הקורונה הכתה בשוק העבודה - אך במיוחד בעובדים הערבים

סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מראה כי מספר המדווחים בחברה הערבית על ירידת שכר גבוה יותר מאשר בחברה היהודית, כמו גם מספר המדווחים על אוברדרפט ■ שיעור המובטלים והמדווחים על הלוואות בקרב עובדים ערבים גבוה פי שניים מאשר עובדים יהודים

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנת ערבים ויהודים במחאה על מדיניות הממשלה במשבר הכלכלי בחיפה
הפגנת ערבים ויהודים במחאה על מדיניות הממשלה במשבר הכלכלי בחיפהצילום: רמי שלוש

סקר שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה מציג מצב כלכלי קשה במיוחד בקרב העובדים בחברה הערבית ביחס לחברה היהודית. נכון לחודש יוני, הגיע שיעור המפוטרים בקרב השכירים הערביים ל-9.3%, יותר מפי שניים משיעורם בקרב האוכלוסייה היהודית (3.7%). גם שיעור השכירים הערביים שעברו למשרה חלקית גבוה - 20% - לעומת כ-13% בקרב היהודים. נתון מטריד נוסף הוא רמת הפגיעה בשכר: 43% מהערבים דיווחו על פגיעה, לעומת 33% בקרב היהודים.

שיעור ירידת השכר בקרב השכירים הערביים הסתכם ב-33% לעומת 24% בקרב השכירים היהודים. גרוע מכך: שיעור הערבים שמדווחים כי אין ברשותם כסף נזיל להתקיים ממנו לתקופה מסוימת כפול משיעורם בקרב היהודים, 46% לעומת  23%. גם בקרב החרדים נמצא שיעור גבוה יחסית של מדווחים כי אין ברשותם כסף נזיל להתקיים ממנו (33%) לעומת היהודים שאינם חרדים (22%), אולם שיעור זה עדיין נמוך יחסית לאוכלוסייה הערבית.

משך הזמן לו מספיק הכסף הנזיל שברשות המדווחים קצר משמעותית בקרב האוכלוסייה הערבית: 94% מהם ציינו שהכסף יספיק להם לתקופה של עד חצי שנה (מהם 68% רק עד חודשיים), זאת לעומת 86% בקרב החרדים ו- 77% בקרב היהודים שאינם חרדים. רק 6% מהנשאלים הערבים בעלי הכסף הנזיל (שמהווים פחות מ-3% מכלל האוכלוסייה הערבית) ציינו כי הוא יאפשר להם להתקיים יותר מחצי שנה, לעומת 14% בקרב החרדים ו-23% בקרב היהודים שאינם חרדים.

יותר מובטלים

58% מקרב הציבור הערבי נמצאים כיום במינוס בבנק, לעומת כ-33% בקרב היהודים, כשרוב היהודים (62%) ציינו שהם לא נמצאים במינוס, לעומת רק 35% מקרב המשיבים הערבים.

שיעור המדווחים שלקחו הלוואה גבוה בקרב הערבים פי שניים (31%) בהשוואה ליהודים (16%). פער דומה נרשם בהתייחס לשיעור המדווחים שפתחו תוכניות חיסכון (כ-7% בקרב הערבים לעומת 4% בקרב היהודים).

הסקר הנוכחי (סבב שני) נערך במהלך השבוע השני של חודש יולי 2020, בימים שבין ה-8 ביולי ועד ל-11 ביולי. הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה העובדת בישראל (מי שעבדו ערב משבר הקורונה) וכלל 757 משיבים. הסקר נערך לאחר תהליך הדרגתי של הקלות בסגר, כשהחל שינוי הכיוון חזרה למגבלות ההתקהלות המחמירות וחלק מהענפים נסגרו מחדש ו/או היו במצב של אי-ודאות מחודשת לגבי אופן הפעילות המותרת לגביהם (בעיקר אולמות האירועים ומופעי תרבות).

את הסקר יזם, גיבש וניתח צוות המרכז לממשל וכלכלה, במכון הישראלי לדמוקרטיה, בסיוע ופיקוח מתודולוגי של צוות מרכז גוטמן למחקרי דעת קהל ומדיניות, כשהדגימה בשטח בוצעה באמצעות חברת מדגם. מטרת הסקר לספק למקבלי ההחלטות במשק תמונה לגבי מצבם של העצמאים והשכירים במשק, על רקע משבר הקורונה והגבלות הפעילות במשק.

הכלכלנית דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסרה בתגובה לממצאים: "הסקר חושף את מצוקת הנזילות הקשה של האוכלוסייה הערבית, שצפויה להתעצם בחודשים הקרובים לנוכח שיעור המפוטרים הגבוה והפגיעה בהכנסה של חלק ניכר. מאחר וכמעט 60% מהציבור הערבי בשוק העבודה נמצאים כבר היום במינוס בבנק, על הממשלה לגבש כלים מותאמים וייחודיים לאוכלוסייה זו, אשר יסייעו להשתלבותם מחדש בשוק העבודה. אם באמצעות ניצול ההזדמנות של עבודה מרחוק שפותחת חלון הזדמנויות לשילוב נשים ערביות או על-ידי הנגשת הכשרות מקצועיות מותאמות בקרבה למקום המגורים, תוך שימת דגש על כישורי שפה (עברית ואנגלית) וכישורים דיגיטליים, לצד הכשרות בשיתוף המעסיקים בהתאם לתחומים המבוקשים. זאת, במקביל לסבסוד שכר העובדים שיפנו למסלולי ההכשרה ועידוד שילובם במסגרת  התמחויות במקום העבודה". 

"הנתונים הללו הם קריאת השכמה למקבלי ההחלטות", אומרת ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא, ראש התכנית לחברה הערבית בישראל במכון הישראלי לדמוקרטיה, "גם אם ינסו, אי אפשר באמת לנכות מישראל את הערבים והחרדים, כי האיתנות הפיננסית תלויה במידה רבה בדאגה לקבוצות המוחלשות והמצוקה הגוברת תקרין על יתר הקבוצות. אמנם אין פתרונות קסם לאפליה שיטתית לאורך שנים, אך נדרשות עתה השקעות ייעודיות עתירות משאבים. המדינה חייבת להבטיח שעסקים בבעלות ערבית יקבלו את חלקם מתוכנית בנק ישראל להגדלת היצע האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, תוך קביעת יעדים לבנקים הגדולים, זאת לצד הקמת מערך להלוואות ייעודי. אחרת השליטה של השוק האפור (החזקה ממילא) רק תלך ותתעצם, ואת ההשלכות נשלם כולנו".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker