פועל לכל מתנחל

לא רק אדמה פלשתינית יקרת ערך ניתנה למתנחלים בחינם או בזיל הזול, לא רק סובסידיות נדיבות, לא רק מקורות המים המתוקים האחרונים שנשארו ברצועה - גם עבודה זולה מאוד ניתנה להם. בלעדיה, המתנחלים לא היו מגיעים לרווחה שאליה הגיעו, ועכשיו הם דורשים פיצוי מלא עליה

עמירה הס
עמירה הס
עמירה הס
עמירה הס

הצחוק של עומר היה במקומו: אנשים שוחרי טוב מתל אביב נרעשים מכך, שחוק פינוי-פיצוי שחוקקה הכנסת מפלה לרעה את הפועל הפלשתינאי והזר לעומת הפועל הישראלי. שוחרי הטוב הם ארגון קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח, שאף ויתרה על הרעיון לעתור לבג"ץ כי העריכה, שהוא יחליט שלא להתערב בחקיקה זו. עומר הוא בן 28, תושב חאן יונס, שעבד מ-1996 בחממות של מעסיק ישראלי בגוש קטיף.

באגודה ובקו לעובד מוטרדים מכך שהוא, כפלשתינאי, לא יקבל את דמי ההסתגלות החודשיים שמבטיח החוק לעובדים שנפסקה עבודתם בשל פינוי ההתנחלויות. ואילו עומר צוחק כי גם את זכויותיו הבסיסיות לא קיבל מעולם: שכרו האחרון היה 50 שקלים ליום עבודה מלא, קצת יותר משליש משכר המינימום, שהוא עתה 145 שקל. ולא זכה לדמי חופשה או מחלה. לדבריו, משכורת השיא לפועל בגוש קטיף היתה 60 שקל ליום עבודה מלא. אך גם אם היא היתה 80 שקל, כמו שדיווחו מבקרים ישראלים בגוש קטיף - זה עדיין הרבה פחות משכר המינימום.

חוק פינוי-פיצוי, בלי בושה, קובע במפורש, שרק עובדים ישראלים זכאים לדמי ההסתגלות: חודש זכאות של משכורת ממוצעת בשנה האחרונה לכל שנת ותק - עד שישה חודשים של זכאות. כלומר, לא הפלשתינאים ולא הזרים (תאילנדים, סינים, נפאלים) זכאים לדמי ההסתגלות. אותו חוק גם מעניק לעובדים הישראלים את הזכות להתפטר ולהיחשב מפוטרים לצורך קבלת פיצויי פיטורין. עומר הולך הביתה, אחרי תשע שנות עבודה, בלי שום פיצויי פיטורין. כפי שמעסיקו ומעסיקים אחרים אמרו לו ולעמיתיו ול"הארץ": לא אנחנו פיטרנו אתכם. המדינה מכריחה אותנו לעזוב, שהמדינה תדאג לכם לפיצויי פיטורין.

המדינה לא טרחה לאכוף את הצו שהיא עצמה דאגה לקיומו כי באותה נשימה, שכר העבודה הנמוך והיכולת להתחמק מכיבוד זכויות העובדים הפלשתינאים שימשו תמריץ חשוב בשליחת ישראלים לגור ולעבוד ולשגשג באדמה לא-להם
הקביעה "שהמדינה תדאג לכם" אינה מופרכת לגמרי. כבר ב-1982 דאגה המדינה, שחוק שכר מינימום יחול גם על פועלים פלשתינאים בתחומי ההתנחלויות בשטחים הכבושים. אלופי צה"ל הוציאו צו הקובע, כי השכר המשולם על ידי מתנחלים ישראלים לפועליהם הפלשתינאים "לא יפחת משכר המינימום" הנהוג בישראל. המינהל האזרחי אמור לפקח על יישום צו זה, והעבריין - דינו מאסר שנה או קנס, או שני העונשים גם יחד.

אבל בגוש קטיף לא ידעו, כמה נוח, על קיומו של אותו צו צבאי ומשוכנעים, ש"חוק שכר מינימום לא חל על הפלשתינאים". המדינה, בדמות המינהל האזרחי או בגלגולו החדש כ"מינהלת התיאום והקישור", לא הקפידה לאכוף את החוק על העבריינים הרבים "כי לא התקבלו תלונות", כפי שנאמר ל"הארץ". אבל, כפי שציינה חנה זוהר מקו לעובד במכתב לקצין מטה של המינהל האזרחי, בעניין אי אכיפת שכר מינימום באזורי תעשייה בגדה, "תפקידה של האכיפה הוא להגן על עובדים חלשים ולערוך ביקורות במקומות העבודה בלי לסכן את העובדים". ברור מה יקרה לפועל פלשתינאי המגיש תלונה על מעסיקו, מתנחל שמפר את החוק: הוא יפוטר מיד.

המדינה לא טרחה לאכוף את הצו שהיא עצמה דאגה לקיומו כי באותה נשימה, שכר העבודה הנמוך והיכולת להתחמק מכיבוד זכויות העובדים הפלשתינאים שימשו תמריץ חשוב בשליחת ישראלים לגור ולעבוד ולשגשג באדמה לא-להם. כמה מתנחלים מעסיקים שקו לעובד הגיש נגדם תלונות על אי תשלום שכר מינימום העידו באוזני זוהר כי הרגישו מרומים: תמיד עודדו אותנו שנלך לשטחים, נשקיע, נקים מפעלים ונשלם פחות, ופתאום מתברר שצריכים לשלם שכר מינימום.

ערב פינוי מתנחלי הרצועה עבדו אצלם - בעיקר בחקלאות, אך גם במפעלים ובמתפרות - 3,200 פלשתינאים. כ-800 פועלים זרים עבדו גם הם בגוש קטיף. כלומר, לכ-8,000 מתנחלים היו 4,000 פועלים. ממש פועל לכל מתנחל. זו עוד דרך להבין איך הוקמו הווילות שכואב כל כך לעזוב היום, 220 המ"ר המוחלפים בקרווילות "קטנות" של 90 מ"ר. הרי יש הרבה מאוד ישראלים שעובדים קשה מאוד בתחומי מדינת ישראל, ובכמה עבודות, והם לא הגיעו לווילה טובלת בירק וגם לא לקרווילה של 90 מ"ר.

לא רק אדמה פלשתינית יקרת ערך ניתנה למתנחלים בחינם או בזיל הזול, לא רק סובסידיות נדיבות, לא רק מקורות המים המתוקים האחרונים שנשארו ברצועה. גם עבודה זולה מאוד ניתנה להם. בלעדיה, המתנחלים לא היו מגיעים לרווחה שאליה הגיעו ועכשיו הם דורשים פיצוי מלא עליה.

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"