"פגיעה כלכלית חמורה": זינוק במספר הבקשות לפיטורי נשים בהריון

לפי נתוני משרד העבודה חלה עלייה בבקשות לפיטורי עובדות שמוגנות על פי חוק ■ משרד העבודה: "כל בקשה נבדקת לעומקה"

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אשה בהריון עוטה מסכה בוולתהאם, מסצ'וסטס, ארה"ב, בחודש מאי. למצולמות אין קשר לנאמר בכתבה
טלי חרותי-סובר

מגפת הקורונה פוגעת יותר בעובדות, בעיקר המוחלשות שבהן. מנתוני משרד העבודה שהגיעו לידי TheMarker, עולה כי גם עובדות המוגנות בחוק, כלומר נשים בהריון, בחופשת לידה או כאלה שעוברות טיפולי פוריות נפגעות משמעותית.  

מהנתונים עולה כי בין אמצע מארס 2019 לאמצע אוגוסט 2019 מספר הבקשות להורדה בשכר או צמצומי משרה של עובדות מוגנות בחוק הסתכם ב-96, וכי 81 בקשות אושרו. בפועל, אף בקשה לא סורבה, אבל חלק מהבקשות נמשכו על ידי המעסיק. לעומת זאת, באותה תקופה ב-2020 (משבר הקורונה) מספר הבקשות להורדה בשכר או צמצומי משרה של עובדות שמוגנות בחוק היה 976, ו-798 בקשות אושרו. במשרד העבודה סירבו אז ל-18 בקשות. חלק מהבקשות כנראה נמשכו על ידי המעסיק.

בין מארס 2019 לאוגוסט 2019 הוגשו 642 בקשות לפיטורים של עובדות מוגנות, מתוכן 417 בקשות אושרו. בנוסף, 42 בקשות לא אושרו. חלק מהבקשות כנראה נמשכו על ידי המעסיק. בתוך כך, במהלך 2019 הוגשו אפס בקשות להוצאת עובדות מוגנות בחוק לחופשה ללא תשלום.

בתקופת הקורונה היה מספר הבקשות לפיטורים של עובדות שמוגנות בחוק 1,409. מספר הבקשות שאושרו הסתכם ב-565, ו-170 סורבו. ב-461 בקשות הטיפול עוד לא הסתיים. בנוסף, הוגשו 11,188 בקשות להוצאה לחופשה ללא תשלום. 9,143 בקשות אושרו וניתן סירוב ל-470 בקשות.

עו"ד רחל בנזימן מהקליניקה לזכויות נשים בעבודה באוניברסיטה העברית טוענת כי "קיים חשש שעקב היעדר כללים ברורים ואי העמידה בכללים קיימים, חלק מההיתרים ניתנו ללא בירור עם העובדות ובלי שקולן ועמדתן נשמעו. בכך, לא רק הופרה זכותן להליך הוגן - אלא נגרמה להן פגיעה כלכלית חמורה, שכן בתקופת ההריון ולאחר הלידה סיכוייהן למצוא עבודה אחרת שואפים לאפס".

באחרונה פנתה הקליניקה יחד עם עמותת "איתך מעכי - משפטניות למען צדק חברתי" לממונה על עבודת נשים במשרד העבודה בבקשה לקבוע נוהל זמני והנחיות ברורות ושקופות באשר לתהליך בחינת בקשות הקשורות לעובדות המוגנות בחוק, בשל העובדה שעם פרוץ משבר הקורונה השתנה אופן הטיפול  בבקשות ועד היום קיים ערפל סביב הנהלים.  

עו"ד תמר בן דרור מעמותת איתך מעכי מסבירה כי "היעדרו של נוהל עבודה אחיד שמופעל על ידי הממונה על עבודת נשים מונע מהן להתייעץ ולמצות את זכויותיהן, בניגוד גמור לתכלית החוק. התנהלות זו מסמנת למעסיקים כי ניתן ומותר לפגוע בעובדות שמוגנות על פי חוק.

"מפניות שהגיעו לקו החם של העמותה עולה שמעסיקים מנצלים את מצב החירום כדי להיפטר מעובדות מוגנות. עובדות מתלוננות על היתרים שניתנים ללא שמיעת גרסתן, וכי בעוד שעובדות רבות מסרבות לצאת לחופשה ללא תשלום במהלך גביית הגרסה הטלפונית, בתיעוד נרשם כי הן מסכימות. אנו מבקשות לעצור את הפגיעה החמורה בזכויות העובדות ולקבוע מדיניות ברורה".

ממשרד העבודה נמסר: "נוכח ריבוי הבקשות החריג להוצאה לחל"ת בעקבות משבר הקורונה גובש נוהל ייעודי לבקשה להוצאה לחל"ת שבו נדרש המעסיק לפרט בכתב את מצבת העובדים המועסקים על ידו, לרבות מספר העובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו. המעסיק מחויב להמציא בקשה זו לעובדת. בנוסף, גם העובדת חייבת להסכים לתהליך. עם פניית המעסיק לבעל/ת הסמכות לבחון מתן היתר לפי החוק, נציג המשרד יוצר קשר טלפוני עם העובדת, על מנת לוודא כי קיבלה עותק של הבקשה לחל"ת, ועורך עמה שיחה טלפונית תוך שימוש בשאלון המותאם, בכדי לאפשר לה לממש את זכות הטיעון ולשטוח את מלוא טענותיה.

"במידה שהעובדת מתנגדת לבקשה, תגובתה מועברת להתייחסות המעסיק. כמו כן, נבדקת האפשרות להשאירה בתפקידה או לבחון את שילובה בתפקיד אחר. בנוסף, נבדק היעדר הקשר בין ההחלטה להוציאה לחל"ת לבין הריון/תקופה מוגנת (טיפולי פוריות, 60 יום לאחר חופשת לידה) שבה היא נמצאת. מחודש מארס מינהל אסדרה ואכיפה תיגבר את המענה האנושי לטובת הנושא ולמתן שירות מהיר. כל פנייה נבדקת לעומקה, ובמידה שהמעסיק אינו מחזיר את העובדת מחל״ת פותח מינהל הסדרה ואכיפה בבדיקה ובהמשך, במידת הצורך, נפתחת חקירה".

עו"ד עמית קובו-רום, מנהלת הקו הפתוח לזכויות נשים בעבודה בשדולת הנשים, מספרת כי לקו הגיעו פניות רבות של נשים בטיפולי פוריות, הריון וחופשת לידה שמדווחות על קושי בהתנהלות מול משרד העבודה. במיוחד בולטות פניות של נשים שהמעסיק מבקש להוציאן לחל״ת או להאריך את תקופת החל״ת והממונה מאשרת את בקשת המעסיק למרות סירוב ברור ומפורש של העובדת.

לדברי קובו רום, "נוצר מצב אבסורדי שבחסות משרד העבודה, ניתן להכריח עובדות בתקופות מוגנות לשהות בחל"ת תוך שהן לא מקבלות שכר, לא צוברות וותק ולעיתים לא זכאיות לדמי אבטלה. ולמעשה נשללת מהן הזכות לסרב לחל"ת. אמנם גם לסירוב לחל"ת יש מחיר, לרוב פיטורים, אך זו בהחלט זכותה של כל עובדות לבחור האם היא מעדיפה לשהות בחל״ת או להיות מפוטרת (ולקבל את הזכויות הכספיות הנלוות לכך) וחופשיה לחפש עבודה אחרת".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker