הפרופסורים מבקרים את שכר המנהלים הגבוה: עומר בן מואב: מדובר בגזילה מציבור בעלי המניות

אבי בן בסט: "המנהלים מתחרים מי ירוויח יותר ולא מי ינהל טוב יותר"

ליאור דטל
ליאור דטל
ליאור דטל
ליאור דטל

"יש פה גזילה מציבור בעלי המניות", אומר פרופ' עומר מואב, כלכלן מהאוניברסיטה העברית בירושלים וממרכז שלם ומומחה לצמיחה כלכלית על משכורות המנהלים הגבוהות בחברות הציבוריות. "כששכיר מקבל שכר של יותר ממיליון שקל בחודש, במקרים רבים השכר אינו מוצדק. לתחושתי, יש הרבה אנשים שתרומתם לחברה לא שווה את שכרם, בוודאי בחברות שמפסידות כסף.

"בעולם יש קשר הדוק יותר בין הביצועים לשכר. אם היינו מוצאים דרך לשפר את הקשר בין הישגי המנהלים לשכרם או להוריד שכר לא מוצדק, היינו מצליחים להגדיל את ההשקעה במשק.

"לא הייתי מציע לאמץ חקיקה פופוליסטית שמגבילה שכר, כי זה יפתור את הבעיה בצורה חלקית מאוד. צריך למצוא דרכים לתת יותר כוח לציבור המשקיעים בדירקטוריונים של החברות".

פרופ' אברהם בן בסט מהחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר אומר: "קשה למצוא בביצועי חלק מהגופים בסקטור העסקי הצדקה לשכר יוצא דופן כל כך אצל המנהלים".

"אין בהכרח מתאם בין ביצועים של שתי חברות באותו ענף לבין שכר המנהלים", הוא מסביר. "לדוגמה, התשואה של בנק לאומי גדולה מזו של דיסקונט, ובכל זאת השכר של מנכ"ל לאומי הוא בערך מחצית משכרו של מנכ"ל דיסקונט. מנהלים מתוגמלים הרבה פעמים באמצעות בונוסים בהתאם לשיפור בביצועים, אבל נדיר לראות בונוסים שליליים כשהביצועים נופלים. בבנק הפועלים, שרווחיו ירדו על פי הדיווח ב-27% לעומת 2006, לא הורידו בהתאם את שכר המנהלים.

"שכר גבוה של מנהלים הוא על חשבון הרווחים של בעלי המניות. אזרחים רבים במשק מחזיקים במניות של חברות עסקיות מבלי שיש להם יכולת להשפיע על שכר המנהלים, וככל שהשכר גבוה יותר, רווחיהם קטנים יותר".

בן בסט מוסיף ששכר חריג של מנהל אחד מושך את טבלת השכר בארגון כלפי מעלה: "יכולתו של המנהל להתמקח עם העובדים במשא ומתן כשהוא גורף מיליונים בשנה, והשכר שלהם מסתכם ב-50-100 אלף שקל בשנה, נמוכה מאוד. המצפון מדגדג לו. שכר כה גבוה עלול לפגוע ברווחיות הסקטור העסקי ובכושר התחרות עם חו"ל. שכר כזה יוצר ניכור בין העובדים למנהלים ויכול לפגוע בפריון העבודה.

"בארה"ב תולים את התופעה בכך שאחזקת המניות מפוזרת בין רבים וגרעין השליטה קטן יחסית. אז נוצר שלטון המנהלים, וטבעי שייטיבו עם עצמם. בישראל, לעומת זאת, בעלי גרעין השליטה מחזיקים אחוז יחסית גבוה מהמניות, ויש להם אינטרס להיטיב עם מנהלי החברה.

"בחלק מהמקרים הבעלים או קרובי משפחתו של המנכ"ל הם יו"ר החברה. בנוסף, יש חוזה לא כתוב שהדירקטוריון מעניק שכר גבוה למנכ"ל, כדי שגם הוא יוכל להעניק לעצמו שכר גבוה. המנכ"ל מקבל החלטות שמשפיעות על רווחי הבעלים, ולכן כדאי לרצות אותו. רצוי שיהיה ריסון עצמי של המנהלים, אבל כל מנהל בוחן כמה הוא מקבל ביחס לחברו ולא בהתאם לביצועיו. התחרות הסמויה בין המנהלים היא מי ירוויח יותר במקום מי יעשה טוב יותר את העבודה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"