אסטרטגיות שאימצו אמהות עובדות בתקופת הקורונה - לא ממש הועילו להן

מחקר חדש בדק כיצד נשים מתמודדות עם עבודה מהבית וטיפול בילדים, בזמן משבר הקורונה ■ "הדרישות התובעניות של שתי המערכות, המשפחה והעבודה, התערבבו זו בזו - והמצוקה גדולה יותר"

טלי חרותי-סובר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אם ובתה בבית בזמן שהאם עובדת. למצולמות אין קשר לנאמר
אם ובתה בבית בזמן שהאם עובדת. למצולמות אין קשר לנאמרצילום: Rich Pedroncelli/אי־פי

משבר הקורונה הוביל לשינוי מהותי בהתייחסות לקונפליקט שקיים לרוב אצל אמהות בין העבודה לבית. בעוד שבשגרה האם העובדת נמצאת במשרד (קונפליקט עבודה-בית), תוך שהיא צריכה לדאוג למשפחה, המעבר לעבודה מהבית מחייב אסטרטגיית התמודדות חדשה מכיוון שנוצר קונפליקט בית-עבודה.

במחקר שערכו פרופ' ליאת קוליק, ד"ר דן רמון ועו"ס מיוריאל בלקני-נהורא מבית ספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן, התברר כי אחת האסטרטגיות שבהן נקטו אמהות כללה תעדוף של המשפחה על פני העבודה. אסטרטגייה שנייה היתה תעדוף העבודה על פני המשפחה. מהמחקר, שבדק כיצד התמודדו אמהות עובדות עם המתח שנוצר בעקבות השילוב בין עבודה למשפחה במשבר הקורונה, עולה כי שתי האסטרטגיות לא טובות לבריאות הנפשית של האם העובדת.

רמת הקונפליקט גבוהה יותר

במחקר השתתפו 187 נשים בזוגיות שלהן ילדים עד גיל 10. רוב המשתתפות הן אקדמאיות שעוסקות במגוון תפקידים. המחקר התבסס על שאלונים אינטרנטיים, שהתייחסו לסוגיות כגון שביעות רצון מהעבודה, תחושת יעילות, קשרים עם הממונים במקום העבודה וגמישות בנוגע לאסטרטגיה היעילה ביותר להתמודדות עם המצב שנוצר במשבר הקורונה.

החוקרים בחרו לבדוק רק אמהות עובדות, בשל העובדה שלמרות השינויים שחלו בתפקידי המינים, אמהות נשארו האחראיות העיקריות על הטיפול בילדים – גם כאשר שני בני הזוג עובדים.

עדיפות לניהול עצמי

על בסיס מסד נתונים שנאסף לפני תקופת הקורונה, ניתן היה להשוות בין רמות הקונפליקט השונות בתקופת ההסגר לזו שקדמה לו. רמת הקונפליקט נבדקת בסולם 5-1. אם בזמן שגרה רמת קונפליקט עבודה-משפחה עומדת על 2.54  וקונפליקט משפחה-עבודה עומד על 2.26, הרי שבזמן הסגר רמת הקונפליקטים היתה כמעט זהה, 3.1 בקונפליקט משפחה-עבודה ו-3.05 בקונפליקט עבודה- משפחה.

פרופסור קוליק הסבירה: "המחקר מלמד כי מצוקתן של אמהות עובדות בתקופת מגפת הקורונה רבה יותר. הדרישות התובעניות של שתי המערכות, המשפחה והעבודה, התערבבו זו בזו. תעדוף עבודה על פני המשפחה גורם לתחושת יעילות בעבודה, אבל גם גורם למתח. תעדוף משפחה על פני העבודה גורם לתחושה של חוסר מיקוד בעבודה, פוגע בתחושת היעילות ומפחית את שביעות הרצון ממנה. שני הפתרונות האלה מגבירים את קונפליקט התפקידים, ולפיכך מזיקים לבריאות הנפשית של האמהות העובדות מהבית".

מסקנות המחקר

עוד הוסיפה: "הבעיה היא שבימי משבר אף אישה עובדת לא תנהל משא ומתן עם הבוסים שלה, במטרה שיקלו עליה. נשים מתקשות לבקש עזרה והן לא עושות משא ומתן מחודש בבית כדי להימנע מתפקידים מסורתיים. כך נוצר מצב שבו העומס ממשיך להיות גדול".

אסטרטגיה שלא הוזכרה בין התשובות במחקר היתה בקשת עזרה. "הנשאלות  לא הזכירו את האפשרות הזו", אומרת קוליק. מן המחקר עולה שנשים מעדיפות לקבל סיוע ונחמה מהסביבה, במקום לבקש עזרה.

פרופסור ליאת קוליק
פרופסור ליאת קוליקצילום: מורן בן טל

האסטרטגיה שיצרה שביעות רצון גבוהה מעבודה מהבית גם בזמן סגר התבססה על הסתמכות עצמית. "האמהות המרוצות יותר הן אלה שקובעות לוח זמנים ומנהלות את הזמן ביעילות, תוך שמירה על גמישות מקסימלית מול המצב המשתנה", אמרה קוליק, "מדובר באסטרטגיית זהב. עובדת יעילה שמכירה את עצמה, ויודעת איך לנהל את האנרגיות שלה בצורה המיטבית, תרגיש טוב יותר בכל מצב. עם זאת, אסור לעשות באסטרטגיה הזו שימוש יתר. עבודה קשה ללא תמיכה אינה מסייעת לבריאות הנפשית. חשוב שאישה עובדת תכיר את יכולותיה ולא פחות חשוב – תדע לבקש עזרה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker