"

שיעור תכנות בבית ספר בנס ציונה. תפקידם של המורים נהפך לקשה מתמיד

עמדתי בשקט ליד הלוח וחיכיתי, ביקשתי שקט, ואז הרמתי את הקול. כך נראה הרגע בו הבנתי שאני צריך לקחת הפסקה מהוראה

אורית פנחס וטלי שילון. "אנחנו משלמות 16 אלף שקל, אבל זה שכר רעב"

"יש מיליון דירות שצריכות להיבנות ואין מי שיתכנן אותן - הצעירים רואים שבהיי-טק אפשר להתחיל עם משכורות של 30 אלף שקל בחודש ועוזבים"

ח"כ בנימין נתניהו. הסקרים נראים אופטימיים מתמיד מבחינת נתניהו

עדיין יש סיכוי טוב שנתניהו יגיע לאגף 10 בכלא מעשיהו - והוא יודע את זה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

משרדי גוגל במנהטן. מי שלא יסדיר את התשלום הזה עד 1 באוגוסט – חשבונו יושעה

"מאלצים אותנו לשלם אחרי שכבר התמכרנו": התכסיס של גוגל מכה שנית

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?