מיהו מובטל? משבר הקורונה הופך את הסטטיסטיקה למבלבלת

שירות התעסוקה מדווח על "שיעור דורשי עבודה" של 27.4% - אבל נתוני האבטלה שתפרסם השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יהיו נמוכים בהרבה

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
שוק סגור בבאר שבע, החודש
שוק סגור בבאר שבע, החודשצילום: אליהו הרשקוביץ

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) צפויה לפרסם ביום חמישי הקרוב את נתוני האבטלה של מארס – שיצביעו על ההשפעה של משבר הקורונה על שוק העבודה. מי שמצפה לראות זינוק בשיעור האבטלה, שהיה בפברואר 3.4% בלבד, לרמה דו-ספרתית – צפוי להיות מופתע.

כפי שהבהירה הלמ"ס עוד לפני כמה שבועות, בנתונים שלה יופיעו עובדים בחופשה ללא תשלום (חל"ת) כ"מועסקים הנעדרים זמנית מעבודתם". בהגדרה זו נכללים בימי שגרה גם מי שבמועד שבו נדגמו בסקר כוח האדם של הלמ"ס, היו מצויים בחופשה קצרה ממקום העבודה שלהם, או בחופשת מחלה. כל אלה מוגדרים "מועסקים" – בעוד שיעור האבטלה שעליו נהוג לדווח נקרא רשמית "שיעור הבלתי-מועסקים מתוך כוח העבודה".

מרבית העובדים שהוצאו לחל"ת בגלל משבר הקורונה מעריכים – לפחות בינתיים – כי ישובו לעבודה אצל אותו מעסיק בתוך זמן מה. בעקבות זאת, שיעור הבלתי-מועסקים צפוי לעלות באופן מתון בלבד, ולא יתקרב למספרים שעליהם מדווח מדי יום שירות התעסוקה. השירות הודיע אתמול (ראשון) כי "מספרם הכולל של דורשי העבודה בישראל הוא 1,141,968 – שיעור דורשי עבודה של 27.4%".

חטיבת המחקר של בנק ישראל מבהירה את ההבדלים בין ההגדרות השונות בסקירה שפירסמה היום (שני). על פי בנק ישראל, "מובטל מוגדר כמי שאינו מועסק, מעוניין לעבוד ומחפש עבודה בצורה פעילה. לעומת זאת, אדם הנעדר מהעבודה, אך מקבל תשלום (לרבות מהביטוח הלאומי) וצפוי לחזור לאותו מעסיק, נחשב מועסק הנעדר זמנית ממקום העבודה. מאחר שמרבית היוצאים לחל"ת עונים על הגדרה זו, אנו מעריכים כי בנתוני מארס (שיפורסמו בסוף אפריל) לא ישתקף שינוי משמעותי בשיעור האבטלה, והנתונים יראו גידול במספר המועסקים הנעדרים זמנית.

עסק סגור בתל אביב
עסק סגור בתל אביבצילום: תומר אפלבאום

"לגבי אפריל, והרבעון השני בכלל, התמונה ברורה פחות, ותלויה גם במידה מסוימת באופן המענה של הנדגמים בסקר. אופן סיווגו של נדגם בסקר הנמצא בחל"ת תלוי בשאלה אם הוא צופה שיחזור לעבוד אצל אותו מעסיק. אם כן, הוא יסווג כמועסק הנעדר זמנית. אם הנדגם יעריך שלא יחזור לעבוד אצל המעסיק שממנו יצא לחל"ת, הוא יסווג כבלתי-מועסק. חשוב לציין כי זו אינה רק סמנטיקה; ההתנהגות הכלכלית של פרט החושב שהוא בחופשה (כפויה) זמנית שונה מזו של פרט הסבור שלא יוכל לחזור למקום עבודתו".

באשר למי שאינם עובדים, סיווגם על ידי הלמ"ס תלוי בתשובה שלהם על השאלה אם חיפשו עבודה באופן פעיל. אם לא, הם יסווגו כמי שאינם משתתפים בכוח העבודה, ועל כן לא ייכללו בנתון ה"אבטלה" – הנמדד מתוך מי שמשתתפים בכוח העבודה. "מספר רב מהבלתי-מועסקים החדשים יסווגו כמי שלא משתתפים בכוח העבודה, וכתוצאה מכך תחול ירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה", אומרים בבנק ישראל. הסיבה לכך היא כי מי שישיבו בסקר כי לא חיפשו עבודה באופן פעיל – גם אם מפני שהעריכו שאי אפשר לחפש עבודה בשל המגבלות על התנועה, או שאין טעם לנסות לחפש – לא יוגדרו כבלתי-מועסקים, אלא כמי שאינם בכוח העבודה.

"תופעה זו היא זמנית והיא רלוונטית כל עוד מקומות העבודה סגורים", אומרים בבנק ישראל. המצב צפוי להשתנות ככל שייפתחו מקומות עבודה רבים יותר. "בניתוח הנתונים והתחזיות שמתייחסות לתקופה שממארס ועד שתתרחש פתיחה מלאה של העסקים במשק, חשוב לשים לב גם לשיעור התעסוקה, המוגדר בפשטות כמספר המועסקים מתוך סך האוכלוסייה בגיל העבודה", אומרים בבנק. "שיעור התעסוקה אינו מושפע מהקושי לסווג את הלא-מועסקים כמובטלים או כלא-משתתפים. בנוסף, יהיה חשוב לבחון את היקף שעות העבודה של המועסקים ואת שיעור המועסקים חלקית – ואת אלה מביניהם שמועסקים במשרה חלקית שלא מבחירה – שכן גם קבוצה זו עשויה להתרחב במקרה של החזרה הדרגתית של העובדים שהוצאו לחל"ת".

בבנק ישראל מעריכים כי הקושי הייחודי בסיווג יתפוגג במחצית השנייה של 2020 – מפני שחל"ת כתחליף לתעסוקה או פיטורים היא פתרון זמני, ומפני שצמצום ההגבלות הרפואיות יאפשר למי שיצא לחל"ת לחפש עבודה באופן פעיל יותר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker