שירות התעסוקה מזהיר: תוצאות הסגר יהיו קשות - והחל"ת מחריף את המצב

לפי הדו"ח שפורסם, הסגר יטיל מהלומה קשה על המשק הישראלי ויש לפעול בצעדי מדיניות הכרחיים כדי לצמצם את הנזק, כגון הגבלת תקופת החל"ת ומנגנון לשימור עובדים

סיון קלינגבייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מסעדה סגורה בתל אביב, במאי
מסעדה סגורה בתל אביב, במאיצילום: תומר אפלבאום

דו"ח של שירות התעסוקה מתריע כי הכניסה לסגר בימים הקרובים מוצאת את שוק העבודה הישראלי במצב מורכב יותר מאשר בגל הראשון, ובלי צעדים משלימים ספק אם שוק העבודה יוכל להתאושש. "צעדי המדיניות ההכרחיים, כגון הגבלת תקופת החל"ת, עידוד לתעסוקה ושימור עובדים שיאפשרו חזרה כמעט מלאה של המשק לפעילות כלכלית עם תום הסגר, הם מרכיב הכרחי על מנת למתן את ההשפעה השלילית של הסגר, ולאפשר למשק לצאת עם היציאה מהסגר לתהליך שיקום", נכתב בדו"ח.

מהנתונים עולה כי במהלך יולי, בראשונה מאז תחילת ההקלות, שיעור הנרשמים בשירות התעסוקה עלה על פני מספר האנשים שדיווחו חזרה לעבודה. "אם במהלך מאי היה דורש עבודה חדש אחד על כל 6.2 אנשים שדיווחו חזרה לעבודה, באוגוסט התמונה התהפכה: על כל אדם שדיווח חזרה לעבודה היו 2.5 אנשים שנרשמו בשירות התעסוקה". בשירות התעסוקה אמנם מסכימים כי ייתכן שהסיבה לכך היא עונתיות – יש באופן מסורתי היעדרות עונתית משוק העבודה בתקופת הקיץ, אבל מזהירים כי ייתכן ופתיחת המשק ומענק המעסיקים מיצו את השפעתם.

גם אם העלייה בדורשי העבודה בקיץ מקורה בעונתיות, העובדה שלאחריה מגיע הסגר מייצרת חשש כי השוק יתקשה להתאושש ממנו. לדברי ד"ר גל זהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה, לרוב ניכרת בתחילת ספטמבר "חזרה לשגרה". כלומר, מי שיצאו ממקום עבודתם בקיץ שבים לשוק העבודה ויש ירידה בשיעור האבטלה. אבל, לדבריו, השנה מגמה זאת אינה ניכרת. "בעצם מיולי יש יותר רישום של אנשים חדשים שנרשמים בשירות התעסוקה מאנשים שמדווחים על חזרה לעבודה. החשש הגדול שבעקבות הסגר הזמני יישאר קבוע", הוא אומר.

עם זאת, הנתונים שמציג שירות התעסוקה ותמונת המצב המצטיירת מהם, שונים. מהנתונים שפירסמה אתמול הלמ"ס. אמנם שיעור הבלתי מועסקים, כלומר שיעור האבטלה הרשמי, עלה ל-5.4% (223.4 אלף איש), לעומת 5.1% (209.3 אלף איש) ביולי, אבל בשאר המדדים ניכר שיפור.

מספר הנרשמים בשירות התעסוקה והחוזרים לעבודה

שיעור הבלתי מועסקים בתוספת שיעור המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה ירד ל-9.8% (406.2 אלף איש), לעומת 10.3% (421.9 אלף איש) ביולי. שיעור האבטלה המורחב הכולל את שיעור הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה ממארס 2020 בנוסף לשיעור המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה וכן שיעור הבלתי מועסקים ירד באוגוסט ל-11.2% (467.9 אלף איש), לעומת 11.9% (496.6 אלף איש) ביולי.

החל"ת הוא חלק מהבעיה

מנתוני שירות התעסוקה עולה כי החל"ת הוא עדיין כלי מרכזי לאבטלה: על אף ירידה במספר הנרשמים על בסיס חל"ת במהלך יוני, שיעור דורשי העבודה בחל"ת עמד ביולי ובאוגוסט על 38.3% ו-31% (בהתאמה). אמנם שיעור המפוטרים עולה אבל עדיין החל"ת, שכמעט לא היה בשימוש לפני המשבר, ממשיך להיות כלי מרכזי בשימוש המעסיקים ודורשי העבודה.

זהר מצביע על כך שהחל"ת הוא חלק מהבעיה. לדבריו מאחר והחל"ת אינו מוגבל בזמן, לא ניתן לדעת מתי ישובו האנשים לעבודה. "לפני המשבר היה נוהל שכאשר נכנסים לחל"ת קובעים מתי הבן אדם חוזר לעבוד. במצב הנוכחי זה לא מתקיים ולכן נוצר פער שנצטרך לוודא שכל מי שיצא לחל"ת שני בעקבות הסגר אכן יחזור לעבודה. זה האתגר המשמעותי שאנחנו ניצבים בפניו כעת".

עסק סגור בירושלים בתקופת הקורונה
עסק סגור בירושלים בתקופת הקורונהצילום: אייל טואג

הדבר נכון שבעתיים לאור העובדה שכעת פשוט עוד יותר להוציא עובדים לחל"ת. אם בגל הראשון עובדים היו יכולים לצאת רק למינימום של 30 יום חל"ת, כעת ניתן להוציא עובדים ל-14 יום בלבד.

הסובלים מהמשבר: הצעירים והמבוגרים

בשירות התעסוקה גם מפנים את תשומת הלב לכך שהמשבר חשף את שוק העבודה לאבטלה ייחודית, המושפעת מהענפים ו/או מתחומי העיסוק. "מעבר לצורך לתת מענה לענפים שלא יכולים לחזור לשגרה, אי-יכולת של קבוצות משנה להתאים עצמם לעולם העבודה המשתנה עלול לדחוק אותן לשולי שוק העבודה (אבטלה או עוני/תת-תעסוקה)", נכתב בדו"ח.

שתי קבוצות גיל מתמודדות בצורה מורכבת יחסית עם המשבר – הצעירים והמבוגרים. בקרב הצעירים ניכרת עלייה בשיעור דורשי העבודה הפעילות. בשירות התעסוקה אומרים כי הדבר יכול להעיד על תנודתיות בסטטוס האבטלה של דורשי עבודה צעירים, אך גם על הקושי המתגבר של הצעירים בשוק העבודה או על השימוש המוגבר בזכאות לאבטלה שהוארכה עד יוני 2021.

סיבות רישום בשירות התעסוקה

החשש הגדול יותר הוא לגבי בני ה-55 ומעלה. "בניגוד לתנודתיות בקרב הצעירים, מבוגרים רבים יתקשו לחזור לשוק העבודה ועלולים להתנתק גם הם משוק העבודה לתקופה ארוכה. הן הצעירים והן המבוגרים חייבים לקבל מענה מענה מותאם שימנע את ניתוקן משוק העבודה – ניתוק שעלול להוביל לצמצום של שוק העבודה לקבוצות הגיל המרכזיות", נכתב בדו"ח.

מבין כלל הרשומים כדורשי עבודה בשירות התעסוקה, שיעור הנשים עמד ביולי ובאוגוסט על 52.7%, לעומת 47.3% גברים. "נתוני ספטמבר יסייעו לעמוד על חומרת המצב ואם זה תהליך מורכב של יציאת נשים משוק העבודה", כותבים בשירות התעסוקה.

נתוני האוכלוסייה הערבית מזנקים

שיעור האוכלוסייה הערבית בקרב כלל דורשי העבודה הולך וגדל ככל שמתארך המשבר: טיפס מ-24% בסוף יולי ל-24.5% בסוף אוגוסט. יש להזכיר כי בסוף אפריל, לאחר גל הרישום הגדול, עמד שיעור האוכלוסייה הערבית בקרב דורשי העבודה על 16.4% בלבד. זהו נתון מדאיג שכן יש לקחת בחשבון ששיעורו של הציבור הערבי באוכלוסייה הכללית בגילאים הרלוונטיים הוא 19.5%, ושממילא שיעור הערבים המועסקים בישראל נמוך משמעותית משיעור היהודים.

שוק סגור בנצרת, בתחילת החודש. עסקים בבעלות ערבית סבלו גם לפני פרוץ המשבר
שוק סגור בנצרת, בתחילת החודש. עסקים בבעלות ערבית סבלו גם לפני פרוץ המשברצילום: אייל טואג

גם שיעור האוכלוסייה החרדית מבין כלל דורשי העבודה טיפס, מ-9.5% בסוף יולי ל-9.9% בסוף אוגוסט. בהתאם, חלקה של שאר האוכלוסייה מבין הרשומים ירד בתקופה זו.

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה, מסר: "מסיכום חודשי הקיץ שערכנו, ברור כי התאוששות שוק העבודה נחלשה, שיעור החוזרים לעבודה נמוך מדי, והמשבר הכלכלי-תעסוקתי עדיין בשיאו עוד טרם תחילת הסגר השני. כפי שהתרענו מתחילת המשבר, גם אם לבעיה הבריאותית יימצא פתרון בעוד כמה חודשים, המשבר התעסוקתי עתיד ללוות אותנו עוד תקופה ארוכה, והשלכותיו יימשכו לאורך שנים. יש להפנות תשומת לב מיוחדת לקבוצות הנפגעות במיוחד, בהן נשים, צעירים ומיעוטים. בנוסף, יש לשים לב לדורשי עבודה שטרם חזרו לעבודה ממארס ויתקשו עוד יותר לחזור אחרי סגר השני, עקב האי-ודאות מצד המעסיקים וכתוצאה מהשפעות ארוכות טווח של ניתוק משוק העבודה".

שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, אמר: "אנו נכנסים לגל השני במצב קשה הרבה יותר מבחינת תעסוקה ביחס למשבר הראשון. התוצאות יהיו קשות הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. אנו חייבים לעבור לחל"ת גמיש על בסיס המודל הגרמני. אם נמשיך להסתמך רק על יציאה לחל"ת, אנו נקבע תרבות אבטלה שתישאר איתנו שנים ארוכות. מוכרחים לעבוד בשיתוף פעולה, ולכן בסגר הקרוב, צריך להרחיב את הסיוע לשימור עובדים. המאבק הכלכלי האישי, והזכות להתקיים בכבוד אינה עניין סקטוריאלי, דתי או עדתי. זוהי משימה של כולנו להיאבק על הזכות להתפרנס בכבוד".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker