טלי חרותי-סובר

הזכאות הארוכה לדמי אבטלה עליה החליטה הממשלה, פיקוד העורף שעושה עבודה של אזרחים, שירות תעסוקה שאיש לא מנער ושר אוצר שנלחם עם שר העבודה — מקשים את חזרת כמעט מיליון איש לעבודה.

להלן ארבעה צעדים מחויבי המציאות למאבק במשבר הכלכלי המעמיק — וחזרה לשפיות.

1. לבטל את החל"ת הארוך

בשוק העבודה בו רשומים בכל רגע נתון קרוב למיליון דורשי עבודה מתוך כמעט 4 מיליון שכירים בסך הכל, מתלוננים עוד ועוד מעסיקים כי אינם מצליחים למלא את השורות. "עובדים מעדיפים לא לחזור לעבודה ולקבל תשלום על חל"ת במקום", הם מתלוננים. שיחה של מעסיק עם עובדת מוכשרת לה הוצע תפקיד מעניין, גם אם זמני, העלתה דחייה מנומסת: "כרגע לא משתלם לי", אמרה, "דמי האבטלה גבוהים יותר".

שמונה חודשים לתוך המשבר, ברור כי ההחלטה על הזכאות לדמי אבטלה למשך שנה שלמה, עד סוף יוני 2021, היא טעות שהמדינה משלמת עליה מיליארדים. מן ההחלטה הזו יש לחזור, כמה שיותר מהר, במטרה לחזור לשגרה. גם אם לא ניתן לעשות זאת מהיום למחר, יש להקדים את סיום הזכאות הארוכה לדמי אבטלה למועד הרבה יותר קרוב: 31.12.20. ההחלטה החדשה צריכה לקבוע כי תשלום עבור חל"ת יינתן רק למעסיקים שהמדינה מחייבת אותם להישאר סגורים, ולא עבור אחרים. חברות היי־טק וארגונים אחרים שחזרו זה מכבר לעבודה לא יוכלו להשאיר עובדים בחל"ת — רק כי זול יותר שהמדינה משלמת.

כשתשלומי החל"ת יהיו סלקטיביים, המעסיק יצטרך להוכיח כי אכן אין לו ברירה אלא להשאיר את עובדיו בחל"ת. אם לא הוכיח, המדינה לא תוכל להמשיך ולשלם עבור עובדיו, והוא יצטרך לקבל החלטה: החזרתם לעבודה או פיטורים יקרים. במידה שישיב לעבודה, ייגרע עוד מובטל מרשימת המובטלים. במידה שיחליט לפטר, יקבלו העובדים את זכויותיהם ויעברו למסלול האבטלה הרגיל.

לחלופין, ניתן יהיה להציע ל"מובטלים אמיתיים" הכשרה מקצועית מסל ההכשרות שמציעה המדינה. נכון, זה לא הסל הכי מרשים, אבל הכשרה מקצועית תוציא את המובטל מהבית ותפתח לו אופק חדש. במידה שהלך להכשרה מקצועית — ימשיך לקבל את דמי האבטלה. ושוב לא ישבו עובדים בבית במימון המדינה.

הפגנה בבלפור, יולי 2020. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: תומר אפלבאום

2. לעצור את הפעילות של פיקוד העורף במשבר

באחרונה נחשף כי בכל רגע נתון מגויסים 2,000 אנשי מילואים לתפקידים אזרחיים — למשל הסעת בדיקות קורונה מנקודות הבדיקה למעבדות, או חיטוי משטחים בבתי חולים. הם גם מסייעים לרשויות מקומיות בהסברה, על אף שבניגוד לימי הסגר הראשון, אז נדרשו באמת לסייע לרשויות המקומיות — כיום הן כבר עומדות יפה מאוד על רגליהן.

הפעלת פיקוד העורף היא תהליך מטריד — יש שיגידו לא דמוקרטי — שמרגיל אותנו לעובדה שצבא עושה תפקיד אזרחי. הוא גם מאוד לא כלכלי. אנשי המילואים הם המשאב האנושי היקר ביותר בישראל כיום. הם מקבלים 100% משכרם באזרחות — עד 1,500 שקל ביום — מבלי שהם נדרשים ליכולות מיוחדות. חלקם מגויסים בצווי חירום מתוך מקומות עבודה חיוניים, בזמן שבבית יושבים מובטלים או מקבלי דמי חל"ת באפס מעשה.

בפיקוד העורף יהיו הראשונים להודות כי את רוב התפקידים שהם מבצעים יכול כל אזרח בעל רישיון נהיגה או היגיון בריא לעשות. חיטוי משטחים בבתי חולים או חקירות אפידמיולוגיות בטלפון לא דורשים תואר אקדמי. ובכל זאת, ברגע שהמדינה החליטה כי מי שיעשה את התפקידים האלה הוא הצבא — היא גם תיקצבה אותו בכ–700 מיליון שקל. מתוכם, כרבע מיליארד שקל עבור שכר כוח האדם עד יוני 2021.

3. להשיב לחיים את שירות התעסוקה

שירות התעסוקה אמור היה להיות נדבך מרכזי בהתמודדות הממשלתית במשבר בשוק העבודה. השירות הועבר ממשרד העבודה למשרד הכלכלה, במסגרת הסכמים קואליציוניים לא ראויים, ובכך נפגע הקשר עם הגוף האסטרטגי והמתקצב במשרד העבודה. גרוע מכך — על אף שתקציבו בשגרה עומד על כרבע מיליארד שקל והוא מעסיק כ–600 עובדים — הפך שירות התעסוקה במשבר לצינור טכני להעברת מענקים למעסיקים או עובדים, במקום לעשות את תפקידו האמיתי: השמת עובדים אצל מעסיקים הזקוקים להם.

הפתרון נמצא אצל שר הכלכלה, עמיר פרץ, שצריך לנער היטב את אנשי שירות התעסוקה ולדרוש ביצוע משמעותי, שייראה בשטח.

עסקים סגורים בתל אביב, בחודש שעברצילום: תומר אפלבאום

4. להזניק את רפורמת ההכשרות המקצועיות

למרות הצורך הברור במתן אפשרויות להסבה מקצועית על ידי המדינה, רפורמה מוכנה שעלותה מוערכת בכמיליארד שקל תקועה במגירות זרוע העבודה. הסיבה פשוטה ופוליטית: שר האוצר, ישראל כ"ץ, אינו מאפשר את העברת הסכומים — שהוסכם עליהם כבר — לטובת הרפורמה. בנוסף, באחרונה העלה כ"ץ רעיון עוועים: האוצר יקים מנהלת משלו, בתוך המשרד, עבור הכשרות מקצועיות.

זו הבעת אי־אמון קשה במשרד העבודה, אך בעיקר שטות מוחלטת. משרד האוצר הוא גוף אסטרטגי ומתקצב, ולא גוף ביצוע. שר האוצר הנוכחי יעשה טוב אם ילך כמה צעדים אחורה במלחמתו הפוליטית בשר העבודה, איציק שמולי, וייתן למשרד העבודה לעשות את עבודתו.

נכון שעד לאחרונה סבל האגף להכשרה מקצועית מבעיות ניהול, לאחר שבמשך שנים יובש על ידי המדינה, אך באחרונה, אחרי עשרה חודשים שבהם לא היה מנהל, הגיע סוף סוף מנהל חדש — ניצן ממרוד — וגם על תקציב הרפורמה, כאמור, יש הסכמה. שמולי הכריז לא פעם כי הוא נחוש לטפל בבעיות האגף עד שייפתרו, ותשומת הלב הניהולית הניתנת לאגף הזה אכן גבוהה מאי פעם.

שר האוצר צריך לשחרר את הפקק ולאפשר לזרוע העבודה, כמו גם לשירות התעסוקה, עוד הזדמנות להוכיח את עצמם בימים הקשים האלה. לא מן הנמנע כי דווקא החרב המתנופפת תגרום לכל אותם גורמים, שלא הוכיחו את עצמם עד היום, לפתוח מבערים ולהוכיח את יכולותיהם.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker