אחת המלגות היוקרתיות בעולם מחכה לכם: רק 6 ישראלים עשו את זה עד היום

שני ישראלים מצטיינים עד גיל 27 יזכו בקרוב במלגה, בה זכו גם ביל קלינטון ונדין טרכטנברג בודו ■ המלגה כוללת, בין היתר, לימודים מתקדמים באוקספורד

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סטודנטים באוניברסיטת תל אביב
סטודנטים באוניברסיטת ת"א. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: מוטי מילרוד

בימים כה קשים לאקדמיה הישראלית יש גם חדשות טובות: שני אקדמאים מצטיינים, עד גיל 27, יזכו בקרוב במלגת רודס (Rhodes Scholarship)  מלגת לימודים מהיוקרתיות בעולם, וייצאו  ללימודים באוקספורד. המלגה מוענקת לשנתיים לצורך לימודים לתארים מתקדמים בכל תחום שבוחר הסטודנט וכוללת דמי רישום, שכר לימוד, דמי מחיה, טיסות, דיור ועוד. קיימת גם אפשרות להארכת  המלגה לשנה נוספת (שלישית).

ייחודה של מלגת רודס, שניתנת כבר מ-1903 על שם הנדבן ססיל רודס, הוא במועדון היוקרתי שהיא מכניסה אליו. בין בוגרי המלגה ניתן למצוא את  נשיא ארה"ב לשעבר, ביל קלינטון, ראש ממשלת אוסטרליה עד לאחרונה, מלקולם טרנבול, ראש ממשלת קנדה לשעבר, ג'ון טרנר, והיועצת לביטחון לאומי של ממשל אובמה, סוזן רייס. הבוגרת המוכרת בישראל היא ד"ר נדין טרכטנברג בודו, עד לאחרונה המשנה לנגיד בנק ישראל. היא קיבלה את מלגת רודס לפני כ-30 שנה כתושבת קנדה, טרם עלייתה לישראל.

אף שמדובר במלגה ותיקה, היא הגיעה לישראל רק ב-2016, כך שעד היום זכו בה שישה ישראלים - ובהם ליאן נג'ימי, מוסלמית ובוגרת מצטיינת של אוניברסיטת חיפה, ששימשה גם עוזרת סנטור בקונגרס האמריקאי במסגרת התמחות לסטודנטים, ועושה בימים אלה תואר שני כפול באוקספורד, במדיניות ציבורית ובמדיניות חברתית השוואתית.

מלגאי נוסף הוא נדב לידור, בן המחזור הראשון, שהתחיל תואר ראשון באוניברסיטה העברית והמשיך בסטנפורד במדעי המחשב והקוגניציה, ובמסגרת רודס עשה תואר שני במדיניות ציבורית, תוך עבודה בממשל הבריטי וקידום השימוש בבינה מלאכותית במשרדי ממשלה. עם תום הלימודים חוזרים הבוגרים לישראל.

דורון ובר, מזכיר הקרן בישראל, מסביר כי הקריטריון המרכזי בבחירת הסטודנטים  הוא מצוינות אקדמית וכן תכונות של מנהיגות. "הבחירה בסטודנטים היא בחירה במנהיגים הבאים של העולם, ולכן הם צריכים להביע עניין בשירות הציבור בעתיד, ולהוכיח רצון לתרומה  לציבור", הוא אומר. בשבועות האחרונים פנתה הקרן לכל נשיאי המוסדות להשכלה גבוהה בישראל בבקשה כי ימליצו על מועמדים מצטיינים.

דרישות הסף אכן גבוהות. מצוינות אקדמית מתבטאת בציון GPA מינימלי של 3.7 מתוך 4, בתואר ראשון זה שקול לממוצע הגבוה מ-93 במוסד אקדמי ישראלי. נדרשת אנגלית ברמה אקדמית גבוהה, ורק מי שחי במדינת ישראל לפחות חמש מתוך עשר השנים האחרונות זכאי להגיש מועמדות. ועדת השיפוט הישראלית שתבחר את שני המילגאים כוללת אישים בכירים באקדמיה, בוגרי רודס בעמדות השפעה בארץ ובעולם, ובהם טרכטנברג בודו וכן שופט בדימוס. מועד ההגשה לשנת הלימודים ספטמבר 2021, הוא עד 2 באוקטובר 2020.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker