דו"ח חדש קובע: נשים בשירות המדינה מכהנות בתפקידים "נשיים" ולא ניהוליים

דו"ח השוויון המגדרי של נציבות שירות המדינה קובע כי 44% מהסגל הבכיר בשירות המדינה הן נשים; ואולם, מחציתן בדרג נמוך ולא ניהולי, והן מקובצות בתחומים שמוגדרים כנשיים או שנהפכו לכאלה, כמו משפטים ועבודה סוציאלית

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אחיות בבית החולים בלינסון. למצולמות אין קשר לנאמר בכתבהצילום: דודו בכר

נכון ל-2019, ב-44% ממשרות הסגל הבכיר בשירות המדינה מכהנות נשים, כך קובע דו"ח השוויון המגדרי בשירות המדינה עבור 2019-2015, שפורסם באחרונה על ידי נציבות שירות המדינה. לכאורה זה נתון גבוה, המתקרב לשיעור השוויון (50%); אלא שבדיקה מדוקדקת של הנתונים מעלה שלושה נתונים מטרידים: קיים ריכוז גדול של נשים במקצועות מסוימים; מחצית הנשים הבכירות נמצאות בדרג נמוך שאינו ניהולי; וקיבוצן של הנשים הבכירות במשרדים הן בעלות פרופסיה הנחשבת "נשית", כמו עובדות סוציאליות ואחיות.

יתרה מכך, בתפקידים הבכירים ביותר בשירות המדינה, שם 62% מן העובדים הן עובדות, מכהנות נשים ברבע מהמשרות בלבד. בנוסף לכך, שיעור גבוה מהנשים בסגל הבכיר הן עורכות דין בדירוג משפטנים.

מבחינת עומק של יחידות הממשלה עצמן, עולה כי בחצי מיחידות הממשלה עדיין לא ניתן לראות ייצוג הולם כנדרש, כששיעור הנשים בסגל הבכיר נמוך מ-35%.

הנתונים בנוגע להגשת המועמדות של נשים לתפקידים הבכירים מטרידים אף יותר. שיעור הנשים הזוכות במכרזי בכירים בוועדות איתור עולה על שיעור הגשת המועמדות של הנשים אליהם. כלומר, הנשים המועטות המתמודדות במכרזים עוברות היטב את מבחני המיון השונים, אך ישנם חסמים אישיים וארגוניים מקדימים כבר בשלב ההחלטה להגשת המועמדות.

על פי האגף לשוויון מגדרי בנציבות שירות המדינה, עולות מן הדו"ח שתי תובנות שינחו את האסטרטגיה לקראת תוכנית החומש הבאה: הראשונה כוללת את המעבר של שירות המדינה לארגון עבודה תומך משפחה, שבו מתקיים איזון נכון בין החיים האישיים לעבודה, כך שנשים יוכלו למלא תפקידים בכירים יותר. התובנה השנייה היא הטמעת התפישה הערכית והתרבות הארגונית שמאפשרות שוויון לנשים.

ככל שהדרגה גבוהה יותר – ייצוג הנשים קטן

הדרג הבכיר בשירות המדינה כולל 1,700 עובדים, מתוכם 750 נשים. עם זאת, הוא מתחלק לשבע דרגות, כשככל שהדרגה בכירה יותר – שיעור הנשים קטן יותר. בעוד בדרגות 7-5 - תפקידי ניהול בכירים שאינם מובילים במשרד - שיעור הנשים גדול מזה של הגברים (46% נשים בדרגה 6) הרי שבדרגה 1, הרמה הגבוהה ביותר, רק 24% הן נשים, ובדרגות 2 ו-3 רק 39% הן נשים.

מחאת נשים על שוויון מגדריצילום: מוטי מילרוד

בשירות המדינה היו רק שתי מנכ"ליות מתוך 26 מנכ"לים - כלומר 8% בלבד. בתפקיד מוקבל מנכ"ל/ית, התפקיד הבכיר ביותר שאינו מוגדר במשרת אמון, מתוך 65 מוקבלי מנכ"ל, רק 13 נשים נמצאות בתפקידים אלה, וייצוגן בהם הוא 20%.

 אפס נשים בכירות במשרד לפיתוח הנגב והגליל

במשרדי ממשלה ויחידות הסמך שיעור הנשים בדרג הבכיר הוא 42%, ובדרג התיכון, הנמוך יותר, הוא 51%. מבדיקת המשרדים השונים עולה כי המשרד לביטחון פנים בתחתית הרשימה עם ייצוג של 7% בלבד של נשים בדרג הבכיר, נמוך יותר מהמשרד לשירותי דת – 13%. על אף שאלה שיעורים נמוכים, הרי שהם גבוהים מהמשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל, שם יש אפס נשים בסגל הבכיר.

לעומת זאת, המשרד לעלייה וקליטה עומד בראש המשרדים עם 64% נשים בסגל הבכיר, קצת מעל משרד הרווחה – 61%, ומשרד המשפטים – 60%. גם במשרד לשוויון חברתי הקטן היו ב-2019 58% נשים בסגל הבכיר.

ייצוג הנשים בדרג הבכיר של מערכת הבריאות הוא 51%, עלייה של 4% בחמש שנים האחרונות. אם מחברים אותו עם ייצוג הנשים בדרג שמתחתיו, הדרג התיכון, מסתמן כי יחד מדובר בייצוג של 55% נשים. עם זאת, ברמת מנהל מחלקה ובתפקידים בכירים יותר, ניתן לראות רק 23% נשים בבתי החולים הכלליים ו-41% בבתי החולים הפסיכיאטריים. דווקא בבתי החולים הגריאטריים שיעור הנשים בדרג הבכיר הוא 60%.

במקום הראשון מבין מוסדות המדינה שזכה בציון הגבוה ביותר במדד השוויון המגדרי עומד בית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל – 94.6, זהה לציון שבו זכה משרד העבודה והרווחה. במקום השלישי נמצא משרד הקליטה בציון 93.4 ואחריו משרד הבריאות בציון 93.3. את הציון הנמוך במדד קיבל משרד המודיעין – 8.3 בלבד, ומשרד התפוצות – ציון 22.2 בלבד. הציון של רשות התעופה האזרחית עומד על 26.9 נקודות בלבד.

תפקידים בכירים בעיקר בתפקידים שנתפשים נשיים

על פי נתוני הדו"ח, 88% מבין אנשי הסגל הבכיר של העובדים הסוציאליים הן נשים. בנוסף, 78% מן האחים והאחיות, 70% מבין המשפטנים, ו-65% מהפרקליטים. לעומת זאת, בדירוג רופאים, 62% מבין הסגל הבכיר הם גברים, ובדירוג מהנדסים 54% הם גברים. נקודה מדאיגה זו מצטרפת לנקודה נוספת הקשורה בוועדות האיתור.

ב-2018-2015 נסגרו 826 מכרזים למכרזי בכירים וועדות איתור בשירות המדינה. 41% מהמועמדים היו נשים, ו-43% מהזוכים היו נשים. אם כך, שיעור הנשים הנבחרות גבוה משיעור הנשים המועמדות בוועדות האיתור, במכרזים הפומביים ובמכרזים הבין-משרדיים. עם זאת, שיעור הגשות המועמדות בקרב נשים לוועדות איתור, מכרזים פומביים ובין משרדים, נמוך מהגשות הגברים ועומד על 28% בלבד. הבשורה הטובה מעורבת: ב-2018-2014 שיעור הנשים המגישות מועמדות מסך ההגשות, עלה בכלל סוגי המכרזים, למעט במכרזים בין-משרדיים בהם חלה ירידה.

מבדיקת החסמים לאי-הגשת מועמדות נשים לתפקידים בכירים, 20% אמרו שהן חוששות מקונפליקט עבודה-בית. 25% מהנשים טענו כי הן לא עומדות בתנאי סף, הכולל ניהול מספר עובדים מסוים.

מיכל לזרוביץ', מנהלת האגף לשוויון מגדרי בנציבות שירות המדינה, מסרה כי "החלטת הממשלה שאימצה את דו"ח שטאובר יושמה כמעט במלואה, אך הדגשים הם רגולטוריים בעיקרם. אנו רואים חשיבות מרכזית במתן מענה לצרכים גם באמצעות עבודת שטח, מדיניות פעילה ותוכניות ליישום פרקטי עם המשרדים השונים, ובעיקר עם נשים מנהלות בדרגי הביניים.

"כפי שניתן לראות בדו"ח, המגמה בשירות המדינה היא חיובית, חל שיפור משמעותי במערכת הבריאות וככלל שיעור הנשים בסגל הבכיר גבוה ומשקף ייצוג שוויוני יותר ביחס לשאר מגזרי התעסוקה במשק. עם זאת, בדו"ח עדיין רואים את המקומות שבהם יש לפעול לצמצום הפערים המגדריים הקיימים, ואנו מפעילים תוכניות שונות לתת להם מענה, בין היתר הנגשת משרות בכירות למועמדות, סיוע, ייעוץ וליווי למנהלות בדרג הביניים, הנגשת זכויות הורות לגברים וכן חידוד ההנחיות ואכיפת היעדים הממשלתיים".

בית חולים (אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר) צילום: תומר נויברג

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker