79 מיליארד שקל בשנה: כך זינק השכר הריאלי במגזר הציבורי לעומת כלל המשק

דו"ח הממונה על השכר, קובי בר נתן: השכר במגזר הציבורי גבוה בהרבה מהשכר הממוצע במשק בשל שכרם של הבכירים, והסתכם בכ-16,223 שקל ברוטו ב-2018 ■ שכרן של הנשים ממשיך להיות נמוך ביחס לגברים

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אוסף תמונות של אנשים עם מסכות במדינות שונות במזרח התיכון
אוסף תמונות של אנשים עם מסכות במדינות שונות במזרח התיכוןצילום: AFP

השכר במגזר הציבורי ממשיך להיות גבוה בהרבה מהשכר הממוצע במשק בשל שכרם של הבכירים - כך עולה מדו"ח השכר למגזר הציבורי ב-2018 שמתפרסם היום. מהדו"ח עולה כי השכר הממוצע החודשי ברוטו למשרה מלאה של עובדי הגופים הציבוריים היה 16,223 שקל ברוטו ב-2018, וכי שכרן של הנשים ממשיך להיות נמוך ביחס לגברים.

השכר בגופים הציבוריים: 79 מיליארד שקל בשנה

ב-2018 דיווחו לממונה על השכר 796 גופים ציבוריים, מתוכם 785 גופים מתוקצבים ונתמכים, על הוצאותיהם בגין תנאי ההעסקה. מדובר בגופים כמו חברות ממשלתיות, גופים אקדמיים, השלטון המקומי, גופי בריאות ותאגידים. בסך הכול הועסקו בכל הגופים המתוקצבים והנתמכים כ-387 אלף עובדים, שעלות שכרם הסתכמה ב-2018 ב-79 מיליארד שקל.

נתח גדול

מהדו"ח עולה כי השכר הממוצע החודשי ברוטו למשרה מלאה של עובדי הגופים הציבוריים היה ב-2018 16,223 שקל, לעומת 16,088 שקל שנה קודם לכן -  שינוי ריאלי של 0.2%.

מאז 2008 עלה השכר הריאלי בקרב הגופים המתוקצבים והנתמכים בכ-17%. עם זאת, חשוב לשים לב לעובדה ששכר ממוצע מטה באופן דרמטי את השכר כלפי מעלה, בשל שכר הבכירים או סקטורים מסוימים, שהוא לעתים גבוה מאוד.

השכר

השכר במגזר הציבורי עלה יותר ביחס לכלל המשק 

השכר הריאלי הממוצע במשק עלה בעשור שבין 2008 ל-2018 בכל המגזרים,  אך במגזר הציבורי הוא עלה יותר. בעוד שבכלל המשק נרשמה עלייה של 114% ביחס לשכר 2008, השכר במשרדי הממשלה עלה ב-121% במהלך אותן שנים, ובגופים הציבוריים והנתמכים האחרים (חברות ממשלתיות, תאגידים, שלטון מקומי קופות החולים וכו') עלה השכר ב-117% ביחס לעשור הקודם.

השינוי בשכר הריאלי בישראל

חברות ממשלתיות: השכר גבוה ב-133% מהשכר הממוצע במשק

שכרם הממוצע של העובדים ב-77 החברות הממשלתיות ב-2018 היה גבוה ב-133% מהשכר הממוצע במשק והגיע ל-23,916 שקל ברוטו למשרה מלאה - עלייה של 3% לעומת 2017. רק 11% מהעובדים השתכרו פחות מהשכר הממוצע במשק.

גרף 2: השכר הממוצע בחלוקה לרכיבי שכר עיקריים

48% מהחברות הממשלתיות הן מונופולים, שם גם השכר הממוצע הוא הגבוה ביותר בתוך סקטור החברות הממשלתיות. מבין בעלי התפקידים, השכר הממוצע בחברות הממשלתיות היה הגבוה ביותר במגזר הציבורי והסתכם ב-38,975 שקל. ב-2018 חל גידול במספר המועסקים בסקטור זה, הכולל כ-54 אלף איש - עלייה של 2,000 עובדים לעומת 2017.

בחברות הממשלתיות הועסקו ב-2018 כ-74% גברים ורק 26% נשים, שמשתכרות 72% יחסית לגברים. בתעשיות הביטחונית נשים משתכרות 6,000 שקל פחות בחודש, ובמונופולים – 8,000 שקל פחות בכל חודש. הסיבה העיקרית לכך היא שברוב מוחלט של התפקידים הניהוליים בחברות הממשלתיות מועסקים יותר גברים מנשים.

אותה משרה

העובדים שיאני השכר עוברים את המנהלים

קיימת אנומליה מוכרת בחברות הממשלתיות שבהן עובדים משתכרים לא פעם יותר מחברי ההנהלה. הממונה בדק את שכרם של עשרת בעלי השכר הגבוה ביותר בחברות הממשלתיות, ומהבדיקה עולים נתונים מעניינים: ברפאל המנהלים משתכרים כ-96 אלף שקל, בעוד שיאני השכר בקרב העובדים משתכרים 67 אלף שקל.

גרף 3: ממוצע השכר - לפי חברות

בתעשייה האווירית (תע"א) המצב הפוך: שיאני השכר הם עובדים המשתכרים 95 אלף שקל, בעוד חברי ההנהלה משתכרים כ-90 אלף שקל.

שיעור הוצאות השכר מהמחזור ברפאל נמוך בכ-19% מהשיעור בתע"א, על אף שהשכר הממוצע ברפאל גבוה ב-10% מהשכר הממוצע בתע"א. לטענת הממונה על השכר, נתונים אלה הם פועל יוצא של  "הצלחתה של רפאל בהנהגת הסדרים מודרניים, המקנים להנהלת החברה כלים לניהול העובדים ושליטה ברמה מסוימת בהוצאה על השכר, וכן שימוש בכלי תגמול דיפרנציאליים".

בחברת החשמל, שם נעשתה ב-2018 רפורמה והעובדים זכו במענק של 30-10 אלף שקל לעובד, שכר השיאנים בקרב העובדים והמנהלים דומה - 74-72 אלף שקל.

גם בנמל אשדוד יש עובדים שמשתכרים הרבה יותר מהמנהלים - שיאני השכר משתכרים 67 אלף שקל, לעומת 61 אלף שקל לחברי הנהלה, וכך גם בנמל חיפה 75 אלף שקל לשיאני העובדים, לעומת 65 אלף שקל.  

תאגידים: השכר הממוצע במפעל הפיס - 28 אלף שקל

התאגידים הם חלק קטן אך משמעותי במגזר הציבורי. בקבוצת גופים משתייכים בין היתר, רשות שדות התעופה, רשות ניירות ערך, מועצת הצמחים, האקדמיה ללשון עברית, רשות העתיקות, בנק ישראל ועוד.

גרף 4: השכר בתאגידים

השכר הממוצע מסתכם ב-18,843 שקל ברוטו למשרה מלאה, אך המספרים גבוהים בהרבה. עובד במפעל הפיס השתכר בממוצע ב-2018 כ-28 אלף שקל ברוטו לחודש במשרה מלאה - שכר דומה לעובד ברשות לניירות ערך או בבנק ישראל.

השכר הממוצע ברשות שדות התעופה הוא כ-24 אלף שקל. במועצה להשכלה השכר הממוצע הוא כ-19 אלף שקל. השכר הממוצע במכון התקנים סוגר את הרשימה, עם כ-17 אלף שקל.

הרופאים משתכרים 41 אלף שקל בממוצע 

שכר העובדים הממוצע במערכת הבריאות בישראל היה 23,952 שקל ברוטו למשרה מלאה. מדובר ב-78 אלף עובדים שעלות שכרם המצרפית היא כ-20 מיליארד שקל, עובדי קופות החולים ובתי החולים של קופת חולים כללית, הדסה וקרנות המחקר, ללא בתי החולים הממשלתיים. 

גרף 5: השכר במערכת הבריאות

שכרם הממוצע של הרופאים הוא כ-41 אלף שקל ושכרן של האחיות קרוב ל-20 אלף שקל. הסטז'רים סוגרים את הרשימה עם כ-8,500 שקל. אנשי הסגל האקדמי הבכיר במערכת הבריאות נהנים משכר גבוה במיוחד - 59,333 שקל בממוצע.

חלק מן השכר הגבוה נובע מאותם עובדים מאושרים שעובדים בקרנות המחקר של בתי החולים, שם השכר גבוה מאוד ומגיע לכ-50 אלף שקל ויותר מזה.

שכר הרופאים זינק אחרי שב- 2011 נחתם הסכם עם ההסתדרות הרפואית, שהביא לעלייה של 59% בשכר הרופאים בעשור האחרון, ולעלייה של 82% בשכר הרופאים המומחים שיש להם יותר מחמש שנות ותק מומחיות.  

השכר הממוצע ברוטו למשרה מלאה לנשים במערכת הבריאות היה ב-2018  17,931 שקל. מדובר במערכת הציבורית שבה פער השכר בין גברים לנשים הוא הגדול ביותר - נשים משתכרות כ-11 אלף שקל בחודש בממוצע פחות מגברים.

השלטון המקומי: 60% משתכרים 7,000 שקל בחודש

בשלטון המקומי עובדים 193 אלף עובדים - כ-33% מעובדי המגזר הציבורי. בעשור האחרון חלה עלייה של כ-67% במספר העובדים וכ-47% במספר המשרות בשלטון המקומי. שכר העובדים הממוצע היה 11,272 שקל ברוטו למשרה מלאה, או כ-13% יותר מהשכר הממוצע במשק. ואולם מדובר בנתון מטעה - 60% מעובדי השלטון המקומי השתכרו פחות מהשכר הממוצע, ושכרם הסתכם ב-7,000 שקל בממוצע.  

גרף 6: השכר של מי שמשתכר מתחת לשכר הממוצע

שיאני השכר בשלטון המקומי הם רופאים וטרינרים  שמשתכרים 29,688 שקל. גם תאגידי המים מדורגים גבוה בקטגוריה - החברה הכלכלית עמק המעיינות היא השיאנית, עם שכר ממוצע של 24 אלף שקל. במי חדרה השכר הממוצע מגיע ל-16 אלף שקל. בשלטון המקומי השכר הממוצע לנשים הוא 76% לעומת הגברים.

גרף 6א: השכר בשלטון המקומי

באוניברסיטאות משתכרים יותר מבמכללות

שכר העובדים הממוצע במערכת ההשכלה הגבוהה היה 17,124 ש"ח ברוטו למשרה מלאה באוניברסיטאות - 2,000 שקל יותר מבמכללות. מדובר בעלייה של כ-30% ביחס לעשור קודם.

גרף 7: הרכב השכר הממוצע באוניברסיטאות ובמכללות

עם זאת, מדובר במערכת עם פערי שכר גדולים - הסגל האקדמי באוניברסיטאות משתכר בממוצע 23 אלף שקל ו-21 אלף שקל במכללות, לעומת הסגל המינהלי, ששכרו הממוצע הוא 14-13 אלף ברוטו בחודש. 

בעלי השכר הגבוה משתכרים יותר מ-38 אלף שקל. נשים משתכרות כ-5,000 שקל פחות בממוצע באקדמיה. קיים ייצוג נשי גבוה יותר בסגלים השונים במכללות ביחס לאוניברסיטאות.

מרבית הפסיכולוגים עובדים במשרה חלקית

במגזר הציבורי בישראל עובדים כ-5,700 פסיכולוגים, ששכרם הממוצע הוא כ-14 אלף שקל, אלא שבדומה לעובדות הסוציאליות - מדובר בנתון מוטה. בעוד שהשכר במשרה מלאה גבוה, כ-52% מהפסיכולוגים עובדים במשרה חלקית, לכן השכר הממוצע הוא כ-7,000 שקל.

סקטור הפסיכולוגיה במגזר הציבורי מאויש ברובו המוחלט על ידי נשים, שב-2018 היוו כ-76% מבין כלל העובדים בדירוג. באופן מפתיע, לא קיימים פערי שכר בסקטור הזה

הכי הרבה הטבות שכר - במגזר הציבורי

הטבות השכר ב-2018 הסתכמו בכ-2.4 מיליארד שקל, ביניהן רכב, קרנות השתלמות, מזון, שי לחג, השתתפות בחשמל ותשלומי ארנונה ועוד.

גרף 8: השלמות לשכר, זקיפת הטבות

באופן לא מפתיע, בעלי התפקידים הבכירים בחברות הממשלתיות והתאגידים זכו להטבות של אלפי שקלים בחודש, כשהשיאנים הם בכירי החברות הממשלתיות, עם הטבות בשווי 4,334 שקל בחודש.

הממונה על השכר מציין את אנומליית תשלומי ההשלמה לשכר מינימום - תוספת שניתנת על פי שכר הבסיס של העובד ולא על פי שכר הברוטו שלו. כך נותר מצב שגם אדם שמשתכר 9,822 שקל יהיה זכאי ל-730 שקל השלמה לשכר מינימום בשל שכר בסיס נמוך משכר המינימום.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker