"עובדי ההיי-טק בתקופה של פריחה, אבל בשוק העבודה יש גם קבוצה במצב קשה"

המשתתפים בפאנל ההתעסוקה בכנס היום שאחרי של TheMarker ובנק לאומי: "אם המעסיקים היו מקבלים את הכסף המושקע בדמי אבטלה כדי להעסיק עובדים, בסופו של דבר כולנו היינו יוצאים נשכרים"

יעל בלקין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פאנל בכנס "היום שאחרי" - איך מייצרים המשכיות עסקית
פאנל בכנס "היום שאחרי" - איך מייצרים המשכיות עסקית

"משבר הקורונה הוא המשבר החמור ביותר בתחום התעסוקה שנראה במשך הרבה מאוד שנים. הוא פוגע באוכלוסיות החלשות ביותר, ובטווח של שנה קדימה אנחנו עדיין נחיה בצל הקורונה" - כך אמר פרופ' צבי אקשטיין, דקאן בית הספר טיומקין לכלכלה וראש מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי בהרצליה, ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל.

אקשטיין אמר את הדברים בפאנל בהנחיית סמי פרץ, פרשן בכיר ב-TheMarker, בכנס "היום שאחרי", שנערך על ידי TheMarker ובנק לאומי, ועוסק באסטרטגיות יציאה מהמשבר. בפאנל השתתפו גם מיכל הראל, מנכ"לית מנפאואר, ויוליה איתן, ראשת מינהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה והרווחה.

"אנחנו נמצאים בעולם דיכוטומי, שבו קבוצה אחת, כמו ההיי-טק, כמעט שלא נפגעה אלא אף פרחה, וקבוצה אחרת, גדולה מאוד, שכוללת את ענפי המסחר והשירותים, נמצאת במצב קשה ותזדקק לזמן רב כדי לחזור לשגרה שהכירה לפני המשבר", הוסיף אקשטיין. 

צביקה אקשטיין, דיקן בי"ס טיומקין לכלכלה וראש מכון אהרון במרכז הבינתחומי בהרצליה

איתן הסכימה עם דבריו: "אם קודם התרענו על כך שהמשק הישראלי הוא דואלי, ומכיל גם אנשים עם מיומנויות גבוהות לעומת אוכלוסיות עם מיומנויות נמוכות, אז הקורונה החמירה והעמיקה את הפער", אמרה. "אנחנו כנראה לא נחזור לאותו שוק עבודה. המציאות הזאת, שבה אנשים מתנתקים לפרקי זמן משוק העבודה וצריכים לשוב אליו, מייצרת אתגרים גדולים מאוד מבחינת הבשלות והמסוגלות של הפרט לעשות את המעברים האלה פעם אחר פעם, ולחוות תחושות כישלון חוזרות ונשנות, אל מול הצורך של המעסיקים להתייצב ולהבין לאן פנינו מועדות. אותה אי-ודאות בעניין ההחלמה המשקית משפיעה מאוד גם על תהליכי הגיוס והנכונות לקלוט אוכלוסיות יעד מגוונות - מצב שהיה מאתגר עוד לפני הקורונה".

הפגיעה הגדולה ביותר היתה בעסקים הקטנים והבינוניים, טוענת הראל. "כ-80 אלף עסקים נסגרו בתקופת הקורונה, ואני לא רואה אפשרות שהם יחזרו", אמרה. "אבל מעבר לזה, עסקים שכן נשארו היו צריכים להתאים את עצמם למצב החדש. פיתחנו דרכים לעבוד באוטומציה ובעבודה מרחוק, אבל התוצאה היא שחלק מהתפקידים התייתרו - משרות שלמות נהפכו לפחות רלוונטיות. אדם שבעבר יכול היה להתקבל לתפקיד עם סט כישורים מסוים, כיום יצטרך סט מיומנויות רחב יותר".

מיכל דן הראל, מנכ"לית מנפאואר

לממשלה יש תפקיד חשוב בשיקום שוק התעסוקה, הסביר אקשטיין. לדבריו, "הממשלה צריכה להקל על הרגולציה ולשפר את מערכת האשראי לעסקים. בנוסף, הממשלה צריכה ליצור ביקושים במשק בתחום של תשתיות ובינוי. יש תחומים שלא נעלמים וצריך להגביר את הפעילות בהם".

ביחס לתפקיד הממשלה במתן רשת ביטחון, הראל אמרה שהיא עושה את הפעולה ההפוכה - ופוגעת בשוק התעסוקה. "מצד אחד יש חוסר במשרות, ומצד שני יש מעסיקים שמתקשים לאתר את העובדים המתאימים", טענה. "לחלק מהעובדים - בעיקר אלה שנמצאים מתחת לשכר הממוצע - לא משתלם לחזור לעבוד. כל עוד נקודת הציון הזאת של יוני 2021 קיימת (מתן דמי אבטלה ממושכים; י"ב), אנשים יעדיפו להישאר בבית ולקבל שכר מהמדינה. אם אנחנו רוצים לעודד עסקים לגדול ולהתפתח, ראוי היה שהכסף הזה ילך למעסיקים. אם המעסיקים היו מקבלים את סכומי הכסף כדי להעסיק עובדים, בסופו של דבר כולנו היינו יוצאים נשכרים".

איתן טענה מנגד: "אנחנו נמצאים במצב שהיתה פגיעה ממשית בשוק העבודה. מספר המשרות במשק ירד, ומספר המתמודדים על כל משרה עלה. באוקטובר הגענו ל-16 מועמדים על כל משרה פנויה. יש אנשים שזקוקים לרשת הביטחון, ולכן אני לא חושבת שניתן לתמרץ רק את המעסיקים, ושהעובדים יסתדרו. הממשלה יכולה לפעול כדי להעניק רשת ביטחון ולצדה תמריצים שיישמרו את הזיקה בין העובד למקום העבודה שלו, אבל אנחנו נמצאים במצב שהממשלה מייצרת תוכניות לחזרה לפעילות תקינה במשק, כולל מענקים שניתנים גם למעסיקים, ואנחנו רואים שזה מדשדש".

יוליה איתן, ראשת מנהל תעסוקת אוכלוסיות, משרד העבודה והרווחה

לסיום, התבקשו המשתתפים בפאנל להגדיר את האתגרים הדחופים ביותר בשוק העבודה כיום. "דרושה רפורמת ענק והכשרות מקצועיות, בעיקר לקבוצות החלשות, שלא הולכות לאקדמיה, ולהתאים אותן לביקושים שיווצרו בתהליך היציאה מהמשבר", אמר אקשטיין. "היעד צריך להיות מערכת הכשרה מקצועית, לצד טיפול בבעלי מוגבלויות ואנשים שחזרו להבטחת הכנסה. זו אוכלוסייה שצריך להחזיר לשוק העבודה כדי למנוע את גידול העוני במדינה".

לדברי הראל, "אוכלוסיות שיצאו ממעגל העבודה ונמצאות הרבה זמן בבית מתקשות לחזור לשוק העבודה. לכן ההמלצה היא לעבוד גם אם בנקודת זמן מסוימת זה פחות משתלם, כדי לא להתנתק מעולם התעסוקה. כשמחפשים עבודה תוך כדי עבודה נהפכים לאטרקטיביים יותר. דבר חשוב נוסף הוא היכולת ללמוד. אני לא חושבת שמישהו היה יכול לדמיין את מה שחווינו בשנה האחרונה. כל סט הכשרות שהיינו מעניקים לעובדים היה נהפך לפחות רלוונטי אחרי פרק זמן קצר. אז במקום ללמד חומר, צריך ללמד איך ללמוד - איך לגשת לחומר חדש, איך לעבד אותו ולצאת לדרך חדשה".

לדברי איתן, "האתגר המרכזי הוא שילוב האוכלוסייה הערבית והחרדית בשוק העבודה, לצד אנשים עם מוגבלויות, צעירים ונשים. בואו לא נעשה לעצמנו הנחות: בעיות היסוד של שוק העבודה ב-2019 ממשיכות איתנו ל-2021, ולכן זה האתגר החשוב והדחוף ביותר שצריך לטפל בו. זה מצריך גם שותפויות מול המעסיקים, כי צריך לזהות את נקודות הערך המשותפות".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker