דו"ח המבקר

הגוף האחראי על 80 אלף עובדי הממשלה נטש את הרפורמה שיזם

רפורמת ההון האנושי בשירות המדינה יצאה לדרך לפני שבע שנים, אך מרבית סעיפיה לא יצאו לפועל ■ סמכויות שהיו אמורות לעבור למשרדי ממשלה נותרו בידיה, פניות שהגיעו לנציבות טופלו באיחור של חודשים וחילופי גברי מנעו ממנה להשלים את השינויים

טלי חרותי-סובר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
דניאל הרשקוביץ
דניאל הרשקוביץצילום: אוליבייה פיטוסי

במחצית 2013, לפני שבע שנים בדיוק, אימצה ממשלת ישראל רפורמה חשובה והיסטורית. משמעותה: טיפול מעמיק בהון האנושי בשירות המדינה, כ-80 אלף עובדי משרדי הממשלה ויחידות הסמך. מדובר ברפורמה שאותה הוביל נציב שירות המדינה דאז משה דיין, שנבחר לתפקיד שנתיים קודם לכן, והפך אותה ליהלום שבכתר פעילות הנש"מ (נציבות שירות המדינה). 

בבסיס ההחלטה עמדה ההבנה כי תהליכי הטיפול בהון האנושי בשירות המדינה סובלים מריכוזיות וסטגנציה. הגמישות הניהולית לא קיימת ולא ניתן לתת בונוסים לעובדים מצטיינים ולפטר עובדים חלשים בהיעדר הצבת יעדים, פיקוח ובקרה. השיטה יוצרת בינוניות בגוף המרכזי המשרת את כלל הציבור בישראל. יתרה מכך, תהליכי הקבלה מסורבלים ומי שאחראית עליהם היא הנציבות ולא משרדי הממשלה.

עיקרי הדו"ח, נציבות שירות המדינה

תפקיד הרפורמה היה לעבור בתהליך הדרגתי מניהול מרכזי לביזור סמכויות למשרדי הממשלה, תוך הרחבת הגמישות והעצמאות התפקודית שלהם. בנוסף, אמורה היתה הנציבות להפוך מגוף מבצע לגוף המתמקד בהתוויית מדיניות ובקרה על הגופים הממשלתיים. כצעד ראשון לקידום הרפורמה הוקם בתוך נציבות שירות המדינה מטה ייחודי בראשות רון צור.

מבדיקה שערך מבקר המדינה בפברואר-יולי 2019, הן בנש"מ והן במשרדים נבחרים כמו משרד האוצר, שמתקצב אותה, ומשרד הבריאות, הנחשב לגורם המרכזי בשירות המדינה, עולה כי "על אף הזמן הרב שחלף, הרפורמה יושמה רק בהיקף חלקי ללא מעקב סדור אחר ביצוע המשימות ובלי לוודא שהן הושלמו בהתאם ללוח זמנים".

המבקר קובע בדו"ח רפורמת ההון האנושי בשירות המדינה, כי עד 2020 לא עמדה הנציבות בחלק ניכר ממטרות הרפורמה ורוב הסמכויות של משאבי אנוש, הן בתחום התקנים והן בתחום ניהול הפרט, לא הואצלו.

משה דיין
משה דייןצילום: אייל טואג

בדיקת משרד המבקר שנעשתה בנובמבר 2019, העלתה כי הטיפול ב-83% מהבקשות שהתקבלו בנש"מ מגופים ממשלתיים בחודשים יוני-ספטמבר 2019 ארך 10 ימים בממוצע, אבל זמן הטיפול הממוצע ב-17% מהן היה 53 ימים. 

ליבה של הרפורמה הוא שימוש במערכת ממוחשבת מתקדמת (CRM) לניהול פניות של הגופים הממשלתיים, המתעדת את ממשקי העבודה. מדו"ח המבקר עולה כי "למרות הזמן שחלף, נש"מ טרם השלימה את ההתאמות במערכת שיאפשרו לה לעקוב אחר עמידה בפרקי הזמן שנקבעו לטיפול בבקשות הגופים הממשלתיים".

סיבת הכישלון: הרציפות ניהולית

המבקר טוען כי העיכוב בתהליכים נבע בעיקר ממחלוקות בין שני רגולטורים, משרד הבריאות ונש"מ. משרד הבריאות, שמחזיק ב-40% מכלל עובדי המדינה, התנגד באופן שיטתי לרפורמה. בנוסף, הוא קבע שתהליך התקצוב בין 2015 ל-2019 היה שגוי, כיוון שתקציב הנציבות, שעמד באותן שנים על כ-80 מליון שקל, לא שיקף את צרכי הרפורמה.

הון אנושי מבוזבז

המבקר טוען כי אגף התקציבים במשרד האוצר העביר כל שנה תקציב של יותר מ-30 מליון שקל בשביל כוח אדם, אבל הסכום לא הספיק בשביל לנהל את הרפורמה באופן שיטתי. על אף הכשלים האלה, נראה שהמבקר העדיף לא לעסוק בתמונה הגדולה.

הקושי ביישום הרפורמה נבע מהתנגדותם של עובדים ותיקים בנציבות שירות המדינה להקמת מטה הרפורמה, שייתר לכאורה את עבודתם. במקביל, נרשמו בכהונתו של משה דיין אי הסכמות בינו לעובדים הוותיקים. דיין וצור הוציאו את הרפורמה לדרך למרות הבעיות, אבל דיין סיים את תפקידו במאי 2017 בלי שנבחר לו מחליף.

אודי פראוור, בכיר במשרד ראש הממשלה, שימש לאחר מכן כממלא מקום, אבל מכיוון שמינויו לא היה קבוע לא יכול היה לקדם את הרפורמה בהתאם לרצונותיו. בנוסף, ראש מטה הרפורמה, רון צור, החליט לעזוב את הנציבות לאחר שלא קיבל את תפקיד נציב שירות המדינה. המטה פורק בהתאם לתכנון המקורי, אבל העיתוי השפיע לרעה על קידום הרפורמה.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט בספטמבר 2018 להטיל את תפקיד נציב שירות המדינה על איש הבית היהודי דניאל הרשקוביץ - למרות הציפייה כי פראוור יקבל את התפקיד. הבעיה היא שהרשקוביץ אינו מכיר את הרפורמה ואין לו היכולות לקדם אותה. מאחר שבנציבות נשארו בעיקר מתנגדי הרפורמה - היא התמסמסה.

רון צור
רון צורצילום: ללא קרדיט

המבקר מציין כי הנציב הנוכחי אמנם "פעל להקמת צוותי עבודה לקידום נושאים מרכזיים שנוגעים לניהול ההון האנושי בשירות המדינה, אבל לא היתה הקפדה על פעילות עקבית ומבוקרת - ומעקב אחר יישומן של החלטות". גורמים בשירות המדינה הוסיפו כי שנתיים לאחר כניסת הרשקוביץ לתפקיד, הרפומה כמעט לא זוכה להתייחסות.

ממסקנות דו"ח המבקר עולה כי "על נש"מ לפעול להשלמת המימוש של עקרונות היסוד של הרפורמה, שאושרו בהחלטת ממשלה. הנציבות צריכה להשלים את הטיפול בשמונה (29%) מהנושאים שנכללו בגיבוש מסמכי המדיניות, לרבות נושאים בעלי מקום מרכזי במדיניות: גיבוש מסלולי קריירה, גיוס עובדים למערכת הבריאות ומיונם והפיכת שירות המדינה למעסיק תחרותי. כמו כן, הנש"מ צריכה להשלים את הגיבוש של תוכנית רב שנתית בתחומי הליבה של ניהול ההון האנושי בשירות המדינה, ולהסדיר את הסמכויות והפיתוח המקצועי של היחידות המנהלות את ההון האנושי בגופים הממשלתיים".

נאמן להחלטה שקיבל המבקר מתניהו אנגלמן עם כניסתו לתפקידו, הדו"ח כולל גם התייחסות לדברים חיוביים. כך למשל, מבשר הדו"ח כי בינואר 2020 הושגה הסכמה בין נציבות שירות המדינה למשרד הבריאות בדבר סמכות המשרד לאייש את תפקידי מנהל מחלקה ומנהל מכון גדול במרכזים הרפואיים שבבעלות המדינה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker