חשש מאבטלה כרונית: המשבר הענק של הצעירים - רק 20% הצליחו לחזור לעבודה

הצעירים חשופים יותר לפגיעה כלכלית בצל משבר הקורונה - הם נוטים לעבוד במשרות חלקיות או זמניות והם בסיכון גבוה יותר להיפלט משוק העבודה ולקבל שכר נמוך יותר ■ בשירות התעסוקה מעלים חשש כי המשבר יוביל אוכלוסיות מסוימות לאבטלה כרונית

סיון קלינגבייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מלצרית
מלצרית. צעירים נוטים יותר לעבודות מזדמנותצילום: בלומברג

שירות התעסוקה חושף כי שיעור החזרה לעבודה עד סוף מאי, מבין הנרשמים בתקופת המשבר שגילם עד 24 - הוא 20% בלבד.

בחודשי שיא המשבר, מארס-אפריל, זינק שיעור הצעירים עד גיל 34 מבין הנרשמים בשירות התעסוקה ל-47.6% - לעומת 41.7% מבין נרשמי ינואר-פברואר. במארס ובאפריל, קבוצת הגיל 34-25 הובילה במספר ובשיעור הנרשמים מתוך יתר קבוצות הגיל. בקבוצת הגיל הצעירה ביותר (עד 24), שיעור הנרשמים קפץ מ-10.2% בינואר ל-18.4% במארס, והמשיך לעלות באפריל ל-19.6%.

החשש של שירות התעסוקה הוא שמשבר הקורונה מעצים את הבעיות של הצעירים בשוק העבודה בישראל – שהיו קיימות לפני המשבר. לפי עיבוד של נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) על ידי שירות התעסוקה, ב-2017-2012 התחוללו שני תהליכים סותרים בקבוצות הצעירות בשוק העבודה בישראל (לפני המשבר): מצד אחד, עלייה בשיעור התעסוקה, בדומה לכלל קבוצות הגיל; ומצד שני, ובשונה מקבוצות הגיל האחרות, נראתה גם עלייה בשיעור הצעירים עד גיל 34 שאינם פעילים כלכלית, במיוחד בקבוצה הצעירה ביותר – עד 24.

לא חוזרים

הנתונים מקבלים משנה תוקף מניתוח סיבת הרישום בשירות התעסוקה לפי קבוצות גיל. בקבוצת הגיל הצעירה (עד 24) שיעור היוצאים לחל"ת היה נמוך יותר מאשר בכלל האוכלוסייה, וכך גם שיעור הפיטורים (5.3% לעומת 7.8%-6.3% בשאר הקבוצות). מנגד, בקבוצה זו, שיעור המתפטרים ואלה שציינו סיבות אחרות (לדוגמה, עובדים בשכר נמוך או כאלה שאינם עובדים או מחפשים עבודה) היה גבוה יחסית. "מידע זה כפי הנראה מחזק את המאפיינים של צעירים בשוק העבודה, כעובדים במשרות לא יציבות ובשכר נמוך", אומרים בשירות התעסוקה.

בדו"ח שכתבו מתייחסים בשירות התעסוקה לכך שבכל העולם קיימת תופעה של צעירים אשר "אינם נמצאים בהשכלה, הכשרה או תעסוקה" (NEET). שיעור אוכלוסייה זאת בישראל, כמו בעולם, נמצא בעלייה. שיעורם בישראל ב-2018 היה 13.3% - גבוה ביחס לרוב מדינות ה-OECD. "הדבר מחייב מדיניות יעילה והתייחסות ייחודית לצרכיהם ואתגריהם הייחודיים של צעירים בשוק העבודה הישראלי", מציינים בשירות התעסוקה.

שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ התייחס לנושא ואמר כי "יש להכין תוכנית תקציבית לשילוב דור העתיד של מדינת ישראל, שנמצא בבעיה תעסוקתית חמורה. בתקופה זו, ישנו מחסור של עשרות אלפי עובדים בתעשייה בשכר הוגן, כמו גם מחסור גדול של מתכנתים בתחום ההיי-טק, ויש להתאים בין המובטלים לבין צרכי המשק. יש לתקצב בדחיפות קידום תעסוקתי, דרך הסבות מקצועיות לתחומי התעשייה וההיי-טק. אני מעריך כי לאחר משבר הקורונה אנו נישאר עם כ-400 אלף מובטלים. חייבים להיערך מבעוד מועד עם תוכניות להשבת עובדים למעגל העבודה. לכן, הנחיתי את משרדי להכין תוכניות להחזרת עובדים המונית למעגל העבודה בדגש על הסבות ייעודיות לתעשייה ולהיי-טק. מחלת הקורונה היא מחלה קשה, אך מחלת האבטלה קשה לא פחות".

מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, אמר כי "עוד לפני משבר הקורונה, מצאנו שנוצר פיצול בין שתי קבוצות בקרב הצעירים בישראל, שיש לתת עליו את הדעת: הקבוצה האחת - צעירים המשתלבים טוב יותר בשוק העבודה, ומולה - קבוצת צעירים המתמודדים עם קשיי השתלבות גדולים יותר. הפיצול בא לידי ביטוי כיום בשיעור הגבוה יחסית של צעירים שהגישו תביעה לדמי אבטלה בזמן המשבר, ובחזרתם האטית יותר לעבודה. עלינו להתריע כי המשבר עלול להוביל לתת-תעסוקה, במיוחד בקרב צעירים בעלי רקע כלכלי-חברתי נמוך יותר בתחילת דרכם המקצועית, המתמודדים ממילא עם חסמי כניסה למשרות התחלתיות ועלולים להידחק מחוץ למעגל העבודה. תוכנית החירום הלאומית שגיבשנו לצמצום ממדי האבטלה אשר ממתינה לתקצוב, ומערך ההכשרות המקצועיות וחיזוק המיומנויות התעסוקתיות, יוכלו לסייע להם לצלוח תקופה מורכבת זו ולהתמודד עם האתגרים של שוק העבודה העתידי".

אין עבודה

עובדים בעבודות מזדמנות

בשירות התעסוקה מסבירים כי הסיבה למצב נעוצה בריכוז של צעירים בתחומי המסעדנות, המזון והאירועים, המתמודדים עם קושי רב ומתמשך יותר לחזור לשגרה לנוכח ההגבלות על המשק. בקבוצת הגיל הצעירה ביותר (עד 24), היתה קפיצה חדה בשיעור הנרשמים מתחום בתחומי המסעדנות – מ-2.3% בינואר-פברואר ל-15.6% במארס-אפריל. גם ביתר קבוצות הגיל אמנם נראתה עלייה בנרשמים מתחומים אלה (מסעדנות, מזון ואירועים), אך בשיעורים נמוכים יותר (מ-2.4% ל-5% בקרב כל מי שמעל גיל 25).

גם בתחום המכירות, שהעובדים בו נפגעו קשה בעקבות משבר הקורונה, בולט כי בקרב הצעירים עד גיל 24, הפגיעה קשה מאשר בקבוצות גיל אחרות. 14.7% מנרשמי מארס-אפריל שגילם עד 24, 8.6% משאר הקבוצות הגיל. מקצועות ההוראה, חינוך והדרכה נמצאים במקום השלישי ברשימת המקצועות הנפגעים של הקבוצה הצעירה ביותר, אך עם זינוק ושיעור דומה לשאר האוכלוסייה - שבה תחומים אלה עומדים בראש רשימת היקפי הנפגעים מהמשבר.

אך הבעיה כאמור אינה נעוצה רק בצמצום בכוח האדם והעובדה שצעירים מתחת לגיל 24 מרוכזים בתחומים שעדיין לא שבו לפעילות מלאה, אלא ביהעדרה של הכשרה המאפשרת להם להשתלב בתחומים מכניסים יותר המספקים ודאות כלכלית. בנוסף, מצביעים בשירות התעסוקה גם על העובדה כי מדובר בחלק מהמקרים בבחירה תרבותית ובכניסה מאוחרת יחסית לשוק העבודה. במצבים של משבר הכניסה המאוחרת יכולה לגרור נזק ארוך טווח מאחר והיא עלולה להוביל לאבטלה כרונית. מי שלא עבד בין גיל 24 ל-30 יהיה קשה יותר להשתלב בהמשך והוא עלול להידרדר למצב של אבטלה מתמשכת.

העלייה בשיעור הצעירים המובטלים בולטת במחוזות ירושלים, המרכז ותל-אביב. במחוזות אלה היתה עלייה בהרשמה בכל קבוצות הגיל במארס-אפריל, אולם העליות החדות ביותר נראו בקבוצת הגיל הצעירה ביותר (עד 24): בירושלים מ-11.9% בינואר-פברואר ל-19% במארס-אפריל; במרכז מ-15.8% ל-23.8%; ובתל אביב מ-8.3% ל-14.6%

תעסוקת צעירים

הדבר ניכר גם בחלוקה לפי מגדר. משבר הקורונה גרם לעלייה בשיעור הנשים דורשות העבודה בכל קבוצות הגיל – בין היתר בשל שיעורן הגבוה בתעסוקה במקצועות ההוראה, החינוך וההדרכה. הזינוק החד ביותר נרשם בקבוצת הגיל הכי צעירה (עד 24) – מ-47.8% בינואר-פברואר ל-60.6% במארס-אפריל. עליות משמעותיות בהירשמות נשים חלו גם בשתי קבוצות הגיל המבוגרות יותר בשוק העבודה (45 ומעלה).

החשש: אבטלה כרונית

בשירות התעסוקה מפנים את תשומת הלב לכך שמחקרים בינלאומיים, ובהם דו"ח OECD שפורסם באמצע יוני, הצביעו על שורה של מאפיינים ובעיות שבגללם צעירים עלולים לסבול במיוחד במשבר הקורונה: נוטים לעבוד בעבודות לא סטנדרטיות כמו משרות חלקיות או זמניות, בסיכון גבוה יותר לקבל שכר נמוך במקביל לסיכוי גבוה יותר להיפלט משוק העבודה (פי 2.5 להיות מובטלים לעומת קבוצת גיל 64-25). וכך, עם הירידה בהכנסות, אלה מהצעירים שאין להם גב משפחתי, נמצאים בסיכון מוחשי ומוגבר לרדת מתחת לקו העוני.

אישה שוכבת על המדרכה ליד מבנה של המוסד לביטוח לאומי
המוסד לביטוח לאומיצילום: דודו בכר

הניסיון העולמי ממשברים כלכליים קודמים ובעיקר ממשבר 2008 באירופה מראים צעירים בעלי השכלה נמוכה נפגעו באופן החמור ביותר ונשארו בשיעורי אבטלה גבוהים. רבים מהם התקשו להשתלב בשוק העבודה גם שנים אחר כך והפכו ללא פעילים כלכלית. גם מי שהתאוששו עשו זאת באטיות יחסית לקבוצות גיל אחרות.

בשירות התעסוקה מזהירים כי בישראל כבר מתעורר חשש כי משבר הקורונה ישפיע באופן קשה על הצעירים וכי הנפגעים העיקריים יהיו צעירים עם היסטוריית אבטלה צפוייים לאפשרויות פיתוח קריירה מוגבלות ונמצאים בסיכון לשכר נמוך לאורך כל הקריירה שלהם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker