6,342 שקל בחודש: "העובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו - בעלי המשכורות הנמוכות ביותר"

מניתוח אגף הכלכלנית הראשית באוצר עולה: העובדים שהוצאו לחל"ת השתכרו בממוצע כ-33% פחות מהשכר הממוצע במשק ■ בכל הענפים הוצאו לחל"ת או פוטרו העובדים בעלי השכר הנמוך יותר והכישורים הנמוכים יותר – והאגף מסמן את החזרתם למעגל התעסוקה כאתגר

סיון קלינגבייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קניון מושבת בבאר שבע
סיון קלינגבייל

מניתוח של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר עולה כי העובדים המושבתים בעקבות משבר הקורונה השתכרו 33% פחות מהשכר הממוצע במשק.

השכר הממוצע של המושבתים היה 6,342 שקל לחודש, בהשוואה לשכר הממוצע במשק ב-2019 שהיה 10,481 שקל לחודש. המשמעות היא שהעובדים שנפגעו הכי קשה ממשבר הקורונה ואיבדו את עבודתם בגין חל"ת או פיטורים היו העובדים שהרוויחו שכר נמוך. מכיוון שמדובר בעובדים החלשים ביותר, ההערכה היא כי יהיה זה אתגר גדול לשלבם שוב בשוק העבודה.

באגף הכלכלנית הראשית באוצר הצליבו בין נתוני שירות התעסוקה, הביטוח הלאומי ורשות המסים. מהניתוח עולה כי בכל הענפים ובכל סוגי החברות שכרם של העובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו בעקבות משבר הקורונה היה נמוך בהשוואה לשכר בענף.

ככל שהשכר בענף גבוה יותר, כך בולט הפער בין השכר הממוצע בענף לבין שכר המושבתים בענף. כך, בענף שירותי המידע בו הוצאו 9% מהמועסקים לחל"ת או פוטרו, השכר הממוצע של המושבתים היה 11.2 אלף שקל - בעוד השכר הממוצע בענף עמד על 23.4 אלף שקלים. בענף התכנות והייעוץ בתחום המחשבים, שבו הושבתו 9% מהעובדים, היה ב-2019 השכר הממוצע 21.4 אלף שקל, בעוד שכרם של המושבתים היה 11.8 אלף שקל בחודש.

הפער בולט עוד יותר בענף הפיננסים - שבו 16% המועסקים הושבתו. בעוד השכר ממוצע בענף הפיננסים הוא יותר מ-19 אלף שקל בחודש - השכר הממוצע של המושבתים הוא 7,900 שקל בלבד.

המסקנה היא כי החברות הוציאו לחל"ת או פיטרו את העובדים החלשים יותר. באגף הכלכלנית מניחים כי שכר במגזר העסקי יכול לשמש כמדד לפריון ולכן טוענים כי העובדים שהושבתו הם בעלי פריון נמוך יותר ביחס לענף בו הם הועסקו. בהתבוננות כזאת, המשמעות היא שחברות החליטו להשאיר עובדים עם פריון עבודה גבוה והוציאו לחל"ת בעלי פריון נמוך - וכך הבטיחו פגיעה נמוכה יותר בחברה. ואולם שילובם מחדש של עובדים אלה במקומות העבודה יהיה אתגר גדול, ובאגף הכלכלנית חוששים כי יהיה כרוך בקושי רב יותר.   

הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברגצילום: אייל טואג

54% מהמושבתים הגיעו מעסקים וקטנים

מהניתוח עולה כי אין שונות גדולה בשכר המושבתים לפי גודל העסק. השכר הממוצע של המושבתים בחברות זעירות (מחזור נמוך מ-5 מיליון שקל ), היה כ-6,500 שקל ,ובחברות בינוניות (מחזור של 100-20 מיליון שקל), היה כ-6,700 שקל, לעומת שכר נמוך יותר בממוצע בקרב אלה שהועסקו על ידי עצמאים. זאת, על אף הפערים בשכר הממוצע בין עסקים קטנים לגדולים. בנוסף, במידה רבה גם אין תלות בענף בו המושבתים הועסקו קודם לכך.

הנתונים מעידים עד כמה הפגיעה בעסקים הזעירים תהיה מהותית לשמירה על שיעור ההעסקה. סך הכל בעסקים קטנים וזעירים יחד, עסקים עד 20 מיליון שקל, הועסקו 1.26 מיליון עובדים, מתוכם 309.3 אלף הושבתו. נתונים אלה מדגישים את החשיבות של תמיכה בעסקים הקטנים ותוכניות תמרוץ שיאפשרו להם לשוב ולקלוט עובדים.

גם ענף החינוך נפגע קשה

כמחצית מכלל העובדים המושבתים הגיעו משישה ענפים: חינוך (65 אלף עובדים), שירותי מזון ומשקאות (64.4 אלף עובדים מושבתים), שירותים של משקי בית (64.4 אלף עובדים מושבתים), קמעונות (61.5 אלף עובדים מושבתים), תעשייה (50.1 אלף עובדים מושבתים),  ומסחר סיטוני (49 אלף עובדים מושבתים).

המספר הרב של עובדים מושבתים מתחום החינוך מעיד על הפגיעה ההיקפית הקשה שהיתה לסגירת מערכת החינוך על כל העוסקים בתחום. עובדים רבים המסווגים כעובדים בתחום החינוך הם עובדים של החינוך הלא פורמלי, עמותות העוסקות בחינוך ונותנות שירותים לבתי הספר ותחום החוגים. מכיוון שאינם עובדי מדינה, הם הוצאו לחל"ת או איבדו את פרנסתם ברגע שנסגרה מערכת החינוך.

אתגר השילוב מחדש

באגף הכלכלנית מציינים כי מעבר לאתגר לצמצום היקף סגירת העסקים, האתגר יהיה לשלב את העובדים שנפלטו חזרה במעגל התעסוקה (במקומות עבודה קודמים או במשרות חדשות) כמה שיותר מהר.

בניתוחים קודמים העריכו באגף הכלכלנית כי האבטלה במשק, שהסתכמה ערב משבר הקורונה ב-3.7%, תגיע בתרחיש האופטימי ל9%-8%, זאת בהנחה שלא תהיה החמרה במצב הבריאותי ולא יהיה גל שני.

עם זאת, תרחיש הבסיס של רוב הגופים הפיננסים הבינלאומיים בשלב זה הוא שההתאוששות מהמשבר תהיה מהירה יחסית - ירידה משמעותית ב-2020 וצמיחה מהירה ב-2021. במידה שההתאוששות מהמשבר תהיה מהירה, ההנחה של הכלכלנית הראשית היא כי שיעור התעסוקה בישראל לא ייפגע משמעותית.

מכיוון שההנחה היא שאחוזי האבטלה במשק ב-2020 יזנקו, התפישה היא שבנקודת הזמן הזאת מה שחשוב הוא לראות אנשים מועסקים, ופחות משנה באיזו רמת שכר ובאילו אחוזי משרה.

ניסיון העבר מוכיח כי קשה יותר לשלב בשוק העבודה את מי שנפלטו ממנו לתקופות ארוכות. מסיבה זאת, חשוב לשמור על כמה שיותר אנשים מועסקים מתוך מחשבה שכשהצמיחה תעלה, המועסקים יוכלו לשפר את תנאיהם.

ואולם באגף הכלכלנית מציינים כי כדי להבטיח שמי שאיבדו את עבודתם יוכלו לשוב למעגל העבודה, יש להשקיע בהכשרות ובהקניית כישורים ומיומנויות, בפרט למובטלים שיתקשו להשתלב באופן מהיר בשוק העבודה ולעובדים שיחזרו לעבודה בהיקפי משרה חלקיים. "ההשקעה תוכל להוביל להשתלבות איכותית יותר בשוק העבודה ולהעלות לאורך זמן את הפריון במשק", נכתב בדו"ח.  

נושא ההכשרה המקצועית מהותי בעיקר לאור העובדה שרוב העובדים שאיבדו את מקום עבודתם נטולי כישורים שיאפשרו להם להשתלב בענפים בעלי פריון גבוה. רובם עובדים חסרי מומחיות, ולכן יהיה להם קשה למצוא עבודה לא במקום או בענף שבו היו מועסקים. בדו"ח ועדת 2030 דובר על כך שיש חשיבות בהכשרות מקצועיות שיתנו תשואה בשכר של לפחות 6%.

השימוש בהכשרות מקצועיות מוכיח את עצמו במדינות אחרות. מסיבה זאת גם בתוכנית של האוצר להאצת המשק, תוקצב תחום ההכשרות המקצועיות בכ200 מיליון שקל. באגף הכלכלנית מצביעים על כל שיש לתת את הדעת איך לנצל את המשבר להגדלת הצמיחה והפריון במשק הישראלי.

מכיוון שסביר להניח כי הפירמות יקצצו בשכר העובדים ויצמצמו הוצאות, במשקי בית לא מעטים ההכנסה תרד. יש לכך גם פן חיובי, הצטמצמות ההכנסות יכולה להגביר את הרצון של אוכלוסיות להשתלב ולעבוד וכך יגדל שיעור ההשתתפות של אוכלוסיות המשתתפות פחות בשוק העבודה. האתגר וההזדמנות של המדינה יהיו לקחת את אותם אנשים שכעת ירצו להשתלב ולתת להם את הכישורים שיעזרו להם לעשות זאת.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker