משחקים במספרים

בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדווחים כבר למעלה משנה על עלייה בשיעור האבטלה, בעוד שבשירות התעסוקה מדווחים על ירידה במספר דורשי העבודה. שיטת המדידה של שירות התעסוקה, עכשיו יותר מתמיד, מנותקת מהמציאות

עינב בן יהודה
עינב בן יהודה

מדי חודש מתפרסמים בצמידות נתוני הבלתי מועסקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ונתוני דורשי העבודה של שירות התעסוקה. לכאורה, נתונים אלו אמורים להיות דומים באופן יחסי, ולצייר תמונה אחידה של שוק העבודה הישראלי, אך בפועל המצב שונה. כבר למעלה משנה מצביעים נתוני הלמ"ס על עלייה כמעט עקבית בנתוני האבטלה, בעוד על פי נתוני שירות התעסוקה מספר המובטלים הולך ופוחת מדי חודש. רק אתמול התפרסמו נתוני שירות התעסוקה שהצביעו על ירידה נוספת של 4.1% במספר דורשי התעסוקה בחודש מאי ל-186.6 אלף, על פי נתונים אלו, מספר דורשי התעסוקה הסתכם בחודש אפריל בכ-194.7 אלף, חודש בו דיווחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על 281 אלף מובטלים.

ההפרש העצום, 87 אלף איש, נעוץ בשיטת המדידה שונה. בשירות התעסוקה בוחנים אך ורק את מספר המתייצבים בלשכות התעסוקה, בעוד הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נגזרים מסקר שעורכת הלשכה מדי חודש בו מוגדרים כבלתי מועסקים כל מי שחיפשו עבודה ב-4 השבועות שקדמו לסקר.

בעוד נתוני שירות התעסוקה מספקים מספרים חלקיים בלבד, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כוללים את כל אותם מובטלים שכבר אינם זכאים לדמי אבטלה ולכן אינם טורחים להתייצב בלשכות התעסוקה, כל אותם מובטלים שאינם זכאים לדמי אבטלה בעקבות מדיניות הקשחת הקריטריונים לקבלת דמי אבטלה, שיישומה החל לפני קצת פחות משנה.

מדיניות זו כוללת צעדים שונים בינהם קיצוץ דמי האבטלה ב-4%, גיל הזכאות לקבלת דמי האבטלה הועלה מ-18 ל-20 לאישה ול-21 לגבר, מספר ימי הזכאות של חיילים משוחררים הוקטן מ-138 ל-70 יום, של בני 25 ומטה - מ-100 ל-50 יום, ושל בני 25 עד 35 (בלי ילדים או בני זוג) - מ-138 ל-100 יום.

החמרת מצב מחפשי העבודה בישראל

כמו כן נקבע כי אדם יהיה זכאי לדמי אבטלה פעמיים בלבד בתקופה של 4 שנים, וכי מובטל יהיה זכאי לדמי אבטלה אם עבד במשך שנה מתוך השנה וחצי שקדמו לתקופת האבטלה - לעומת חצי שנת עבודה מתוך השנה שקדמה לתקופת האבטלה. מדיניות זו, וצעדים נוספים שננקטו מאז שנת 1999, החמירו את מצבם של מחפשי העבודה בישראל, נתון המופיע אף במחקר שערכה מחלקת המחקר של בנק ישראל.

מהשוואה שערכה המחלקה בעניין חוק ביטוח האבטלה בישראל ובמדינות המערב, עלה כי תנאי הזכאות לקבלת דמי אבטלה בישראל פחותים מאלו המקובלים בארצות המפותחות. מהנתונים מתברר כי משך העבודה הנדרש בישראל, על מנת להיות זכאי לדמי אבטלה, ארוך יחסית ועומד על שנה, לעומת תקופות קצרות בהרבה במדינות אחרות. כמו כן, עלה מההשוואה כי התקופה המירבית לתשלום דמי אבטלה בישראל היא מהקצרות בעולם המערבי.

שינויים אלו, כאמור, הקטינו משמעותית מספר המתייצבים בלשכות התעסוקה, ובאו לידי ביטוי בדיווחי שירות התעסוקה מדי חודש, כאשר במקביל דיווחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על עלייה בשיעור האבטלה. אך אם בעבר התעלמו בשירות התעסוקה מהפער בין המציאות לנתונים אותם הם מספקים, בדיווחים של החודשים ניתן לחוש בשינוי, באותם דיווחים התווסף המשפט "הירידה מוסברת בשינויים בחוק ביטוח אבטלה", שמשמעותו הירידה במספר הנרשמים אינה תוצאה של התאוששות שוק העבודה, אלא מדיניות שמטרתה צמצום היקף דמי האבטלה. ייתכן שגם בשירות התעסוקה מבינים סוף סוף כי למרות המחקרים שמצביעים על כך שהחמרת תנאי חוק ביטוח אבטלה עשויה לצמצם את מימדי האבטלה - ספק אם היא המפתח להקטנתם בישראל בתנאים השוררים היום.

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"