העיוות שפוגע בעצמאים: "הפסדתי הכנסות במאות אלפים, ובמקביל שילמתי כפול לעובדים"

בעוד משרד הבריאות מחייב כ-350 אלף ישראלים לשהות בימים אלה בבידוד ביתי בעקבות התפרצות הקורונה, המעסיקים נאלצים להתמודד 
עם הוצאות מנופחות על עובדים: "לא מספיק שההכנסות ירדו בכ-30%, אנחנו צריכים גם לשלם לעובדים שבבידוד ולעובדים שמחליפים אותם"

מסעדת הבראסרי הסגורה, במאי
מסעדת הבראסרי הסגורה, במאיצילום: תומר אפלבאום

קשה למצוא בימים אלה עסק שלא סובל מגזירת הבידוד, שבמסגרתה מעסיקים ועובדים מקבלים הודעות ממשרד הבריאות, בין היתר לפי איכונים שמבצע השב"כ, שלפיהן הם שהו בקרבת חולה קורונה ועליהם להיכנס לבידוד. בתחילת ההתמודדות עם המגפה, משרד הבריאות הנפיק אישור מחלה גורף לנכנסים לבידוד, שלפיו הבידוד ייעשה על חשבון ימי המחלה של העובד. המשמעות היא שהמעסיקים והעובדים נושאים בעול הכספי של הבידודים. לאור העובדה שמרבית העסקים סובלים מירידה חדה בהכנסות, מדובר בתוספת עלות שהיא גזר דין מוות לחלקם.

גם עבור העובדים מדובר בגזירה כלכלית, שכן הם לא מקבלים משכורת על כל ימי הבידוד, מאחר שלפי הביטוח הלאומי משלמים על ימי מחלה רק מהיום השני (50%), ומשלמים סכום מלא רק מהיום הרביעי. מעבר לכך, השכר שמקבלים עבור ימי מחלה נמוך יותר מאחר שאינו כולל תוספות. בעיה נוספת יכולה להיווצר כשהעובד יזדקק לימי מחלה בעתיד - ולא יהיו לו.

רותי ברודו, מבעלי קבוצת המסעדות R2M, הודיעה אתמול (ד') כי תסגור את מסעדת הבראסרי הוותיקה ברחוב אבן גבירול בתל אביב, בשל העובדה ש-50 מתוך 400 עובדי הקבוצה נמצאים בבידוד, מתוכם שני עובדים חולי קורונה. ברודו הסבירה כי "נצטרך לסגור זמנית מקום אחד ולשנע את העובדים שלו למקום אחר. לא מספיק שההכנסות ירדו בכ-30%, אנחנו צריכים גם לשלם לעובדים שבבידוד ולעובדים שמחליפים אותם. זאת עלות של חצי מיליון שקל בחודש עבורנו, שנובעת מזה שהשב"כ החליט שהם צריכים להיות בבידוד. המסעדות שעדיין עובדות עושות את זה רק כדי לשלם הוצאות ומשכורות ולא כי אפשר להרוויח. בסוף נצטרך לפטר עובדים או להוציא לחל"ת בגלל מדיניות חסרת ערך של המדינה".

מנתוני התאחדות התעשיינים, המתבססים על נתוני משרד הבריאות, עולה כי מתחילת יולי חויבו להיכנס לבידוד מדי יום עשרות אלפי אנשים. השיא נרשם ב-15-11 ביולי: 55-46 אלף מבודדים חדשים ביום. כיום שוהים בבידוד כ-347 אלף איש. העלות של הבידודים מוערכת ב-1.5 מיליארד שקל.

רותי ברודו
רותי ברודוצילום: עידית בן עליאל

רן בלולו, מבעלי רשת בתי הקפה ביתא שנאלץ לסגור את הסניף בסביון למשך 12 יום ובמקביל לשלם לכל העובדים, מספר: "התגלתה עובדת חיובית לקורונה, והיינו צריכים לשלוח את כל העובדים מהקפסולה שלה לבידוד; ואז באירוע פרטי עובדת מקפסולה אחרת נדבקה ויצאה חיובית לקורונה - ונאלצנו לסגור את העסק לחלוטין. בדיעבד היא עשתה שתי בדיקות נוספות ויצאה שלילית, אז אולי סגרנו סתם. הפסדתי מאות אלפי שקלים, ובמקביל שילמתי לכל הצוות בזמן הבידוד. אם המדינה החליטה שצריכים להיות בבידוד, אז שהיא תשלם על זה. יוצרים לנו הפסד על הפסד על הפסד. אי-אפשר להמשיך ככה, זה לא כלכלי".

שלשום התקיים דיון בנושא בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. בין חברי הכנסת שהשתתפו בדיון שררה תמימות דעים כי לא ייתכן שהמעסיקים צריכים לממן את ההחלטה של המדינה לשלוח עובדים ל-14 יום בבידוד. ההסתדרות טענה בדיון כי גם לא נכון להשית את העלויות על העובדים. בדיון הוחלט כי יש לייצר הגדרה חדשה לימי בידוד, ולקדם הכרה של הביטוח הלאומי בהם. בדיון עלה החשש כי אנשים יימנעו מכניסה לבידוד מאחר שלא יוכלו להרשות לעצמם לאבד פרנסה. ואולם בסופו של דבר הוחלט בוועדה כי הנושא צריך להיות מקודם מול ועדת הכספים.

"נטל כלכלי כבד"

"החשש הכי גדול שלי הוא שאחד העובדים או אני ניכנס לבידוד. זאת עננה מאוד גדולה מעל הראש", מספרת מיכל אורון-עזאני, בעלת חנות הבגדים "מיכל בגדי מעצבים" שבבנימינה, המעסיקה שני עובדים. לדבריה, "הנטל הכלכלי של הבידוד הוא גדול. אם אכנס לבידוד, לא אקבל שכר על אותו חצי חודש כי לא יהיה מי שישלם את זה, ואצטרך לשלם למישהו אחר כדי שיחליף אותי בחנות".

כמה אנשים

"עובדת בסניף ראש העין חלתה בקורונה - וכל עובדי החנות נכנסו לבידוד, והיינו צריכים להביא במהירות צוות חלופי. צריך להבין שנושאים כאלה מנוהלים כמו חדר מלחמה", אומר מאיר נג'יבי, בעלי רשת ההנעלה TOGO. לדבריו, זוהי מכה כואבת יותר לעסקים קטנים: "לנו יש 70 סניפים, אז יכולנו לנייד עובדים ממקום למקום - אבל לעסקים קטנים זה יכול להיות מצב שפוגע בעסק אנושות".

בקרב המעסיקים יש גם מי שחוששים כי עובדים מנצלים לרעה את היכולת להיכנס לבידוד ובמקביל לקבל שכר: "מספיק שעובד מסמס לי שהוא צריך להיכנס לבידוד. הוא לא צריך להביא אישור מרופא. הוא יכול לקבל איכון שב"כ מוטעה ולהחליט שהוא לא מערער עליו כי נוח לו לא לעבוד", אומר בכיר ברשת אופנה גדולה.

עבור עצמאים שמעסיקים את עצמם זוהי בעיה מורכבת מאוד. ג', מאמנת כושר, קיבלה לפני כשבועיים טלפון שנחשפה לחולת קורונה. מאומנת שלה אובחנה כחולה והיא התבקשה להיכנס לבידוד. ג' אינה מעסיקה עובדים. היא מוכרת אימונים אישיים ומזה פרנסתה. גם אין מי שישלם לה דמי מחלה - כל יום שבו אינה עובדת הוא יום ללא הכנסה. כדי לקדם את היציאה שלה מבידוד, היא ביצעה בדיקת קורונה. אחרי שבוע שלא קיבלה תוצאות, היא התקשרה לרופאת המשפחה והתברר כי הבדיקה שלה אבדה. היא נדרשה לעשות בדיקה חוזרת, אבל זאת נקבעה רק לסוף השבוע הנוכחי, ובמקביל הרופאה ביקשה ממנה לא לצאת מהבידוד, שאמור להסתיים השבוע. "אני כבר שבועיים בלי פרנסה", היא אומרת.

בג"ץ יכריע: האם עובדים בבידוד זכאים לימי מחלה?

בעקבות עתירות שהגישו באפריל התאחדות התעשיינים, התאחדות המלאכה והתעשייה, ארגון חברות הניקיון וחברת סל שירותי סיעוד ורפואה, בג"ץ נתן צו על תנאי ודרש מהמדינה להסביר מדוע היא סבורה כי ימי בידוד הם "מחלה" ומדוע המדינה רואה בפרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות הפורשת, מוסמכת להוציא "תעודת מחלה גורפת" כפי שעשתה לכל המבודדים.

מאיר נג'יבי
מאיר נג'יביצילום: קנטי

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והשופטים ענת ברון ועופר גרוסקופף הורו למדינה להסביר את הבסיס החוקי של ההסדר הקיים, שלפיו מעסיקים נדרשים לשלם שכר על בסיס ימי מחלה לעובדים שנכנסו לבידוד בית בגלל חשש מהדבקה בקורונה, לפי הוראות משרד הבריאות.

התאחדות התעשיינים טענה שאין בסיס חוקי לתעודת המחלה הגורפת לעובדים בבידוד שהנפיקה סדצקי. לטענת ההתאחדות, הגדרת מחלה בחוק עוסקת במצב בריאות לקוי שאינו מתקיים בהכרח במקרה של שוהים בבידוד. סביר להניח, טענה ההתאחדות, שרוב העובדים שנשלחו לבידוד לא חולים, ואף קיים ספק אם הם נשאי קורונה. טענה זו מתחדדת לנוכח העובדה שהסדר ימי המחלה חל גם על עובדים שלא מתייצבים לעבודתם מפני שהם מטפלים בילדים שחויבו בבידוד.

בהתאחדות התעשיינים ביקשו כי הממשלה תממן את העלות של ימי הבידוד, במקום שתוטל על כתפי המעסיקים כימי מחלה. התעשיינים לא מחו נגד מדיניות הממשלה וההחלטה שנבעה מטעמי בריאות הציבור, אך העלו שאלה מדוע על המעסיקים לשאת בעלויות. ההתאחדות הגישה את העתירה באמצעות עוה"ד איה רייך מינא, רחל הררי ליפשיץ ונטליה זרון ממשרד עמית פולק מטלון. עו"ד ליאת תבל מייצגת בעתירה את חברת סל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker