אסור לשכוח את בני האדם

משרד האוצר מקדם רפורמה כלכלית, תוך דגש על צמצום שיעורי המס, השתלבות בעבודה ועידוד הצמיחה. מדובר ביעדים ראויים, שאם יושגו יסייעו להצלחתה של ישראל. אולם בדרך אל יעדי האוצר נדחקים תחת גלגלי הרפורמה עשרות אנשים ומשפחות שאין באפשרותם להצטרף למעגל ההצלחה הכלכלית

ליהיא להט
ליהיא להט

משרד האוצר מקדם רפורמה כלכלית, תוך דגש על צמצום שיעורי המס, השתלבות בעבודה ועידוד הצמיחה. מדובר ביעדים ראויים, שאם יושגו יסייעו להצלחתה של ישראל. ואולם בדרך אל יעדי האוצר נדחקים תחת גלגלי הרפורמה עשרות אנשים ומשפחות שאין באפשרותם להצטרף למעגל ההצלחה הכלכלית.

19.3% מהמשפחות בישראל עניות, כל נפש חמישית וכמעט כל ילד שלישי חיים בתנאי עוני. אנו נמצאים בראש רשימת המדינות המערביות באי-השוויון החברתי. תגובת הנגד לנתונים אלה היא כי העניים הם שאשמים בעוני: דור אחרי דור הם נסמכים על שולחן הממשלה, אינם מעוניינים לעבוד ולא מנהלים את כספיהם באופן ראוי - ולכן האחריות למצבם היא שלהם בלבד.

תיאור העוני כתופעה בין-דורית כמעט שלא נבחן בשנים האחרונות במחקר בישראל. יוצא מהכלל הוא מחקרם של שעיו ווקנין שהתפרסם ב-2000 ב"רבעון לכלכלה". החוקרים השוו בין נתוני מפקדי האוכלוסין והדיור 83' ו-95', במטרה לבחון האם פרטים שחיו בעוני ב-83' נותרו עניים ב-95'. הממצאים מגלים כי כ-65% ממי שהיו עניים ב-83' יצאו ממעגל העוני. בקרב האוכלוסייה היהודית 25% נותרו מתחת לקו העוני, לעומת כ-40% באוכלוסייה הלא יהודית.

התפישה כי העלאת שיעור העובדים במשק תסייע בהגדלת "העוגה" ותאפשר גם הקצאת כספים לתחומי הרווחה נכונה. יתרה מזאת, היכולת להתפרנס ללא תלות במערכת הרווחה מוסיפה לערך העצמי של הפרט. ואולם הדגש בישראל הוא בעיקר על קיצוץ הקצבאות ופחות על הרכיבים המשלימים
מחקרה של קינג שפורסם ב-2004 בכתב העת "ביטחון סוציאלי" מלמד על הפער בין תפישת מקבלי הקצבאות לבין מאפייניהם הלכה למעשה. החוקרת מצאה כי רבע ממקבלי הגמלה היו מועסקים בעת הראיון וקיבלו את הגמלה כהשלמת הכנסה לשכרם הנמוך. מבין אלה שלא עבדו, 44% היו בעלי 12 שנות לימוד ומעלה, 20% אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים ו-35% עבדו בעבודות קבועות בחמש השנים האחרונות. החוקרת קובעת כי "הממצאים מגלים שבניגוד לדימוי הציבורי שלהם, מקבלי גמלת הבטחת הכנסה אינם אוכלוסייה שתמיד חיה על כספי הגמלה ואשר מנותקת משוק העבודה".

מדיניות ההשתלבות בעבודה מתרחשת ברבות ממדינות המערב. התפישה כי העלאת שיעור העובדים במשק תסייע בהגדלת "העוגה" ותאפשר גם הקצאת כספים לתחומי הרווחה נכונה. יתרה מזאת, היכולת להתפרנס ללא תלות במערכת הרווחה מוסיפה לערך העצמי של הפרט. ואולם הדגש בישראל הוא בעיקר על קיצוץ הקצבאות ופחות על הרכיבים המשלימים, למרות קיומן של אסטרטגיות כוללות יותר לטיפול בעוני, כמו הצעות שפותחו בבנק ישראל.

מנייר עמדה של ארגון המדינות המפותחות (OECD) עולה כי אכן תוכניות אלה הצליחו לצמצם משמעותית את שיעור מקבלי הבטחת הכנסה. ואולם לא כל מי שיצאו ממעגל מקבלי הקצבה השתלבו בעבודה, אלה שהשתלבו לא בהכרח התמידו בה, ורבים מועסקים בעבודות בשכר נמוך שאינן מאפשרות התפתחות מקצועית.

הדיון, מבהירים מחברי הדו"ח, הוא לא רק על מעבר "מקצבה לעבודה", אלא על "השתלבות בעבודה". משמע, היקלטות בעבודות בשכר הולם, שמאפשרות התפתחות והשתלבות אמיתית בשוק העבודה. תפישות אלה שמות דגש על גמישות שוק העבודה, שילוב בין אחריות הורים כלפי ילדיהם לעבודה, העסקה של אוכלוסייה מבוגרת המעוניינת בכך ושילוב אוכלוסיות מיוחדות בעבודה. כל אלה כעשייה משותפת של הממשל ושל המגזר הוולונטרי והעסקי.

בחיבורו "היסודות לאי-השוויון בין בני האדם" תיאר רוסו כיצד מנהיגים זורעים פירוד ממשי בין בני האדם כדי לעודד במעמדות השונים חשדנות ושנאה הדדית לשם חיזוקו של השלטון הבולם את כולם. מתוך אמונה כי מקבלי ההחלטות בישראל מבקשים לאחד בין חלקי העם, רצוי שינהיגו מדיניות שתשלב קבוצות אל תוך החברה ולא תדיר אותן. זה לא דורש תוספת לתקציב המדינה, זה בעיקר דורש שינוי סדרי עדיפויות וראייה מתמדת של האדם.

הכותבת היא דוקטורנטית בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"