חוק הג'ובים במבחן הממשלה

העדפת קשרים פוליטיים על כישורים מקצועיים היא המסר העולה מהצעת "חוק הג'ובים", שהממשלה אמורה לדון בה היום. אם תאושר למרות הכל הצעת החוק הנוכחית - צפויים תהליכי פוליטיזציה משחיתים ומסוכנים בתוך המינהל הציבורי

זאב סגל
זאב סגל

מאז שהקיסר קליגולה מינה את סוסו לקונסול בסנאט הרומי, היה צעד זה סמל למינויים לא תקינים בשירות הציבורי, היכולים להגיע לאבסורד. בעידן המודרני כותב פרופ' עזרא סוליימן בספר "התפרקות הדמוקרטיות" (בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון) על ה"דה-מקצועיות" המסוכנת של המינהל בשל פוליטיזציה.

העדפת קשרים פוליטיים על כישורים מקצועיים היא המסר העולה מהצעת "חוק הג'ובים", שהממשלה אמורה לדון בה היום בערעור שהגיש השר שלום שמחון כנגד החלטת הרוב בוועדת השרים לחקיקה שתמכה בה. ההצעה נועדה להפוך שורה ארוכה של משרות בכירות בעלות חשיבות מקצועית רבה - למשל, הממונה על ההגבלים העסקיים, הממונה על התקציבים באוצר, יו"ר הרשות לניירות ערך, ראש המועצה לביטחון לאומי, ראש מינהל האוכלוסין במשרד הפנים - ל"משרות אמון", שהמחזיקים בהן יבואו ויילכו עם השרים הממונים.

במשרות "אמון אישי" מחזיקים כיום עובדים המשרתים בלשכות שרים וסגני שרים כמנהל לשכה, מזכיר, יועץ, דובר, עוזר ונהג. הם נמנים עם הסגל האישי המובהק של השר, ואין מצפים מהם לא-פוליטיות, שהיא סממן הכרחי של שירות מדינה מקצועי. בדומה לכך גם משרות המנכ"לים של משרדי הממשלה, שנושאיהן נועדו לסייע לשר ביישום מדיניותו. פיטוריהם של אלה, גם בלא טעם ענייני, נחשבים ללגיטימיים.

לא הרי משרות אלה כהרי 45 משרות בכירות, שהחוק קבע כי נושאיהן יתמנו בידי הממשלה או באישורה. משרות אלה, שאת רובן מבקשים להגדיר עתה בהצעת החוק כ"משרות אמון", פטורות אמנם מחובת מכרז, אולם האוחזים בהן הם עובדי מדינה ולא אנ"ש (אנשי שלומנו). המתמנה למשרה נהפך לבעל מעמד עצמאי, הוא חלק מהשירות הממלכתי המקצועי ואינו עוד מריונטה בידי השר או סגנו. כך, למשל, אי אפשר להחליפו, לפי הפסיקה, בלא "טעמים ראויים". רוב המחזיקים במשרות מקצועיות אלה אינם מתחלפים בחילופי שלטון או שר. השרים עצמם מגלים, בדרך כלל, יחס של כבוד או השלמה עם נושאי משרות אלה - שבהם גם שגרירים או קונסולים שהתמנו כמינוי פוליטי מובהק לתקופה מסוימת.

צמצום המשרות הפטורות ממכרז ואי הגדרתן כ"משרות אמון" מבטאים הכרה בכך שבמציאות הישראלית רק שירות ציבורי יציב וניטרלי יכול להבטיח מידה סבירה של אמון מצד הציבור בתקינות המינהל הציבורי. גישה זו מנחה את פסיקת בג"ץ, שעמד על ההכרח בכך שבעלי תפקידים מובילים בשירות הציבורי יקרינו אמון כלפי הנתונים למרותם. "משרות אמון" רבות הן המתכון הבדוק ביותר להפיכת השירות הציבורי לשירות ממשלתי ולהרס יסודות האמון הציבורי בו.

גם אם שוללים את הצעת "חוק הג'ובים", לא מיותר לדון בטיעון שמשמיעים מצדדיה, ולפיו נמנע משר ליישם את מדיניותו באמצעות מנכ"ל משרדו בלבד. טיעון זה מעורר שאלה מוכרת בדבר האיזון הראוי בין הצורך במניעת מינויים פוליטיים בלתי ראויים, שהם ביטוי לשחיתות שלטונית, לבין האינטרס במינויים שיאפשרו לממשל ליישם מדיניות ציבורית לגיטימית.

בהקשר זה מוכרות גישות שונות - גישת השירות הא-פוליטי הטהור הנוהגת בבריטניה, שבה השירות הציבורי רובו ככולו אינו זע בחילופי שלטון; גישת השירות הציבורי "על גלגלים", שלפיה נושאי משרות רבים מתחלפים בחילופי ממשל, דוגמת אלפי המשרות שנושאיהן מפנים את מקומם בארצות הברית; וגישת הביניים הנוהגת בצרפת, שבה מתחלפים מאות נושאי משרות שלטוניות בחילופי שלטון.

בישראל עדיין לא התקיים דיון ציבורי רציני בנושא, על אף פרסום דו"חות של ועדות שונות שהציבו אלטרנטיבות. לכאורה נוהגת כאן בעיקרה הגישה הבריטית, המציבה גדר הפרדה בין השלטון למינהל; אלא שבגדר הישראלית מתגלים חורים המאפשרים מינויי מקורבים פוליטיים רבים ברוב המשרדים הממשלתיים. דחיית הצעת החוק הגורפת על ידי הממשלה, בישיבתה היום, יכולה להיות הזדמנות נאותה להקמת ועדה ציבורית שתדון בעיצוב חקיקה מאוזנת בנושא.

הטיעון בדבר הצורך בקביעת משרות, מעבר לאלה של מנכ"ל ועוזרים אישיים, כדי לאפשר לשר לעצב מדיניות ציבורית וליישמה, אינו עניין של מה בכך. אך אין הטיעון תקף, למשל, במשרות כמו אלו של הממונה על ההגבלים העסקיים או ראש המועצה לביטחון לאומי, שדבר אין להן עם מדיניות המשתנה חדשות לבקרים. ועדה של מומחים במדיניות ובניהול ציבורי, במדע המדינה ובמשפט ציבורי תוכל לגבש מדיניות ראויה שתוביל לחקיקה.

הנחת יסוד סבירה בנושא תדרוש הוכחת טעם מצדיק חזק במיוחד כדי לסטות מהכלל היסודי שלפיו, כהגדרת בג"ץ, "עצם החילופים בשלטון אינם מצדיקים חילופים בשירות הציבורי". אם תאושר למרות הכל הצעת החוק הנוכחית, צפויים לא רק נדידה של בעלי תפקידים בכירים נוכח חילופי שרים תכופים, אלא גם תהליכי פוליטיזציה משחיתים ומסוכנים בתוך המינהל הציבורי.

כתבות מומלצות

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

האי סנטוריני ביוון.
גלויות הכתובות כאגדות
עם מודרניות

"פעם, בקיץ עוד אפשר היה למצוא טיסה ליוון ב–150 דולר. היום, זה כבר 450"

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"