השכר החודשי הממוצע במשרד הביטחון לשנת 2004: 15,568 שקל ברוטו

העובדים במשרדי הממשלה יכולים לתלות עיניים כלות בעמיתיהם במשרד הביטחון; 179 עובדים במשרד הביטחון מרוויחים 30-20 אלף שקל בחודש; 36 עובדים במשרד מקבלים שכר של 40-30 אלף שקל בחודש

גיא לשם
גיא לשם

בצה"ל ובמשרד הביטחון אוהבים לדבר על הקיצוצים בשכר שממילא אינו מפצה על השעות הארוכות בחזית, הרחק מהבית. ואולם בצה"ל לא תמיד זוכרים את הדרגים העורפיים - אלה שמגיעים מדי בוקר למשרד או לתפקידים מינהלתיים ביחידות שהשירות בהן אינו שונה מעבודה במגזר הציבורי או בכל גוף עסקי גדול. לא קשה להבין למה. כשבוחנים את שכרם הרשמי של עובדי מערכת הביטחון לפי דו"ח הממונה על השכר במשרד האוצר ניתן בנקל לזהות כי שכרם חריג בהשוואה לכל יתר עובדי הציבור.

ואולם לא צריך להיות מנכ"ל משרד הביטחון או קצין בכיר בצה"ל שעבר את הש"ג כדי להרוויח סכום כזה. מספיק להיות עובד סוציאלי. במשרד הביטחון מועסקים יותר מעשרה עובדים סוציאלים בשכר שווה לשכר מנכ"ל. שכרם הממוצע של העובדים הסוציאלים במשרד הוא כ-20 אלף שקל. ממוצע השכר של העובדים הסוציאלים במשרדי הרווחה, הבריאות והביטוח הלאומי, לעומת זאת, הוא פחות מ-10,000 שקל ברוטו, כשהבכירים שבהם הסתפקו בכ-17 אלף שקל לחודש.

משרד הביטחון מעסיק מספר רב של עובדים, מרביתם במשרד הראשי בקריה בתל אביב. אגף המכס והמע"מ ברשות המסים, למשל, מעסיק מספר דומה של עובדים בכל המדינה . השכר הממוצע ברוטו למשרה במכס הוא כ-11 אלף שקל. אין במכס עובדים המשתכרים יותר מ-40 אלף שקל, ויש רק שני יחידי סגולה הנהנים משכר של יותר מ-30 אלף שקל.

אחת הסיבות העיקריות לשכר המופרז של עובדי משרד הביטחון היא ועד העובדים החזק הנהנה מקשרים והשפעה במקומות הנכונים. הוועד השיג לעובדים תקנים ודירוגים שאינם מקובלים במקומות אחרים במגזר הציבורי. אפילו הפנסיה התקציבית שרדה במשרד שנים רבות לאחר שנכחדה במשרדי הממשלה האחרים. הפנסיה היא מרכיב גדול בתקציב משרד הביטחון, שכן היא פרופורציונלית לשכר המנופח של העובדים.

צריך להיות גאון כדי לפענח תלוש שכר צה"לי ובמיוחד של משרתי הקבע הוותיקים. ככל שהוותק עולה מתרבות התוספות ומצטרפים הדירוגים לשורה התחתונה בתלוש. בשורה התחתונה יכולים מנהלים רבים במגזר העסקי לקנא, עוד לפני שמדברים על הטבות נלוות שאינן מופיעות בתלוש השכר.

לא כל משרתי הקבע נהנים משכר מוגזם: האלוף אלעזר שטרן, ראש אגף משאבי אנוש במטכ"ל, מצביע בגאווה על רס"ן המשרתת באגף בתפקיד מטה וחושף נתון מבהיל: "היא מרוויחה פחות משכר מינימום. בחישוב לפי שעה היא מרוויחה משהו כמו 6 שקלים לשעה". שטרן צודק. הקצינים הזוטרים בצה"ל, במיוחד אלה שאינם ביחידות שדה, מרוויחים שכר צנוע. את מספרם המדויק אסור לחשוף מטעמי ביטחון שדה. ואולם את שכרם הממוצע, 7,377 שקל, שמחים להציג לתקשורת.

הממוצע כולל קצינים ביחידות שדה המרוויחים כפול מהממוצע. מדובר באנשים צעירים, מרביתם מתחת לגיל 27, ללא משפחות או הוצאות קיום גדולות. כדי לפתור את מצוקת השכר הנמוך דאגו בצה"ל לאפשרויות קידום בשכר שאינן תלויות בדרגה הצבאית - תוכניות לימודים באוניברסיטה על חשבון הצבא או בהשתתפות בשיעור ניכר, נופשונים במלונות, ונקודות לרכישה בהנחה של מוצרי ספורט המוענקות גם לקצינים זוטרים המשרתים בתפקידים פקידותיים ואשר עובדים 10 שעות ביום לכל היותר.

אחרים, כמו הקצינה בלשכתו של שטרן, נאלצים לעבוד קשה גם 18 שעות ביום ולהסתפק בשכר נמוך.

מי שנשאר בקבע ומגיע לדרגת רס"ן או נגד בכיר (רס"ר ורנ"ג) זוכה לשדרוג נאה בשכר. שכרם הממוצע של רס"נים בצה"ל הוא כ-15 אלף שקל בתחילת דרכם. סא"לים מרוויחים יותר מ-22 אלף שקל בממוצע לפני תוספות לפי דירוגים ותנאי שירות כמו רכב צמוד.

שיטת הדירוגים משמעותית יותר ככל ששנות הקבע מצטברות. לא מעט קצינים בצה"ל מקבלים דירוג שכר לפי השכלה אקדמית והכשרה מקצועית. כך למשל, יכול קצין שלמד על חשבון הצבא לתואר מהנדס לקבל דירוג שכר מהנדסים גם אם שירותו כלל אינו קשור למה שלמד. במקרים שבהם ההשכלה אינה מספיקה, הומצא דירוג חדש - דירוג צבאי ייעודי (דצ"י).

אלה שאינם יכולים ליהנות מהדצ"י נהנים מתוספת אחרת שאינה מקובלת בשירות הציבורי - מדעי החברה מועדף (מח"ר מועדף). אחרים מתוגמלים לפי דרגת פעילות המכונה "דריכות", המקנה גם היא תוספת לשכר ונגררת עם מי שמקבל אותה גם לתפקידיו העורפיים.

כך יוצא שלפי הנתונים שדובר צה"ל מוכן לחשוף, מרוויח תא"ל כ-31.2 אלף שקל ברוטו לחודש בממוצע ואלוף מרוויח כ-35 אלף, קצת יותר ממנכ"ל משרד ממשלתי שאליו אמורים להיות תנאיו מושווים. ואולם לפי נתוניו היבשים של הממונה על השכר באוצר, המספרים גבוהים יותר. השכר הממוצע של תא"ל, על פי הדו"ח, הוא כ-35 אלף שקל ברוטו ושכר אלוף - כ-40 אלף. זאת ועוד, מנתוני שכר כפי שהועברו על ידי משרד הביטחון בינואר 2006 והגיעו לידי MarkerWeek, עולה כי בתוספת דירוגים כפי שפורטה כאן משתכר תא"ל כ-37 אלף שקל בחודש בממוצע, ואלוף - כ-45 אלף שקל.

ואם כל זה אינו מספיק, במשרד הביטחון ניסו ב-2005 לדאוג להטבה נוספת לאלופים. בעוד כל מנכ"ל בשירות הציבורי נאלץ להסתפק ברכב צמוד מסוג טויוטה קאמרי הנחשב ליוקרתי, במשרד הביטחון הזמינו עבור האלופים רכב מנהלים מפואר מסוג פג'ו 607. חשב משרד הביטחון מתח ביקורת על ההחלטה - וההזמנה בוטלה.

נתוני השכר הנחשפים כאן אינם סוף הדרך - גיל הפרישה המוקדם יחסית לאחר 22 שנות שירות צבאי הפך את הפנסיה לעול כבד על כתפי תקציב הביטחון. סעיף הגמלאות בתקציב 2007 הוא כ-4 מיליארד שקל. מדי שנה גדל התקציב בכ-200 מיליון שקל. במערכת הביטחון טוענים כי הסעיף אינו בשליטתם וכי מדובר באוכלוסייה בעלת זכויות.

במידה שגיל הפרישה יעלה ויותאם למקובל במגזר הציבורי, ניתן יהיה לחסוך מאות מיליוני שקלים בשנים הקרובות בלבד ויותר ממיליארד בעוד עשור.

בצה"ל מתייחסים לנושא כוח האדם בתוכניות ההתייעלות ברצינות רבה. לאור המלצות ועדה בראשות האלוף (מיל') עמוס מלכא, הוכנה תוכנית הפרישה "שערים", שבה נקבעו כמה תחנות יציאה לפי גיל וותק, שבהן יכול צה"ל לפטר משרתי קבע. מאז 2003 פוטרו מצה"ל לפי תוכנית זו משרתי קבע רבים בגילאי 28-38. המפוטרים זכו לפיצויים מוגדלים בשיעור של 150%-200% לפי מספר השנים שנותר להם עד לגיל 40, גיל הפרישה הרשמי מצה"ל.

בצה"ל אין אמנם ועד עובדים, אבל לא צריך לדאוג למי שמגיע לגיל פרישה. מרבית הפורשים מקבלים חבילת פרישה דמיונית כמעט, בה ניתנים כמה חודשי הסתגלות בשכר, פדיון ימי חופש ומחלה, ואפשרות לקבלת מענק גדול במזומן. בסך הכל מדובר בכחצי מיליון שקל במזומן בממוצע לפורש בשנה הראשונה לפרישתו. בחישוב פשוט מדובר על כחצי מיליארד שקל לכל 1,000 פורשים - סכום מכובד שאינו משרת בפועל את ביטחון המדינה. השוואת תנאי הפרישה למקובל במגזר הציבורי היתה חוסכת אותו.

במשרד האוצר ניסו לתמרץ את צה"ל לחסוך, והגיעו להסכמות שלפיהן יוזרם הכסף שייחסך כתוצאה מתוכניות ההתייעלות בכוח אדם חזרה לתקציב הביטחון. לפי שעה נראה כי המהלך התחיל אך עדיין לא הגיע לשיאו.

במערכת הביטחון אמרו השבוע בתגובה: "מסלול שירות הקבע בצה"ל הוא שירות ארוך שנים, אינטנסיווי ושוחק. מרבית המשרתים משלבים במהלך שירותם תקופת שירות בשדה ותקופת שירות בתפקידי מטה.

מסלול השירות מותאם לרצון של הארגון לרתום את משרת הקבע להישאר לשירות ארוך טווח. החל מ-2004, צה"ל מיישם את תוכנית מודל הקבע החדש. לפי התוכנית, גיל הפרישה צפוי לנוע בין 45 (יחידות לוחמות) ל-55 (קצינים מקצועיים ביחידות עורפיות). בנוסף היא כוללת פנסיה צוברת התואמת למאפייני השירות הייחודיים, וסולם שכר ותגמול מותאם. השינוי טומן בחובו סיכון משמעותי, שכן הפרט יכול לעזוב את הארגון בכל נקודת זמן וליטול את שצבר בקופת התגמולים".

כמעט לכל החברות הביטחוניות יש נציגויות בישראל, והתעשיות הביטחוניות הישראליות מחזיקות נציגי מכירות בחו"ל, אבל במשרד הביטחון ובצה"ל מתעקשים להחזיק 30 נציגויות ונספחויות ברחבי הגלובוס בתקציב של כ-170 מיליון שקל בשנה

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?