דב לאוטמן: "צריך להעלות את תחום החינוך לעדיפות גבוהה יותר"

מצבה העגום של מערכת החינוך הביא קבוצה של כ-150 אנשי עסקים, סופרים ואנשי חינוך ותרבות להקים תנועה לקידום החינוך בישראל ■ יו"ר הנהלת ארגון המורים, רן ארז, כבר מאיים להתנגד

נעמי דרום
נעמי דרום
נעמי דרום
נעמי דרום

דב לאוטמן מוטרד. מייסד מפעל דלתא, לשעבר נשיא התאחדות התעשיינים וחתן פרס ישראל על מפעל חיים, חושש מהפערים ההולכים ומתרחבים בחברה הישראלית, ומאמין שהדרך היחידה לסגור אותם עוברת בחינוך ציבורי איכותי לכל. "אין ספק, שאפשר לסגור פערים בעזרת השכלה", הוא אומר. "המסקנה הטבעית היא שצריך להעלות את תחום החינוך לעדיפות גבוהה יותר".

"זה התחיל במפגש שלי עם אבי נאור - ממייסדי חברת אמדוקס, יו"ר עמותת אור ירוק ומקים קרן אורן לקידום בני נוער במצוקה - שבעקבותיו החלטנו להפגיש אנשים העוסקים בחינוך, בעסקים ובעמותות גדולות, כדי לתאם פעילויות ואולי לחסוך קצת בהוצאות התפעול", מספר לאוטמן. "הזמנו כמה אנשים, ומהר מאוד השיחה גלשה למשבר בחינוך הציבורי ולצורך בשינוי. הגענו למסקנה שצריך לארגן קבוצת אנשים א-פוליטיים, שתשפיע על מקבלי ההחלטות ועל מבצעיהן. צירפנו לתנועה אנשים מתחומים שונים, בהם אנשי חינוך, ולא רק אנשי עסקים".

מלבד לאוטמן ונאור מעורבים בהנהגת התנועה גם מנכ"ל הקרן החדשה אליעזר יערי, ראש היחידה לתכנון אסטרטגי באוניברסיטת תל אביב אהוד אור, הרב שי פירון שמשמש מנכ"ל וכן נמרוד אלוני, ד"ר לפילוסופיה של החינוך ומרצה בסמינר הקיבוצים. סביבם פועלים כ-150 אנשי עסקים ותרבות שהתגייסו למען המטרה, בהם נוחי דנקנר, עפרה שטראוס, מוזי ורטהיים, אמנון רובינשטיין, מאיר שלו, א.ב יהושע וגילה אלמגור.

כולם הוזמנו לכנס היסוד של התנועה, שהתקיים בתחילת מארס, ובו הוצגו עקרונותיה המרכזיים. בין העקרונות: חיזוק החינוך הציבורי, תקצוב דיפרנציאלי שיקטין את הפערים הקיימים בין בתי ספר, העצמת מנהלים ומורים, וחשוב מכל - הגדרת סל חינוך ועיגונו בחקיקה. המטרה היא לקבוע סל שישרוד את חילופי השרים והממשלות, אחת לכמה שנים.

מטרות אלה יושגו באמצעות פעילות תלת-ראשית. אפיק הפעולה הראשון הוא הצעת חוק שחברי התנועה מתכננים לגבש בחודשים הקרובים. החוק החדש אמור להרחיב את חוק חינוך חובה, להדגיש את חשיבות החינוך הציבורי ולהחילו על כל ילדי ישראל. האפיק השני הוא הקמת מכון חשיבה חיצוני לענייני חינוך, שיתרום למערכת החינוך מידע ומחקרים. אפיק הפעולה השלישי יהיה מכון ניטור, שיפקח על יישום היוזמות.

"את השינוי הגדול צריכה להוביל הממשלה", אומר איש העסקים שלמה דוברת, שעמד בעבר בראשו של כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל, הידוע גם כוועדת דוברת, וחבר אף הוא בתנועה החדשה. "המטרה שלנו היא לייצר אווירה ציבורית ולתת רוח גבית, כדי שהממשלה תוכל לדפוק על השולחן אם הדברים לא מתבצעים - דבר שהיה חסר עד עכשיו".

יולי תמיר מרוצה

"זו עזרה חשובה מאוד", אומרת תמיר. "דווקא בשעה שמערכת החינוך אינה שבעה מבחינה כלכלית היא הולכת לקראת הרפורמה הגדולה בתולדותיה. כל גוף שרוצה לעזור, תורם לנו".

תמיר קיימה כבר שלוש פגישות עם מנהיגי הקבוצה, ובראשם נאור, שגם סייר בבתי הספר הנכללים ברפורמה. "סיכמנו שבשבועיים הקרובים נזמין חברים נוספים מהקבוצה לבוא ולראות את יישום הרפורמה בשטח," אומרת תמיר, "אנחנו נזדקק לעזרתם".

לאיזה סוג של עזרה אתם מצפים?

"אני מצפה, למשל, שאם יהיו ויכוחים על היקף תקציב החינוך - הם יתייצבו לצדנו".

ואולם כשתמיר נשאלת על החקיקה שמציעים חברי התנועה, היא נשמעת ספקנית. "אבחן את ההצעה, אבל אני חושבת שחשוב יותר לבצע מלחוקק", היא אומרת. "בחקיקה משקיעים הרבה זמן, וכבר כיום יש עשרות חוקים שכלל לא מתוקצבים. מעבר לכך, חוקים ניתנים לשינוי בקלות רבה. חשוב יותר לייצר את השינוי בשטח. המרחק בין לשכת השר לכיתה א'1 בבית ספר ברמת גן הוא עצום, והדבר החשוב ביותר הוא הנגישות שלי לכיתה א'1".

תמיר כופרת בטענה שחקיקה היא הדרך היחידה לשמר מהלכים ארוכי טווח. לדבריה, "אף דמוקרטיה לא חסינה לשינויים, וגם לא צריכה להיות. ואולם אם רפורמה היא מוצלחת, זוכה לתמיכת ראש הממשלה ומתוקצבת בסכום גדול - שר חינוך חדש שיגיע לא ירצה מן הסתם להתחיל להיאבק בה מחדש. לא כדאי לוותר בקלות על מהלכים כאלה".

"הדברים שרוצים לעשות נהדרים", אומר הרב מיכאל מלכיאור, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, שנפגש גם הוא עם חברי הקבוצה, "אבל הבעיה היא לא החקיקה אלא הביצוע. צריך לדאוג שיהיה ליוזמה תקציב נאות, כי בלעדיו זה לא יקרה. דוברת העניק הבטחה גורפת שהרפורמה לא תעלה כסף - ושם הוא טעה. אי אפשר לעשות שינוי מקיף במעמד המורים בלי לטפל בעניין הכספי. רק כך אנשים מצוינים ירצו ללכת להוראה".

פירון מספר כי הסכום ההתחלתי לתקציב התנועה הגיע מתרומות של חבריה. "רבים מבין 150 החברים תרמו כמה עשרות אלפי שקלים כל אחד - סכום קטן בעבורם. המחשבה היתה שכמה שיותר אנשים ירימו תרומה לצורך התחלת הפעילות, ואחר כך נבצע גיוס כספי באופן מאורגן. אני עוד לא יודע לאיזה תקציב נזדקק, אגבש אותו בחודשיים הקרובים".

פעילות התנועה אמנם נמצאת רק בראשיתה, וחבריה עסוקים כרגע בגיבוש הוועדות שיטפלו בעניינים השונים, אך המגע עם התקשורת כבר החל. אחרי הכל, מי שמקבץ סביבו חבורה עם כל כך הרבה כוכבים, בוודאי חושב גם על יחסי הציבור.

"אני חושב שהפוליטיקה הישראלית מוכתבת על-ידי דעת הקהל". אומר לאוטמן. "התנועה שלנו מורכבת מאנשים א-פוליטיים, עם משקל ציבורי כבד. אם נתמיד ולא נהיה קול קורא חד-פעמי, תהיה לנו השפעה. עם קואליציה רחבה כל כך - מא.ב יהושע ועד נוחי דנקנר - התקשורת והממשלה יבינו את החשיבות של החינוך לציבור".

ניסיונותיהם של אנשי עסקים להבריא את מערכת החינוך נשמעים מוכרים, ועשויים לעורר חשדנות קלה. ואולם דוברת מצהיר: "הזמנו רק אנשי עסקים הפעילים בתחום החינוך, אין כאן אף איש עסקים שהוא קישוט. רבים מאנשי העסקים מקדישים זמן ואנרגיה לטובת פעילות ציבורית. מותר לאיש עסקים לדבר על חינוך ולאנשי חינוך לדבר על ניהול".

לדברי תמיר, המצב משתנה כיום, כשה"אאוט-סיידרים" תומכים במערכת. לדעתה, זה המבנה הנכון. על חברי התנועה החדשה היא אומרת: "הם לא יחליטו מה יהיה אופי השינוי; אנחנו עובדים עם ארגוני המורים ולא עם ארגונים חיצוניים, אבל התמיכה שלהם חשובה. מערכות ציבוריות תקועות עמוק בחיים החברתיים, וכשהן מגייסות תמיכה, זה דבר מצוין".

דוברת חווה כבר בעבר ניסיון לחולל שינוי במערכת החינוך - וגם את מתקפת ההשמצות שיוזמה כזו עשויה לגרור. "בוודאי שאני מאוכזב מהשיח שנוצר סביב הוועדה", הוא אומר, "אבל הוא החדיר לתודעה הציבורית את ההבנה שיש צורך במהלך גדול ומקיף, ושמשרד החינוך לא יכול לעשות אותו לבד".

בהנהגת התנועה החדשה חברים, זה לצד זה, דוברת וד"ר נמרוד אלוני, ממתקיפי ועדת דוברת. "אחת מנקודות הכוח של הקבוצה טמונה בכך שיש בה קואליציה של אנשים שונים, שברור כי הם לא באו לקדם אינטרס של צד אחד", אומר פירון.

מינויו של פירון למנכ"ל התנועה הוא חלק מהאסטרטגיה של "הכל חינוך". מתוקף היותו מנהל ישיבת פתח תקוה ואיש החינוך הדתי-לאומי זה 15 שנה, הוא אינו נמצא במילייה הטבעי של לאוטמן, דנקנר או אלוני. "כשפנו אלי די הופתעתי," הוא אומר, "לנמרוד אלוני ולי יש מספיק דברים לריב עליהם - על הקו הירוק, על דת ומדינה, על מקומו של בית המשפט בישראל - אבל כנראה שהגענו למסקנה שיש משהו חשוב יותר, שעומד בבסיס הקיום שלנו".

אם להסתמך על טיוטה ראשונית מאוד של הצעת החוק של התנועה, הבסיס המשותף יצטרך להיות מעוגן בחוק. לפי ההצעה, ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ישמשו ערכי ליבה, וציות לערכים אלה יהיה הבסיס לקביעת תקצוב בתי הספר השונים. אחת ממטרותיהם של בתי ספר ערביים למשל, לפי חזון התנועה, היא "פיתוח וטיפוח הזהות הערבית הקולקטיווית כעוגן חינוכי, נפשי וחברתי לאינטגרציה מלאה בחברה הישראלית ובמדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". הצהרה זו עשויה להישמע כאוקסימורון.

"למדינה שרוצה להתקדם, חייבת להיות ליבה ערכית לא רחבה מדי", אומר פירון. "בסופו של דבר, הגדרת הזהות היא יהודית-דמוקרטית. אני לא חושב שמדינת ישראל צריכה לברוח מכך. תפקיד החינוך הוא לבנות שפה משותפת. אי אפשר להיות אוסף של שבטים".

דווקא תמיר אינה רואה בריבוי השבטים בעיה גדולה. "זו אשליה לחשוב שאם השבטים יתבטלו החברה תהיה הומוגנית. החברה הישראלית היא הטרוגנית, וזה חלק מהאופי שלה".

ארז: "הסגת גבולות מקצועית"

ואולם נראה כי לאנשי התנועה צפוי קרב קשה לפחות עם קבוצה אחת. "כל רפורמה שיכפו על מערכת החינוך מלמעלה, אין לה סיכוי להתקבל", מכריז רן ארז, יו"ר הנהלת ארגון המורים. "כיום יש חוסר אמון משווע בין המורים למשרד החינוך ומשרד האוצר. נכווינו כל כך מהמערכת, שכל הצעה שתגיע ממנה, המורים מיד יגידו 'לא רוצים'".

טענתו העיקרית של ארז כלפי יוזמתם של לאוטמן, דוברת, נאור וחבריהם היא בנוגע ליומרתם לקבוע מה צריכה מערכת החינוך - בצעד שהוא רואה כהסגת גבול מקצועית. לדבריו, "אנשים שמצליחים בעסקים לא מתיימרים להגיד מי רופא טוב, אבל הם מוצאים את עצמם מומחים לחינוך. אני לא מזלזל בהם, אבל בתחום העיסוק שנקרא הוראה, אנחנו המומחים. הייתי מציע לכל אחד מאותם אנשים ללמד שבוע אחד בבית ספר מקיף, ואז נדבר. שיתוף פעולה בינינו אפשרי רק אם ייקבעו מראש גבולותיו ומגבלותיו. שי פירון הוא איש חינוך חרוץ עם כוונות חיוביות, אבל כידוע הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות".

"למה צריך לחשוב על זה עכשיו?" שואל פירון, כשהוא נשאל על הקשיים הצפויים, "אם יהיו בעיות נתכנס, נשמע, נתייעץ ונקבל החלטות. בעזרת השם, נצליח - אין אפשרות אחרת".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

האי סנטוריני ביוון.
גלויות הכתובות כאגדות
עם מודרניות

"פעם, בקיץ עוד אפשר היה למצוא טיסה ליוון ב–150 דולר. היום, זה כבר 450"

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"