68% מהעובדים היהודים בטוחים כי ישובו לעבודה בתום משבר הקורונה, הערבים הרבה פחות

מסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי 72% מהעובדים הערבים לא יוכלו להתקיים יותר מחודשיים ללא שימוש בחסכונות, לעומת 44% מהעובדים היהודים ■ לכל עובד יהודי חמישי אין כסף נזיל

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ביטוח לאומי בירושלים. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: אמיל סלמן
טלי חרותי-סובר

68% מהעובדים היהודים בטוחים כי ישובו לעבודתם בתום משבר הקורונה, לעומת 42% בקרב העובדים הערבים – כך עולה מסקר שבוצע על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקר בוצע בשבוע שלפני חג הפסח, בימים שבין ה-29 במארס ל-2 באפריל, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה העובדת בישראל. את הסקר יזם, גיבש וניתח צוות המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, בסיוע ופיקוח מתודולוגי של צוות מרכז גוטמן למחקרי דעת קהל ומדיניות, כאשר הדגימה בשטח בוצעה באמצעות חברת מדגם.

מהסקר עולה כי בין 35% ל-40% מן השכירים, יהודים וערבים, יצאו לחופשה ללא תשלום, 11% עובדים במשרה חלקית, ובין 45% ל-48% עובדים במשרה מלאה. כ-50% מהשכירים, יהודים וערבים, צופים ירידה בשכרם.

34% מהעובדים היהודים ענו כי הם עובדים גם או רק מהבית במהלך המשבר, לעומת 23% מהעובדים הערבים. 25% מהעובדים היהודים מגיעים למקום העבודה, לעומת 33% בקרב העובדים הערבים. 42% מהעובדים היהודים ו-39% מהעובדים הערבים טענו כי הם עובדים מהבית באותה יעילות כמו במקום העבודה.

כל עובד יהודי חמישי (21%) ענה כי אין לו כסף נזיל, בעוד שאצל עובדים ערבים מדובר ב-42%. 72% מהעובדים הערבים אמרו כי לא יוכלו להתקיים יותר מחודשיים ללא שימוש בחסכונות, לעומת 44% מהעובדים היהודים. כל עובד ערבי שלישי (29%) ענה כי לא יחזיק מעמד חודש ללא שימוש בחסכונות, לעומת 16% אצל העובדים היהודים.

עוד עולה מהסקר כי מספר העובדים בחברה הערבית שהיו באוברדרפט טרם הקורונה כמעט כפול (53%) ביחס לחברה היהודית (29%). 53% מהעובדים הערבים ענו כי הם חושבים או בטוחים שייכנסו לאוברדרפט, לעומת 35% מהעובדים היהודים.

33% מהעובדים הערבים אמרו כי ביקשו או יבקשו הלוואה בעתיד, לעומת 14% מהעובדים היהודים. 29% מהעובדים היהודים אמרו כי הם משלמים משכנתא, לעומת 9% מהעובדים הערבים. בתוך כך, ל-49% מהעובדים הערבים יש הלוואה קבועה שאותה הם צריכים להחזיר, לעומת 31% מהעובדים היהודים.

על השאלה איזה ציון היית נותן להתמודדות הממשלה עם האתגר הכלכלי שנובע ממגפת הקורונה בסולם של 1 (גרוע) עד 5 (מצוין) עמד הציון של עובדים יהודים על 2.55, לעומת 2.37 של עובדים ערבים. בפן הבריאותי, הציון של העובדים היהודים היה 3.35, לעומת 2.58 בקרב העובדים הערבים.

דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה

הכלכלנית דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסרה בתגובה לממצאים: "על המערכת הבנקאית לתת מענה מידי למצוקת הנזילות והאבטלה בחברה הערבית באמצעות הנגשה מיידת של נזילות לאוכלוסייה זו  והגמשת הקריטריונים. כדי שהדבר יקרה, על משרד האוצר להגדיל משמעותית את שיעור הערבות הממשלתית לאשראי שניתן כיום לעסקים, בדגש על עסקים קטנים וכן לבחון הקלה נוספת בתנאים לקבלת ההלוואה כמו הקלה בדרישה לחתימה על ערבות אישית, צמצום הבירוקרטיה ומתן מענה לכל הלוואה בתוך עשרה ימים עד שבועיים. כל זאת, במטרה להימנע ממצב שמשקי בית במגזר ייכנסו למעגל עוני ללא יכולת לקנות מזון ומוצרי יסוד למשפחתם, וכן כדי למנוע קריסה מיותרת של עסקים טובים במגזר הערבי (בעיקר עצמאים ועסקים קטנים מאוד) שנאלצו להיסגר רק בגלל הנחיות משרד הבריאות". 

ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא, מנהלת התוכנית ליחסי יהודים ערבים במכון הישראלי לדמוקרטיה

"ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא, מנהלת התכנית ליחסי יהודים ערבים במכון, מסרה:  "אם יש היום את ישראל הראשונה והשנייה, החברה הערבית היא ישראל השלישית הציבור הערבי אינו נמצא בתודעה של מקבלי ההחלטות בשגרה ובטח לא בעתות משבר, וכדי שנעבור את התקופה הזאת נדרש מתן אשראי במסגרת קביעת יעדים מצד הממשלה. 47% מהמשפחות בחברה הערבית עניות והשכר הממוצע נמוך כמעט פי שניים לעומת הציבור היהודי,  שיעורי התעסוקה בקרב נשים ערביות נמוך מאוד (38%), וגם אלה אשר עובדות נמצאות לרוב במשרות התחלתיות, חסרות ותק ומעמד ויהיו הראשונות להיפלט משוק העבודה בעת המשבר והאחרונות לחזור אליו.  ביום חמישי יתחיל הרמדאן וההוצאה של משקי הבית עולה בכ- 30% לפחות בממוצע. בדומה לכך שהמדינה הכניסה את היד לכיס בפסח והעניקה מענק למשפחות, יש ציפייה שגם כאן המדינה תעשה מעשה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker