שירות התעסוקה מתריע: בסוף 2020 עדיין יהיו חצי מיליון מובטלים

דו"ח של שירות התעסוקה מזהיר: "ככל שאנשים נמצאים תקופה ארוכה יותר מחוץ למעגל העבודה, פוחתים הסיכויים להשתלב מחדש"

סיון קלינגבייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנת עצמאים בתל אביב
הפגנת עצמאים בתל אביבצילום: תומר אפלבאום

שירות התעסוקה מתריע כי יותר מארבעה חודשים חלפו מתחילת ההגבלות שהטילה הממשלה בעקבות התפשטות נגיף קורונה, ונכון לימים אלה, מאות אלפי דורשי עבודה טרם חזרו לעבוד. "עבור חלק גדול מקבוצה זו, החזרה לעבודה עדיין אינה נראית באופק. ככל שהזמן עובר, הסיכוי של אותם אנשים להיקלע למסלול ארוך טווח של אבטלה והישענות על קצבאות סוציאליות גדל", נכתב בדו"ח שהוציא השירות.

בשירות התעסוקה מפנים את תשומת הלב לשיעור אטי של חזרה לעבודה, שכן בחודשים האחרונים נרשמו דורשי עבודה חדשים ללא הפסקה. מאז תחילת ההקלות בסגר מ-19 באפריל, נרשמו בשירות התעסוקה כ-227 אלף דורשי עבודה חדשים.

הערכה של שירות התעסוקה היא כי בסוף 2020 כחצי מיליון ישראלים (12% אבטלה) עתידים להישאר בלי מקום עבודה. "העלייה בשיעור הנדבקים וההגבלות הכלכליות והחברתיות מקרבות את ישראל למימוש התחזיות הפסימיות", נכתב בדו"ח.

זמן

חשש מאבטלה כרונית

עקב ניסיון העבר, ב-OECD ובאיחוד האירופי מזהירים ממעבר מקצבאות אבטלה לקצבאות סוציאליות; כלומר, מצב של אבטלה כרונית שיוצרת תלות בקצבאות. ככל שאנשים נמצאים תקופה ארוכה יותר מחוץ למעגל העבודה, פוחתים הסיכויים להשתלב מחדש, וגדלים הסיכויים להיקלע למסלול ארוך טווח של קצבה סוציאלית.

כעת, רבים מהמובטלים נמצאים מחוץ לשוק העבודה כבר חמישה חודשים. "במצב שבו החזרה לשוק העבודה מתעכבת, רבים מבין מקבלי קצבאות האבטלה עלולים למצוא עצמם תחת הבטחת הכנסה בשנים הבאות", אומר ד"ר גל זהר, מנהל מחלקת מחקר ומדיניות בשירות התעסוקה. לדבריו, "24% ממקבלי הבטחת ההכנסה היו בשלוש השנים האחרונות בשירות התעסוקה במשך חודשיים לפחות. אם לא מטפלים באנשים, הם יעברו לקצבאות נכות או הבטחת הכנסה. הדחיפות היא קריטית. חשוב לזהות את האנשים ולתת להם סיוע".

אין תמריצים לעבודה

בשירות התעסוקה מזהירים כי רשת הביטחון שפרשה המדינה אמנם חשובה, אבל גם מורידה את התמריץ לעבודה. ניסיון העבר מראה כי רוב האנשים נוטים למצות את תקופת האבטלה שלהם עד תום. "במצב שבו החזרה לשוק העבודה מתעכבת, ולנוכח הארכת קצבאות האבטלה ב-12 חודשים נוספים, שיעור האנשים הממצים את כלל תקופת הזכאות שלהם צפוי לגדול – בשל הקטנת התמריץ לעבודה עבור בעלי שכר נמוך.

תובעי הבטחת הכנסה

"רבים ממקבלי קצבאות האבטלה עלולים למצוא עצמם מבקשים הבטחת הכנסה בשנים הבאות; על פי האיחוד האירופי, בין 2007 ל-2014, עקב המשבר הכלכלי העולמי, הוכפל מספר המובטלים לטווח ארוך (המקביל למקבלי הבטחת הכנסה), וקבוצה זו כללה מחצית מהמובטלים במדינות האיחוד האירופי", נכתב בדו"ח.

בשירות התעסוקה קוראים ליצירת מודלים לעידוד תעסוקה לצד מדיניות הארכת דמי האבטלה – אימוץ מודלים לעידוד מעסיקים לשימור עובדים, מודלים של סבסוד שכר לחוזרים לעבודה, גמישות בהעסקה ובניית תשתיות לעבודה מהבית.

לפי ד"ר זהר, "לצד אנשים שאינם חוזרים לשוק העבודה כי הם לא מוצאים עבודה אנחנו יודעים שגם יש אחוז לא מבוטל של אנשים שלא חוזרים כי הם לא רוצים לחזור לעבוד. אין להם תמריץ לעשות זאת. גם כאשר השוק היה עם היצע עבודה, אנשים רבים חיכו עד סוף תקופת הזכאות לדמי אבטלה ולא חזרו לעבודה. ההחלטה להישאר מחוץ לשוק העבודה אינה רק בגלל שאין מספיק ביקוש לעובדים. גם כשיש ביקוש לא חוזרים – לכן, נושא התמרוץ אקוטי".

זיהוי אוכלוסיות וטיפול במיומנויות

מהניתוח של שירות התעסוקה עולה כי החלוקה המסורתית ל"אוכלוסיות" אינה נותנת תמונה מלאה, וכי משבר הקורונה יצר קבוצות חדשות הזקוקות לטיפול וסיוע. בשנים האחרונות מדיניות התעסוקה של ישראל התמקדה בהעלאת שיעור התעסוקה של חרדים, ערבים ותושבי הפריפריה. ואולם, המובטלים החדשים אינם מגיעים רק מאוכלוסיות אלה ויתרה מכך, לעתים החסמים לשילוב מחודש בשוק העבודה מורכבים יותר.

ד"ר גל זהר
ד"ר גל זהרצילום: מייקל מן

"אנחנו רואים בעיה עם צעירים ומבוגרים בנוסף לחרדים וערבים. אנחנו רואים משפחות שבהן שני בני זוג באבטלה - 17.9% מהרשומים אצלנו. יש קבוצות של אנשים בסיכון יש לזהות אותם ולהפכם לקבוצות יעד", אומר ד"ר זהר.

ד"ר זהר מוסיף כי בכל קבוצות האוכלוסייה ניכר פיצול בין "חזקים" ל"חלשים". "החזקים משתלבים והפערים בתוך הקבוצות גדלים". לכן, לדבריו, רק להסתכל על "ערבים" ו"חרדים" זאת תפישה בעייתית. "בכל קבוצה יש מי שמשתלבים טוב מבעבר והפער נפתח", הוא אומר.

הוא מסכים כי ייתכן שההגדרה של שוק ראשוני ושניוני השתנתה והיא כבר אינה האוכלוסיות והפריפריה כבעבר. "יתכן שצריך למקד את ההסתכלות במיומנויות לשוק העבודה. בכל אוכלוסייה אנחנו רואים את הפיצול בין מי שיש להם המיומנויות, למי שחסרים אותן".

צריך תוכניות לטווח ארוך

נקודה מרכזית העולה מהדו"ח היא החשיבות בתוכניות ארוכות טווח, משום שישראל צפויה להתמודד עם שיעור אבטלה גבוה במשך כמה שנים. "אם מספר המובטלים גבוה מ-450 אלף - ייקח כמה שנים לחזור לנתונים שהיו טרם המשבר. התסריט האופטימי הוא שלוש שנים", אומר ד"ר זהר. לדבריו ההתמודדות של המדינה עם עומק האבטלה לא צפויה להסתיים ביוני 2021 - המועד שעד אליו הוארכה הזכאות לדמי אבטלה. לכן, המדינה חייבת לאמץ תוכנית עבודה ארוכת טווח. "מה יקרה ביוני 2021? אנחנו צריכים לדעת מה לעשות היום ומה בעוד שנה", הוא אומר.

רמי גראור, לשעבר מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי
רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקהצילום: באדיבות שירות התע

בשירות התעסוקה קוראים ליצור לצד רשת הביטחון הסוציאלית גם עידוד תעסוקה, לטפל בצד ההיצע כדי להגדיל את כמות המשרות במשק ובמקביל לחזק את ההון האנושי בישראל. בסעיף זה מעביר שירות התעסוקה ביקורת על מערך ההכשרות המקצועיות הקיים כיום בישראל ומנוהל על ידי האגף להכשרה מקצועית בזרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה. "מעבר מרשימת תוכניות אקלקטיות לתוכנית אסטרטגית: מערך הסיוע להכשרות המקצועיות ולמגוון התוכניות הניתנות בתחום של חיזוק ההון האנושי והתאמתו למאה ה-21, חייב להיות מותאם למאפיינים הייחודיים של התקופה", נכתב בדו"ח.

לדבריו של ד"ר זהר האיזון בין רשת הביטחון, חיזוק ההון האנושי ועידוד לתעסוקה הוא הדרך לפתור את המשבר. "שלושת הדברים קשורים אחד בשני. אי אפשר לטפל באחד מהם בלי לטפל בשני. אי אפשר לצאת מהמשבר הזה בלי להסתכל על המשולש והממשקים בין השלושה. בכל אחד מהתחומים יש תוכניות טובות של גופים השונים אבל התיאום בינהם חייב להיעשות", אומר ד"ר זהר.

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה, מסר: "ככל שהאי-ודאות נמשכת, כך גם קטנים הסיכויים של אנשים מקבוצות מוחלשות או חלשות להשתלב מחדש במקומות העבודה, ומאידך הסיכוי להיפלט מחוץ לשוק העבודה לתקופה ממושכת גדל. במצב הנוכחי, כאשר תקופת האבטלה הוארכה ל-12 חודשים נוספים, התמריץ של רבים לעבוד קטן והתמריץ להמשיך לקבל קצבאות גדל, במיוחד עבור עובדים המרוויחים שכר נמוך והפער בין קצבתם לפוטנציאל ההשתכרות קטן. במצב זה, אנשים רבים מדי, שיישארו ללא תכניות התערבות לזמן ארוך, עלולים להיקלע למצב שחזרתם העתידית לשוק העבודה תהיה משימה קשה ביותר".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker