למאבק הזה אסור להיכשל

הכל מעלים את החינוך על ראש שמחתם, ומורידים אותו בגירעון שאולה. הכל מתלוננים על מצבו, ומי נוקף אצבע לתקנתו?

יוסי שריד
יוסי שריד
יוסי שריד
יוסי שריד

אם באמת אין לשקר רגליים, איך הוא בכל זאת מהלך מקצה הארץ ועד קצה; ואיך הוא מדלג על ההרים ומקפץ על הגבעות בלי להתעייף. בישראל, גם כשקוטעים לשקר את רגליו הוא מצמיח אותן מחדש וממשיך ללכת.

והנה באחרונה פירסם "הארגון לפיתוח ולשיתוף פעולה כלכלי" (OECD) את הדו"ח שלו, והרי הפתעה מרעישה: ההוצאה השנתית לתלמיד תיכון בישראל היא 6,066 דולר, לעומת 7,276 דולר כממוצע הבינלאומי. גם בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים ההוצאה המקומית פחותה. וגם, כיתת הלימוד הישראלית היא מהצפופות בעולם - 27 תלמידים, לעומת 22 בכיתה ממוצעת במדינות מפותחות אחרות. הצפיפות בחטיבות הביניים חריפה אף יותר, ועל פי צפי הבנייה אין סיכוי לשיפור בקרוב.

בתוך המציאות הדחוקה הזאת משתדלים מורי ישראל ומורותיו לתפקד - מופקרים ונעזבים לנפשם כשהם משתכרים אל צרור נקוב, פחות מכל עמיתיהם. עכשיו זה בדוק, עכשיו יודעים גם מי שלא ידעו, שהתעקשו לא לדעת. וה"פחות" הזה הוא בשיעור ניכר: 25,131 דולר למורה הישראלי בשיא דרגת הקידום, לעומת ממוצע של 45,666 דולר במדינות OECD.

מפיצי השקרים לעולם לא יתנצלו, לא יתקנו, לעולם לא יבקשו סליחה, לא יחזקו מורים בשביתתם הכפויה עליהם; אותם לא יבלבלו עם ממצאים.

השקר לא יעצור גם על מפתן ההשכלה הגבוהה. חברים בוועדת שוחט סיפרו על מגמה גוברת בעולם להעלות את שכר הלימוד באוניברסיטאות ובמכללות, והמלצותיהם משתלבות במגמה זו. הם לא טרחו לספר, שברוב המדינות שנסקרו בדו"ח שכר הלימוד לא עלה לפי שעה, ובוודאי לא פי שניים כפי שאמרו בתוקף. בצ'כיה, בדנמרק, באירלנד, בנורווגיה, בפולין, בשוודיה, בגרמניה ובעוד מדינות אין הסטודנטים משלמים כלל, בבלגיה ובצרפת הם משלמים 500 דולר, באיטליה 1,100, בניו זילנד ובהולנד 1,500, בבריטניה 1,800, ובישראל 3,000 דולר בשנה לפני ההעלאה.

לא רק הסטודנטים, גם המוסדות להשכלה גבוהה יעמדו בפני שוקת שבורה משתיפתח שנת הלימודים בשבוע הבא, אם לא תושבת גם היא: הממצאים מוכיחים, שההוצאה הציבורית אצלנו יורדת בהתמדה (ההוצאה הפרטית עולה בהתאמה), וב-2004 צנחה עד 49.6%. אולי רק עכשיו, במאוחר, משכלתה הרעה אל האוניברסיטאות ואל הפרופסורים המלומדים עצמם, יחדל שיתוף הפעולה הממאיר בינם לבין האוצר, המוציא את דיבת מערכת החינוך כולה רעה.

הכל מעלים את החינוך על ראש שמחתם, ומורידים אותו בגירעון שאולה; הכל מתלוננים על מצבו, ומי נוקף אצבע לתקנתו. עדיין לא זכינו לראות את כל המורות והמורים בלי הבדל ארגון, את כל ראשי הרשויות המקומיות בלי הבדל מפלגה, את ההורים והתלמידים וועדי העובדים החזקים - לא ראינו אותם מתייצבים יחד לעזרת הנאבקים על הצלת החינוך. אמנם הממשלה אינה יודעת למשול, אך היא יודעת להפריד, ובלי חזית הצלה רחבה לא תהיה לחינוך תקומה. כל אחד בתורו ימשיך לפזם את השיר העממי "אין לנו דבר יותר חשוב מילדינו", אך הבור, אבוי, אינו מתמלא ממס שפתיים מפזמות.

אסור להשאיר את המורים והסטודנטים לבדם במערכה, שהיא לא רק להם; ואסור למאבק הזה להיכשל הפעם: לא המורה המובס מלמד ולא הסטודנט המבויש למד. ושום ציבור מקופח לא יקום, אם ציבור המורים ייפול.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"