תרבות ה"יהיה בסדר" לא עובדת בסיסקו העולמית

האם השוני בין התרבות העסקית הישראלית לאמריקאית הוא רב כל כך? האם נכשלו המנהלים הישראלים ב"הגירה" לחברת סיסקו ובהטמעת תרבותה העסקית?

אבשלום מ. אדם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אבשלום מ. אדם

מאת אבשלום מ. אדם ואורלי ר. שנקר

לפני כחודשיים פיטרה סיסקו העולמית חמישה ממנהלי השיווק הבכירים של סיסקו ישראל. הידיעה על כך עוררה רק תגובות מעטות. זאת, על אף שצעד זה נדיר בחריפותו, בייחוד בחברות רב לאומיות שיש להן סניפים בישראל. לסיסקו, מהמובילות בעולם בתחום הפיתוח, הייצור והמכירה של רכיבי תקשורת עניין עסקי רב בישראל: עד כה היא השקיעה בישראל כמיליארד דולר ברכישת חברות ובפתיחת סניפים המפתחים, מייצרים ומוכרים רכיבי תקשורת; ההשקעות נמשכו גם לאחר הפיטורים.

בהודעה הרשמית על הפיטורים הדגישה סיסקו העולמית כי הסניף הישראלי פעל בניגוד לערכי החברה המכתיבים פעילות גלויה ומתואמת. דובר סיסקו הודיע: "יושרה ואמון הם ערכים בסיסיים וחשובים בתרבות של סיסקו העולמית. כל התנהגות שאינה הולמת את הערכים הללו אינה מקובלת עלינו ואנחנו נטפל בה בהתאם".

ההודעה מגלה טפח ומכסה טפחיים. בפני מנהלי השיווק של סיסקו ישראל הוצבו יעדי מכירות גבוהים בתקופה שבה השוק הישראלי היה כמעט רווי והתחרות קשה מאוד. מצוינות, מקצועיות ומחויבות לחברה הובילו את אנשי השיווק לעשות כל מאמץ להצליח ולעמוד ביעדי המכירות. לשם כך העניקו מנהלי השיווק הנחות חריגות ללקוחות ישראלים ולא ישראלים.

מדיניות ההנחות איפשרה לסניף הישראלי לשמור על רמת מכירות גבוהה. אחת מהתוצאות של הנחות אלה היתה ציפייה לקבל מחירים דומים מכל המשווקים של סיסקו בעולם. ציפייה זו יצרה מעין תחרות פנימית בין סיסקו ישראל וסניפים אחרים של החברה. התוצאה היתה הפסד כספי לחברה הרב לאומית.

ההנחות ניתנו בניגוד לנהלים ולמדיניות של סיסקו העולמית, ובלי אישורה של ההנהלה העולמית. הדילמה האתית שבפניה ניצבו אנשי השיווק של סיסקו ישראל היתה בין החובה לעמוד ביעדי המכירות ובין החובה לקיים את ערכי החברה. ההכרעה של מנהלי השיווק הבכירים היתה העדפת יעדי המכירות על פני קיום ערכי היושרה והאמון.

הנהלת סיסקו העולמית הביעה במעשה הפיטורים את העמדה כי יש להכריע בדילמה האתית באופן אחר: יש להעדיף את ערכי החברה על פני ניסיון למכור בכל דרך. הגישה שמובעת בהכרעה זו היא, שבטווח הארוך ובראייה גלובלית עדיפה הדבקות בערכים גם אם היא כרוכה בהפסד לטווח הקצר.

לסיסקו סניפים במדינות בעלות תרבויות שונות. קוד אתי אחיד בארגון הוא כלי רב עוצמה ביצירת אינטגרציה בין הפעילות העסקית באתרים השונים. עובדי החברה נדרשים להסתגל לתרבות ולערכים של הפירמה הרב לאומית, השונים לעתים מהתרבות המקומית במדינתם. הצטרפות עובדים לפירמה רב לאומית היא הגירה ערכית.

האם השוני בין התרבות העסקית הישראלית לאמריקאית הוא רב כל כך? האם נכשלו המנהלים הישראלים ב"הגירה" לסיסקו ובהטמעת תרבותה העסקית? בארה"ב לחברות הגדולות בשוק יש קוד אתי המאפשר ריסון פנימי של התנהגות העובדים.

בישראל חברות שיש להן קודים אתיים הן מיעוט, והשוק מאופיין בהתנהגות שבה הערך "יהיה בסדר" דומיננטי והציפייה להוגנות בעסקים, נדמה, מעלה גיחוך.

המקרה של הפיטורים בסיסקו ישראל מצביע על כך שבארגונים רב לאומיים אין מקום לתרבות של "יהיה בסדר". הנהלת סיסקו העולמית לא היתה יכולה להרשות לעצמה לנהוג אחרת: היה עליה להבהיר לעובדים, באמצעות דוגמה חריפה, שלערכי החברה ולקוד ההתנהגות שלה יש מקום גבוה ברשימת השיקולים לקראת החלטות עסקיות.

להתנהגות בניגוד לערכים יש מחיר ניהולי ומחיר כלכלי. ארגון עסקי הרוצה להבהיר את החשיבות של סל הערכים שלו בחברה הישראלית - שיש בה ציניות בתחום ההתנהגות האתית בעסקים - חייב לנקוט צעד באופן שאינו משתמע לשתי פנים.

עליו להזכיר לעובדים שהארגון מוכן לשלם מחיר במונחים של הישגי מכירות, ולחלופין בעריפת ראשים של מנהלי שיווק, שהידע שלהם במכירות החברה ובניהולה הוא רב.

על עובדי הארגון להבין כי עליהם לכלכל את מעשיהם בארגון לאור ערכיו ובהתאם לקוד ההתנהגות של הארגון, שכן ערכיו מיועדים להבטיח את הצלחתו. לעמידה בערכי הארגון עלול להיות מחיר כלכלי גבוה בטווח הקצר, אך מחיר זה אמור להצדיק את עצמו בטווח הארוך.

ד"ר אבשלום מ' אדם הוא חוקר ומרצה לאתיקה ארגונית בתוכנית MBA במכללה למינהל בראשו לציון; ד"ר אורלי ר' שנקר היא משפטנית ומרצה לאתיקה בעסקים

כתבות מומלצות

בית למכירה

המתווכת מצאה קונה שמוכן לשלם יותר - והרגיזה את בעלת הדירה: "קילקלתי לה את התוכניות"

לימור סוקניק. "המעבר מחיים כשכירה לעצמאית היה מטורף"

"הייתי בכלוב של זהב. איך ששמעו שאני עוזבת – מיליון איש קפצו על התפקיד"

אחרי שהריבית עלתה, הפיקדונות הבנקאיים נעשו אטרקטיביים יותר

הטבלה המלאה | מהבנק הנדיב ועד הקמצן ביותר: פערי הריביות העצומים נחשפים

מ-2008 ועד היום: איך הגענו לאינפלציה הנוכחית

יוני ומיכל רכשו דירה במחיר דמיוני. כך הם איבדו שליטה על המשכנתא

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ריחאניה. "מרגישים אירופה"

"יש שני יישובים בישראל שבהם הכל נקי, הולכים ברחובות ומרגישים אירופה"

גיף הסכם ממון 2

״הייתי בהלם, עורך הדין אמר לי: ׳חתמת על הסכם של כלה מאוקראינה׳"