"המדינה שולחת ידיים לזכות סוציאלית של העובד על חשבון ימי המחלה שלו. הימים נגמרים"

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת דנה בשאלת נטל התשלום על ימי בידוד ■ כיום עובדים מקבלים על ימי הבידוד תשלום חלקי מהמעסיק, כמו בימי מחלה, אך בהתאחדות התעשיינים אומרים: "המעסיק לא צריך לשאת בעלות הזו, שמצטברת מיום ליום"

סיון קלינגבייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אישה עם מחשב במיטה
סיון קלינגבייל

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת דנה בנושא ימי הבידוד והשאלה מי יישא בעלותם. עם תחילת ההתמודדות עם המגפה, הנפיק משרד הבריאות אישור מחלה גורף לנכנסים לבידוד, ולפיו הבידוד ייעשה על חשבון ימי המחלה של העובד. המשמעות היא שהמעסיקים והעובדים נושאים בעול הכספי של הבידודים.

ח"כ אליהו חסיד (יהדות התורה), שיזם את הדיון בוועדה, תהה למה ימי הבידוד אינם משולמים מקופת ביטוח לאומי. "אם עובד היה ליד חולה מאומת בעבודה ויש לו ימי בידוד, מי שמשלם זה המעביד. למה זאת לא תאונת עבודה? זה קרה בעבודה", שאל חסיד.

ח"כ שלמה קרעי

בין חברי הכנסת המשתתפים בדיון שררה תמימות דעים כי לא ייתכן שהמעסיקים צריכים לממן את ההחלטה של המדינה לשלוח עובדים ל-14 ימים בבידוד, וכי הבעיה קיימת גם בצד של העובדים. "לא ייתכן ששולחים גננות ומורות למקומות שמסכנים אותן, ולא מגבים אותן. לחלקן אין מספיק ימי מחלה", אמר ח"כ שלמה קרעי (הליכוד).

לדברי עו"ד מיכל וקסמן מהתאחדות התעשיינים, יש כיום 347 אלף מבודדים ו-11 אלף חולים. לדבריה, העלות הכלכלית של הבידודים מוערכת בכמיליארד וחצי שקלים והיא מוטלת על המגזר העסקי. וקסמן הוסיפה: "המדינה שולחת ידיים לזכות סוציאלית של העובד על חשבון ימי המחלה שלו. הימים נגמרים. כל יום שעובר הופך את הפתרון הזה לפחות אפשרי. זה פתרון בוטה לבעיה שהמדינה צריכה לשאת בעלויות שלו. המעסיק לא צריך לשאת בעלות הזאת, שהולכת ונערמת".

התאחדות התעשיינים הגישה עתירה בנושא לבג"ץ, ודיון נוסף בה עתיד להתקיים החודש. לטענת ההתאחדות, לא ניתן להנפיק אישור מחלה גורף ולא ניתן לתת אישור מחלה למבודדים - מאחר שהם אינם חולים.

יחיאל שמיר, היועץ המשפטי של ההסתדרות, הבהיר בדיון כי ההסתדרות לא רואה בעיה משפטית באישור ימי המחלה הגורף, אך מתנגדת לכך שחלק מהנטל נופל על העובדים. לדבריו, "עובד שלא יקבל כסף יעדיף לצאת חולה לעבוד כי לא יוכל להרשות לעצמו להישאר בבית". הוא הבהיר כי ההסתדרות תברך על כל הסדר שיפוי של המדינה, ותבקש שימי המחלה שנגרעו מהעובדים יוחזרו להם.

בדיון הדגיש שמיר כי העובדים לא מקבלים משכורת על כל ימי הבידוד, מאחר שלפי ביטוח לאומי משלמים על ימי מחלה רק מהיום השני (50%), ומשלמים סכום מלא רק מהיום הרביעי. מעבר לכך, השכר שמקבלים עבור ימי מחלה נמוך יותר מאחר שאינו כולל תוספות. בעיה נוספת יכולה להיווצר כשהעובד יזדקק לימי מחלה בעתיד - ולא יהיו לו. גם דוברים נוספים התייחסו לנושא, בעיקר לאור העובדה שיש מי שנכנסו לכמה סבבים של בידוד.

ח"כ טלי פלוסקוב, מ"מ יו"ר הוועדה, שניהלה את הדיוןצילום: אוליבייה פיטוסי

"המדינה החליטה? שהמדינה תשלם"

"להפיל את זה היום על מעסיקים שבקושי מחזיקים את עצמם, לרבות כאלה שלא חזרו לעבוד - זה חמור מאוד", אמרה בדיון ישראלה שטיר, שייצגה את איגוד לשכות המסחר. "אם נותנים בידוד, שלפחות יאפשרו לאנשים לעשות בדיקת קורונה - אבל לא מאפשרים להם. אם המדינה החליטה להכניס אנשים לבידוד בלי לבדוק את זה - אז המדינה צריכה לשלם. גם העובד לא צריך שיורידו לו ימי מחלה כי החליטו להכניס אותו לבידוד בלי שהוא חולה. המדינה צריכה לממן את ההחלטה להכניס אנשים בריאים לבידוד", אמרה.

עו"ד סיגל פעיל, שייצגה את נשיאות המגזר העסקי, אמרה כי יש בישראל "מגפת בידודים" בגלל איכונים שגויים. "המימון צריך להיות מיידי – להעביר את השכר לעובדים הנמצאים בבידוד. פשוט לקחת את תלושי השכר ולשלם", אמרה.

היועצת המשפטית של הוועדה, נועה בן שבת, העירה כי לא כל המבודדים הם עובדים, והדגישה כי אם מעבירים את העלויות לביטוח לאומי - יש לקחת בחשבון שצריך לשלם גם לעצמאים.

בתגובה לדבריה אמר ח"כ קרעי: "לעצמאים יש פיצוי על ימי הבידוד. הם סוגרים לשבועיים ומקבלים מענק על ירידה במחזורים. הבעיה היא של השכירים והמעסיקים".

לסיכום הדיון אמרה מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ טלי פלוסקוב (הליכוד): "עלו פה כמה רעיונות: חל"ת, שיפוי מעסיקים. לדעתי, נולד פה סוג של הגדרה חדשה - "דמי בידוד", שהוא אינו ימי מחלה". לדבריה צריך להתייחס אל ימי בידוד בצורה שונה מאשר ימי מחלה, ולעבוד מול הביטוח הלאומי כדי למצוא מנגנון שיפצה את המעסיקים.פלוסקוב הוסיפה כי יש להמשיך לקדם זאת מול ועדת הכספים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker