ככל ששכרך נמוך יותר - כך סביר יותר שאיבדת את עבודתך במשבר הקורונה

על פי מינהל המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי, שיעור האבטלה נוטה לעלות ככל שרמת השכר בענף נמוכה יותר ■ "זוהי עדות ראשונית להשפעה הדיפרנציאלית של המשבר, ולכך שהמעמד הנמוך חשוף לפגיעה המשמעותית ביותר ממנו"

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
המוסד לביטוח לאומי. למצולמת אין קשר לנאמר
המוסד לביטוח לאומי. למצולמת אין קשר לנאמרצילום: דודו בכר

"ככל ששכר העבודה נמוך, כך גדלה ההסתברות להיפגע ממשבר הקורונה בפיטורים או ביציאה מאולצת לחל"ת" - כך קובעים במינהל המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי, בעבודה המתבססת על נתוניהם של מאות אלפי הישראלים שתבעו דמי אבטלה בשבועות האחרונים.

העבודה, של החוקר אורן הלר, מתבססת על פילוח של התביעות לפי ענפי המשק - ומגלה כי שיעור האבטלה נוטה לעלות ככל שרמת השכר בענף נמוכה יותר. הלר השווה את הפגיעה בתעסוקה בחמשת הענפים שהשכר הממוצע בהם היה הנמוך ביותר, ובחמישה שבהם השכר הממוצע היה הגבוה ביותר. בשני המקרים מספר המועסקים צלל, אבל הירידה הייתה חדה פי שניים ויותר בקבוצת הענפים שבהם השכר נמוך - 33%, לעומת 14% בענפים שבהם השכר גבוה.

העבודה מבוססת על נתוניהם של כ-808 אלף איש שהגישו תביעות לדמי אבטלה במארס ובמחצית הראשונה של אפריל. הענפים שבהם השכר הממוצע הוא הנמוך ביותר (6,902 שקל בחודש, נכון לדצמבר האחרון) הם שירותי אירוח ואוכל; שירותי ניהול ותמיכה; אמנות, בידור ופנאי; שירותים אחרים; ומשקי בית כמעסיקים.

הענפים שבהם השכר הממוצע הוא הגבוה ביותר (19,919 שקל) הם כרייה וחציבה; אספקת חשמל, גז ומיזוג אוויר; מידע ותקשורת (כולל חברות טכנולוגיה); שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח; וארגונים וגופים חוץ־מדינתיים.

"זוהי עדות ראשונית להשפעה הדיפרנציאלית של המשבר, ולכך שהמעמד הנמוך חשוף לפגיעה המשמעותית ביותר ממנו", אומרים בביטוח הלאומי. "לצד הפגיעה הכללית במשק, המשבר צפוי להרחיב את העוני והאי־שוויון באמצעות פגיעה עמוקה יותר בשכבות החלשות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker