אז מה עשית בצבא?

ישראל היא כנראה המדינה המערבית היחידה בעולם שכ-90% מן האליטה הכלכלית, האקדמית, הפוליטית והפקידותית שלה שירתו בצבא. משמע, האנשים המנהלים את המדינה - יעדיפו את הקרוב והדומה להם - את אלה ששירתו בצה"ל

אדם רויטר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אדם רויטר

יש לומר בראשיתם של דברים: קשה להניח כי צעיר או צעירה בני 18, העומדים על סף גיוסם לצה"ל, מקבלים החלטות מודעות הקשורות לחשיבה כלכלית על עתידם. עדיין יתכן כי חלקם, באופן לא מודע, משקללים גם את הפן הכלכלי במסגרת הסיבות מדוע לשרת שירות צבאי.

לכאורה, שירות צבאי הינו אחד הדברים הפחות כלכליים שאדם צעיר יכול לעשות. משכורות הסדירים הינן נמוכות ביותר, נמוכות בהרבה משכר מינימום, על גבול העבדות כמעט. אם מוסיפים לכך את הסיכון הנפשי בחלק מן היחידות, הרי בהתחשב בפרמיית הסיכון, השכר המשולם ע"י המדינה לבניה הצעירים הינו שכר שלילי. אדם צעיר יכול כיום לבחור שלא לשרת, ובמקום זאת לסיים באותו טווח זמן תואר ראשון באוניברסיטה או להתפרנס טוב בהרבה עם סיכון נמוך בהרבה, בזמן שחבריו משרתים בצה"ל.

הטענה המרכזית שאני מעלה הינה שהסקטור הכלכלי בישראל, ביודעין ושלא ביודעין, נותן העדפה ברורה לעושי שירות צבאי. לאדם הצעיר, השירות הצבאי יכול להיות בעל תשואה כלכלית נמוכה בטווח הקצר אך בעל תשואה כלכלית גבוהה בהרבה בטווח הארוך. תשואה כלכלית פוטנציאלית זו קשורה למשל לגורמים אנוכיים לחלוטין במערכת שיקולים של חברות בסקטור הפרטי בישראל. היא קשורה לאלמנטים פסיכולוגיים של העדפת המוכר והדומה בקרב מגייסי כח האדם באותן חברות, כמו גם בסקטורים מסוימים בשוק העבודה בישראל, הפתוחים ליוצאי צבא בלבד. אך לפני כן ואולי בראש וראשונה יש להסתכל על השירות הסדיר בצה"ל כעל כלי המאפשר מוביליות חברתית בישראל ומכאן נותן יתרון כלכלי ראשון במעלה לבוחרים בו.

מוביליות חברתית
בחברה הישראלית, הצבא הוא כלי למוביליות חברתית, בכך אין כל ספק. הדוגמא המובהקת ביותר: רוב ראשי הממשלה בישראל בעשרים השנים האחרונות היו גנרלים או לפחות קצינים בכירים. קצינים בכירים לשעבר ממלאים גם תפקידי מפתח בכל המשק. רוב הצעירים מודעים לכך, לפחות באופן עקיף.

רבות נכתב בשנים האחרונות על צעירים רבים מקרב הפריפריה ומקרב העולים החדשים הממלאים את שורות הצבא ובעיקר את היחידות הקרביות. שירות ביחידה קרבית בא להוכיח משהו לא רק לעצמך, אלא גם לסובבים אותך ולחלק מאלה שיבחנו את כישוריך בעתיד. ברבות מן היחידות בצבא אין שום יתרון לצעיר המגיע מן המרכז עם תעודת בגרות מלאה, לעומת צעיר חדור מוטיבציה מן הפריפריה בעל תעודת בגרות חלקית. ברבות מן היחידות הצה"ליות, שני הצעירים יכולים להתחיל כמעט מאותה עמדת זינוק. הצבא יכול לספק קריירה מכובדת ורווחית לצעירים שאחרת היו מתקשים להתקדם כלכלית וחברתית, אך בכיוון זה נסיים כאן.

היכולת לטפס במעלה הסולם החברתי כלכלי תלויה לא רק בעצמך אלא גם בסובבים אותך. ישראל הינה כנראה המדינה המערבית היחידה בעולם שכ-90% מן האליטה הכלכלית, האקדמית, הפוליטית והפקידותית שלה שירתו בצבא. משמע, האנשים המנהלים את המדינה, שקובעים את הקריטריונים בה, שבוחנים בסטנדרטים שלהם, מסתכלים על השירות הצבאי כעל משהו שאמור להיות טבעי ושכיח בקורות חיים של כל אדם צעיר. הם יעדיפו את הקרוב והדומה להם ולפיכך יעדיפו את אלה ששירתו בצה"ל, בדומה להם עצמם.

הכישורים שהשירות הצבאי מחדיר יוצרים עובד עתידי עדיף
צה"ל הופך נערים ונערות בני 18 תוך זמן קצר מאד לאנשים בוגרים ורציניים. יתכן שחבל על כי מדינת ישראל מאלצת אנשים כה צעירים להפוך לבוגרים כה מהר. אך בעולם המערבי התחרותי, בו הסינים נושפים ממזרח, האמריקאים ממערב וההודים רק התחילו לומר את דברם, יתכן והיא עושה לבני 18 אלה טובה גדולה.

רוב בוגרי צה"ל משתחררים מן הצבא עם כישורים המשפרים את יכולותיהם בתחומים הקשורים לעמידה במצבי לחץ ומתח, יכולות אלתור, משמעת גבוהה, סיבולת בביצוע עבודות חד גוניות, שיפור בקומוניקציה, סבלנות, יכולת עמידה בלוחות זמנים ויכולת טובה יותר בחתירה ליעדים. אלה הם כלים פנטסטיים עבור חברות הזקוקות לכח אדם שיאפשר להן לשפר את יכולתן התחרותית מול חברות אחרות בישראל ובעולם. משמע - כלים פנטסטיים עבור כל חברה תאבת חיים. ז"א, צה"ל מספק הכשרה ייחודית שאותה לא ניתן להשיג בשום אוניברסיטה.

התשובה לשאלה "מה עשית בצבא?" יכולה לשמש אינדיקציה מובהקת לגבי רמת העמידות של המועמד למצבי לחץ אם התשובה הינה למשל "שירתתי ביחידה מובחרת". ההסתברות להצלחה בתפקיד דילרית במט"ח של כלכלנית צעירה ששירתה בצבא כסמלת מבצעים גבוהה בד"כ ממועמדת בעלת נתונים זהים שעבדה בקריה כפקידת ת"ש ובהסתברות גבוהה מאד מזו של בחורה באותו גיל שלא עשתה צבא. היכולות הניהוליות של אדם צעיר ששירת בצבא כקצין (עד דרגה מסוימת ועד גיל מסוים) מעלות לעיתים בצורה ניכרת את ההסתברות שהוא יוכל לנהל בצורה יעילה צוות של אנשים בסקטור הפרטי. מדוע? כי כבר יש לו ניסיון בניהול קבוצות גדולות יחסית של אנשים, פעמים רבות תחת לחץ ניכר, בעודו עצמו בגיל צעיר. עם זאת נסייג כלל זה: פעמים לא מעטות קצינים ונגדים ותיקים ששירתו שנות קבע רבות נעשים מנהלים גרועים שממשיכים גם באזרחות לתת פקודות במקום הנחיות.

העדפת המוכר והדומה
על האדם הצעיר לדעת כי קיימת סבירות גבוהה כי רבים מאד מקרב עובדי מחלקות כח האדם בחברות שיגייסו אותו בעתיד לעבודה ¿ שירתו בצבא. קיים כלל פסיכולוגי ראשון במעלה לפיו בני אדם נוטים לתת העדפה ויתרון לבני אדם אחרים אותם הם רואים כדומים להם. כלל פסיכולוגי זה אינו פוסח על הממיינים והבודקים את כישורי המועמדים. בד"כ הם שירתו בצבא והם מבינים את תרומת הצבא לפיתוח סדרה של יכולות במועמד. לפיכך, במצבים בהם ישנם שני מועמדים זהים, כשכל ההבדל ביניהם הינו שהאחד עשה שירות צבאי וחברו לא, גדלה הסבירות של הראשון לנצח.

חברות בסקטור הפרטי אמורות להעדיף קרביים
במהלך עשר השנים האחרונות ראיינתי מאות מועמדים לתחומים של מנע"ס, כלכלה ורו"ח בחברה הפועלת בחלק מתחומי עיסוקיה בתחרות עזה וסביבת העבודה בה הינה של לחץ ומתח מתמידים ודרישות גבוהות מאוד. אחד הסעיפים המרכזיים שהקפדתי להתעכב עליהם היו שירותו הצבאי של המועמד. נתתי עדיפות גבוהה ליוצאי יחידות קרביות. בדיעבד, אין לי ספק שהחלטה זו תרמה לעמידותה הגבוהה יותר של החברה לאורך שנים. לדעתי, חברות בסקטור הפרטי צריכות לתת העדפה מושכלת לטובת יוצאי יחידות קרביות, משיקוליהן האנוכיים ולטובתן הן.

סקטורים המיועדים ליוצאי צבא בלבד
לסיום, ישנם בישראל סקטורים שלמים המיועדים כמעט אך ורק ליוצאי צבא. התעשיות הביטחוניות, סקטור גדול ומכובד מאד בישראל, שרוב תוצרתו מיועדת ליצוא והמהווה קרוב ל-20% מן התוצר במשק הישראלי. הסיכוי של אדם שלא עשה שירות צבאי להתקבל לסקטור זה הינם קלושים. ומובן מאליו: חברות אבטחה ותפקידי אבטחה בחברות ממשלתיות ופרטיות שהשירות הצבאי של אדם המעוניין להתקבל אליהן הינו בגדר חובה עם עדיפות ברורה ליוצאי יחידות קרביות.

ד"ר אדם רויטר הינו מייסד ומנכ"ל של חברת חיסונים פיננסים

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בריכות סחף מבטון אקולוגי של חברת אקונקריט הישראלית בניו-יורק

"שיטפון של יזמים": דור חדש מנסה להיכנס לתחום הכי בוער בהיי־טק

מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

"חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

"הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"