מכתב פתוח: יוסי ביילין - הפרק היזמי

>> שלום לך מר ביילין,

הסיפור נהפך למעניין יותר כשהסתברה האלטרנטיווה: אחרי המון שנות עשייה נקיות ועמוסות אתיקה אתה מעמיד את קשריך למכירה. בניגוד לקולגות, שלקחו תפקידים בכירים בחברות גדולות כדי לעשות את אותו דבר, אתה, ביושר אופייני, לא מסתיר את הדברים. "יש לי קשרים במקומות הגבוהים", אתה אומר, "רוצים להשתמש בהם לצורכיכם המסחריים? תשלמו". שם החברה שלך, ביילינק, אתה מציין בגאווה, הומצא על ידי בניך הפרסומאים. זו אמנם דאחקה חביבה, אבל כמה לא מעודן אתה יכול להיות?

מעניין, מר ביילין, לחפש ולמצוא, את המנוע שמאחורי היזמות החדשה. אשתך השנייה דניאלה, אומרות השמועות המבוססות, היא זו שדוחפת אותך, בגילך הלא צעיר, לעשות קצת כסף. למה לא?

זה מזכיר קצת אשה שנייה אחרת, אף היא יזמת שיודעת לזהות היכן מרוחה החמאה: נילי פריאל ברק קוראים לה. האשה שחשבה שהכי נכון ליו"ר מפלגת העבודה לגור במגדלי אקירוב, ובחוצפה שאין שנייה לה הקימה חברה שאמורה היתה לעשות בדיוק את מה שאתה מתעתד לעשות - לסחור בקשרים של האיש שישן לצדה כל לילה.

לפריאל אצה הדרך. היא החליטה לא לחכות, ולהכות את עולם היזמות בעוד בעלה מצוי בחיים הפוליטיים. אתה (ואשתך) הבנתם שכדאי לצאת משם לפני שמתחילים. נכון, קצת יותר נקי - אבל האכזבה, מר ביילין, אותה אכזבה, והסוף, לא אתפלא אם יהיה אותו סוף.

תרשה לי לספר לך מר ביילין, שעולם התיווך העסקי דורש מבנה אישיות מסוים מאוד - עיין ערך רני רהב או רוני מאנה - מבנה שלהערכתי, במקרה שלך, נעדר, וטוב שכך.

אתה, שפעלת כל חייך בתחום עסקי השלום, שפיתחת את הקשרים האלה כדי לעשות שינוי אמיתי בחיים של אנשים, בהתנהלות של מדינות, הולך לחזר עכשיו על הפתחים. כן כן, זה נשמע אולי דרמטי, אתה הרי טוען שאתה עומד להקים "משרד חוץ משלים", אבל אל תתבלבל. כשתתקשר לידיד מן העבר כיוסי ביילין מביילינק, הוא לא יתייחס אליך כמו לאותו יוסי ביילין מאוסלו.

המוטיווציה - גזירת קופון גדול ככל אפשר - תשנה לגמרי את ההתייחסות להצעותיך. תתפלא, לפעמים יגידו לך כן, לפעמים יגידו לך לא, ואם תרצה להיות מתווך מוכשר תצטרך לחפש את החלון בכל פעם שיזרקו אותך בעדינות מהדלת.

עכשיו תסתכל לרגע לעצמך בעיניים ותגיד: האם שם אתה באמת רוצה להיות? לולא היה פוטנציאל ההתעשרות מרגש את מקורביך, אולי היית הולך על הדברים החשובים באמת - הרי כל אוניברסיטה מה"אייווי ליג" היתה מאושרת לקבל אותך לשורותיה, לשלם לך המון כסף כדי שתחנך על ברכיך מאות סטודנטים שיעסקו פעם בעסקי שלום או משא ומתן. יכולת להניף איזה דגל (עיין ערך אל גור), לצאת למסע הרצאות, לממש את יכולותיך האמיתיות לטובת העולם. במקום זה בחרת להיות נילי פריאל. כסף, כבר אמרו חז"ל, יעוור עיני חכמים. כמה חבל.