בקרוב: מהפך בשירות הלאומי-אזרחי ובמערך ההכשרות המקצועיות

בניגוד לחוק השירות הלאומי-אזרחי, שלא מאפשר הכשרות אלא התנדבות בלבד, רפורמה עתידית מציעה מסלול ייחודי, הכולל הכשרה למקצועות נדרשים בשוק העבודה ■ ההכשרות יתוקצבו במטרה להעלות את השכר ב-6% לפחות

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מתנדבות ערביות במסגרת שירות לאומי בבית החולים בנהריה
מתנדבות ערביות במסגרת שירות לאומי בבית החולים בנהריהצילום:

שוק העבודה, שעובר בחודשים האחרונים טלטלה גדולה, אמור לקבל דחיפה משמעותית בחוק ההסדרים, כששני כלים מרכזיים יעברו רפורמה: מערך ההכשרות המקצועיות והשירות הלאומי-אזרחי. היעד הוא לפתוח מסלול הכשרות בשירות הלאומי-אזרחי, שיאפשר למתנדבים להשתלב בסיומו במשרות חיוניות לשוק העבודה. 

כיום מתמודד מערך ההכשרות המקצועיות במשרד העבודה, שנהפך רלוונטי מתמיד, עם ביקורת קשה. בין השאר נטען כי "אינו ממלא את ייעודו בצורה מיטבית, ורוב בוגרי ההכשרה המקצועית אינם עובדים במקצוע שאותו למדו. בנוסף, ההכשרה אינה מביאה לגידול בפריון העבודה כפי שבא לידי ביטוי בגידול המזערי בשכר בוגרי ההכשרה" - כך נכתב בהצעת המחליטים, שתוגש בקרוב בחוק ההסדרים, המסדירה את הרפורמה העתידית.

כדי להימנע מעוד כישלון, נקבע כי תקצוב ההכשרות המקצועיות בישראל יינתן רק  להכשרות העומדות ברף תשואה מינימאלי של 6% - כלומר, שהשכר הממוצע של בוגרי ההכשרה יגדל בלפחות 6% ביחס לשכר אותו היו מקבלים ללא ההכשרה. 

בנוסף, ובניגוד להיום, ההכשרות ימוקדו במוסדות גדולים ואיכותיים, בפרט המכללות הטכנולוגיות, שכבר הוכיחו הצלחה בהכשרת עובדים. עוד נקבע כי המגזר העסקי ישולב בתכני ההכשרות ובהתמחויות מעשיות.

במקביל, כדי לייעל את המערך המפוצל יש לבחון איחוד חלקים מהאגף להכשרה מקצועית ומה"ט (מכון ממשלתי להכשרה טכנולוגית) לשם יצירת פדגוגיה אחידה. 

מנכ"ל השירות הלאומי החדש, ראובן פינסקי
מנכ"ל השירות הלאומי הנכנס, ראובן פינסקי

כלי נוסף לשילוב אוכלוסיות בשוק העבודה, כמו גם העלאת הפריון, יהיה השירות הלאומי-אזרחי שנחשב עד היום לפלטפורמה שמאפשרת התנדבות בלבד, מבלי לחשוב על תרומתו ארוכת הטווח למתנדבים מחד, ולשוק העבודה מאידך.

כיום מתנדבים בשירות הלאומי 18 אלף איש, מתוכם 5,000 צעירות ערביות ו-1,300 גברים חרדים. אם בעבר היו השירות מיועד בעיקר לצעירות מהציונות הדתית, כיום הן תופסות רק פחות ממחצית התקנים (8,000 מתנדבות). כ-2,000 מתנדבים אחרים הם בעלי צרכים מיוחדים ועוד 2,000 מתנדבים הם בעלי פטור כללי משירות בצבא.

חוק ההסדרים מתייחס לרפורמה מיידית במסלולי הגברים החרדים, שרק 51% מהם משולבים בשוק העבודה, לעומת 76% בקרב גברים ערבים, למשל. עיקר ההתנדבות היא התנדבות ביטחונית, בארגונים כמו מכבי אש, מד"א משטרה ועוד, ובמסלול התנדבות חברתית, בעיקר בעמותות חסד. על אף שדמי הכלכלה עבור המסלול הביטחוני למתנדב נשוי פלוס ילד הם 3,900 שקל בחודש, ובמסלול החברתי הסכום יורד ל-1,300 שקל בלבד - רוב המתנדבים מעדיפים את המסלול החברתי, הדורש מהם שעות בודדות ביום.

לפי מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי, ראובן פינסקי, השיטה הנוכחית, שאינה מאפשרת הכשרה אלא התנדבות בלבד, מחטיאה את המטרה. "אם צעיר חרדי נהפך לעוזר תחנת כיבוי אש, או עובד בעמותת חסד - מדובר בחוויה חיובית", הוא אומר. "אבל היא לא תסייע לו להשתלב בשוק העבודה בעתיד".

כדי  להפוך את השירות הלאומי אזרחי לכלי משמעותי בשוק העבודה, יוקם, בתמיכה של אגף תקציבים, מסלול חדש שיאפשר הכשרה תעסוקתית בת ארבעה חודשים בתחומים טכנולוגיים ואחרים הדרושים במשק. ההכשרות ינועו בין תחום בדיקות התוכנה עד נהיגת משאית, כשהמתנדב יודע לאיזה ארגון במגזר הציבורי הוא מיועד. כך יוותרו למתנדב 20 חודשי שירות, 36 שעות בכל שבוע. 

חרדים במנהלת השירות האזרחי-לאומי
חרדים במנהלת השירות האזרחי-לאומיצילום: אמיל סלמן

דמי הכלכלה במסלול ההכשרות יהיו 85% מהמסלול הביטחוני, והמתנדבים יקבלו מקצוע שבו יוכל לעבוד גם אחרי השירות.

במקביל, יורחבו מסלולים קיימים, ויאפשרו למתנדבים ומתנדבות לעבוד בתחומים טכנולוגיים שונים, ולא רק באלה שהוגדרו באופן קשיח עד היום.

פינסקי רואה חשיבות גדולה בפיצוח אתגר החברה הערבית, שם הרוב המוחלט של המתנדבות פונות לתחום החינוך. "מדובר בתחום מוצף ממילא, ולכן הן מתקשות להשתלב בו בהמשך" , אומר פינסקי.  "האתגר הבא כולל הכשרות נוספות ופתיחת תחומי שירות אחרים בחברה הערבית, עם אוריינטציה לשוק העבודה לטווח ארוך".

היעדים: העלאת השכר ושיפור השתתפות מיעוטים בכוח העבודה 

אחת הדרכים לבדיקת הצלחת רפורמות בשוק העבודה כוללת קביעת יעדים עשור קדימה, ובדיקת עמידה בהם אחת לפרק זמן קבוע. בחוק ההסדרים הנוכחי נקבעו כמה יעדים שלא נקבעו בעבר, בהם יעד תעסוקה של 51% לאנשים עם מוגבלויות, מתוך הבנת הצורך לשלבם באופן איכותי יותר בשוק העבודה.

בשל העלייה בתוחלת החיים והיעדר פנסיות, נקבעו גם יעדי תעסוקה לעובדים מעל גיל 67, העומדים על 43% לגברים ו-28% לנשים.

יעד חשוב נוסף הוא יעד שכר, שנקבע גם הוא בפעם הראשונה אי פעם, במטרה לקדם עבודה איכותית ורווחית. יעד העלייה הוא 2.6%–3.3% בשכר החודשי, כשהצפי הוא כי שכר הנשים החרדיות, שנופל  כיום משכר הנשים היהודיות שאינן חרדיות,  יעלה בגובה המרבי.

עוד נקבעו יעדים חדשים לתעסוקת גברים חרדים, שיעלה בתוך עשור ל-65% או 70% אם גיל הפטור משירות צבאי לגברים חרדים יפחת מ-22. באשר לנשים החרדיות, היעד יעלה ל-81%  תעסוקה, לעומת 74% כיום. היעד לתעסוקת נשים ערביות - שרק  38% מהן  כיום מועסקות - הוא 53% בתוך עשור.

 הוצאתה לפועל של תוכנית היעדים השאפתנית הזו הוטלה על  זרוע העבודה במשרד העבודה, בראשות מוטי אלישע, שעמדה להיות מפורקת בין משרד העבודה והכלכלה. אולם הצעד נעצר בשל לחץ ציבורי.

עוד קובע החוק שכדי למנוע פגיעה באפקטיביות של הפעילות הממשלתית שמתחלקת כיום בין זרוע העבודה ושירות התעסוקה, יוקם צוות בין-משרדי שיגבש המלצות לייעול ושיפור הפעילות הממשלתית בנושא.