המחאה עובדת: האוצר יקים קרן הלוואות ב-2 מיליארד שקל למסעדות שהבנקים לא רוצים לממן

החשב הכללי באוצר מנהל מו"מ עם הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לגבי תנאי האשראי והחיתום שיופעלו בקרן זו ■ מדובר בקרן שתזכה לערבות מדינה גבוהה מזו הקיימת בקרן ההלוואות הנוכחית

סמי פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנת עצמאים, היום. איש לא שיער שיגיע זעזוע כה גדול ומטלטל, שיכול לייתר מאות אלפי משרות
הפגנת העצמאים בירושלים, היוםצילום: אמיל סלמן

משרד האוצר יקים קרן מיוחדת להלוואות לעסקים שנפגעו קשה במשבר הקורונה בתחומי התיירות, הקמעונות וההסעדה בסך כ-2 מיליארד שקל. הקרן תזכה לערבות מדינה גבוהה מזו הקיימת בקרן ההלוואות הנוכחית (15%), ומטרתה לסייע לעסקים שהבנקים אינם מוכנים לתת להם הלוואות.

במשרד האוצר ובנק ישראל הגיעו למסקנה שקרן ההלוואות לעסקים שסכומה 8 מיליארד שקל אינה נותנת מענה לצרכים של העסקים הקטנים בתחומי התיירות, משום שאלה עסקים שנפגעו קשה מדי במשבר או כאלה שגם בימים רגילים נמצאים בסיכון גבוה.

החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, מנהל משא ומתן עם הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לגבי תנאי האשראי והחיתום שיופעלו בקרן זו. עד כה חברות כרטיסי האשראי לא עסקו במתן אשראי בערבות מדינה, אך על פי הערכות יש להן יתרון גדול בהיכרות עם עסקים קטנים מאוד, משום שפעילות כרטיסי האשראי של אותם עסקים נעשית מולן.

מסעדה ריקה בנמל תל אביבצילום: Oded Balilty/אי־פי

המשמעות היא שלחברות האשראי מידע מדויק על מצב העסקים והיקפי הפגיעה בהם. בבנקים וגם בבנק ישראל מפעילים לחץ על משרד האוצר להגדיל את שיעור הערבות הממשלתית בקרן לעסקים מ-15% לשיעור של 50%-40%, אבל בשלב זה אין בכוונת משרד האוצר לעשות זאת.

התוכנית היא להגדיל את הערבות רק עבור עסקים שנפגעו קשות ממשבר התיירות, מתוך הבנה שלאותם עסקים אין שום פתרון זולת אשראי בערבות ממשלתית גבוהה. יתכן שהאבחנה בין שתי הקרנות תתרחש מתוך הבנה של משרד באוצר ששיעור הכשל בקרן הקטנה של ה-2 מיליארד שקל יהיה גבוה יותר, אך למרות זאת יש כוונה להוציאה לפועל, בתקווה שלפחות חלק מהעסקים יצליחו לשרוד את המשבר.

סיבה נוספת להקמת הקרן הקטנה יותר היא הקצב האיטי שבו מתקדם הטיפול של הבנקים בלקוחות. עד כה התקבלו בבנקים 41 אלף בקשות לאשראי מהקרן בסכום כולל של 28 מיליארד שקל. מתוכן הבנקים דנו ב-2,930 בקשות ואישרו 65% מהן. בגלל חג הפסח והאיוש הנמוך של סניפי הבנקים, הקצב היה אטי, וההערכות הן שבימים הקרובים הוא יואץ.

מגזר העצמאים מפעיל לחץ כבד על משרד האוצר להגדיל את היקף קרן ההלוואות, הערבות הממשלתית והמענקים לעסקים. אולם, באוצר מסרבים לפי שעה ומקווים שהקמת קרן של 2 מיליארד שקל לעסקים קטנים וחסרי סיכוי לקבל אשראי בבנקים תספק מענה למגזר זה.

ההחלטה על פתיחת חלק מהעסקים נועדה לשחרר חלק מהלחץ הקיים אצל העסקים הקטנים, אך הדבר עדיין נבחן משום שקיימים סימני שאלה לגבי היכולת של אותם עסקים לכסות את ההוצאות התפעוליות כל עוד המשק לא חזר לפעול במתכונת מלאה. המגבלות על מספר העובדים והתחבורה הציבורית, אי פתיחת מערכת החינוך והעובדה שהרבה אנשים עדיין נמצאים בבית, לא תאפשר לעסקים קטנים לחזור להיקפי הפעילות שהם מורגלים להם. בנוסף, יש חשש שהפעילות לא תספיק לכסות את ההוצאות התפעוליות.

משום כך, יבוצע בימים הקרובים מעקב אחר הפעילות של העסקים שנפתחו כדי לזהות את המכשולים שפוגמים בכדאיות פתיחתם. למשל, דרישות בריאותיות והגבלת מספר השוהים בחנות ברגע נתון. במשרדים הכלכליים ובבנק ישראל קיוו לפתיחה משמעותית יותר של בתי עסק, כדי לצמצם את הסיכונים המערכתיים ואפקט הדומינו מכך שהעסקים נשארים סגורים. החשש הוא שיחסים בין עסקים לבנקים, בין עסקים לספקים ובין מעסיקים לעובדים ישתבשו בתקופה הזו בצורה בלתי הפיכה. גורם כלכלי בכיר אמר אתמול: "הצלחנו להשטיח את העקומה הבריאותית של נדבקי ומונשמי הקורונה, אבל כעת אנחנו בחלק האקספוננציאלי של הנזק הכלכלי".

הפגנת עצמאים שהכנסתם נפגעהצילום: אוהד צויגנברג

נקודת הזמן הבאה שבה תיבחן התגובה של פתיחת העסקים על נתוני התחלואה תהיה רק עוד שבועיים. לדעתם של גורמים כלכליים רבים מדובר בפרק זמן ארוך מדי ונדרשים צעדים משלימים שיאיצו את יכולת התגובה. בהקשר זה רואים במערך בדיקות גדול ויעיל את הפתרון הטוב ביותר כי הוא יאפשר לקחת סיכונים ולהגיב מהר להתפתחויות.

חשש ממיתון ממושך

משרד הבריאות דרש בדיונים שנערכו בסוף השבוע שעבר לקבוע יעד של פתיחת עסקים רק כאשר מספר הנדבקים ביומי יהיה נמוך מ-100 בני אדם. הגורמים הכלכליים שנכחו בדיונים הביעו התנגדות נחרצת ליעד הזה וטענו שמשרד הבריאות אינו מוכן לקחת שום סיכונים והוא מתעלם מהמשמעות הכלכלית. הפרמטר החשוב יותר הוא כמובן מספר המונשמים וכאן יש הסכמה גדולה בקרב גורמים כלכליים שאפשר לקחת סיכונים גדולים יותר משום שמספר מכונות ההנשמה הפנוי כעת גדול פי  עשרה ממספר מונשמי הקורונה.

רוני חזקיהוצילום: אמיל סלמן

הלחץ הגדול במשרדים הכלכליים לפתוח את המשק נובע ממספר המובטלים העצום והחשש מריבוי פשיטות רגל שיכניסו את המשק למיתון ממושך. ההערכה הרווחת היא שגם בחזרה מלאה לעבודה יהיו לפחות 400 אלף מובטלים (לעומת 160 אלף ערב משבר הקורונה). לפי הערכות נוספות יש הערכות שהמספר עלול להגיע לחצי מיליון מובטלים. למרות זאת, לאף גוף אין כרגע תוכניות ממשיות להתמודדות עם מספר כה גבוה של מובטלים.

שירות התעסוקה מפעיל אמנם קורסים והכשרות, אך הוא לא ערוך להיקפים כאלה. ואילו במשרד האוצר ובנק ישראל עסוקים בכיבוי השריפות המיידיות ועדיין לא עוסקים בטיפול ביום שאחרי. אחת הסיבות היא שחוסר הוודאות מקשה על זיהוי עומק האבטלה האמיתי וגם על מרכיביו. ההנחה היא שעובדים צעירים שנפלטו מתחומים כמו הסעדה ומלונאות ניתן להכשיר לעבודות אחרות בזמן קצר, אך עובדים בעלי מיומנויות והכשרות מקצועיות שייפלטו מהשוק מחייבים פתרונות אחרים.

בהיעדר תמונה ברורה של שיעור האבטלה האמיתי והרכבו – קידום תוכניות לטיפול באותם מובטלים לא נמצא כעת במקום גבוה בסדר העדיפויות. "יש הבדל גדול אם מדובר במיליון מובטלים או ב-400 אלף מובטלים. כרגע היעד הוא לאפשר למעסיקים לצוף עד חודש יוני בתקווה שעד אז ניתן יהיה להחזיר חלקים גדולים במשק לעבודה מלאה", אמר גורם כלכלי בכיר.

השאלה מה יהיה מספר המובטלים תלויה במידה רבה במידת האפקטיביות של התמריצים הממשלתיים. לדברי הגורם, "מבחינת הסכומים שהמדינה מקצה לניהול המשבר, המספרים נראים בסדר, אך היא נמצאת מאחור בכל הקשור לפשטות והמהירות שבהם התמריצים מגיעים למי שנזקק להם".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker