נתוני האבטלה הקשים נחשפים: 69% באילת, 52% בביתר עילית

נתוני התעסוקה שפורסמו היום מעלה תמונה מדאיגה ביחס ליכולת של מגזרים ואזורים מסויימים להתאושש ממשבר הקורונה לכשיחלוף ■ בשירות התעסוקה מעריכים כי גם כשהמשק יתאושש - כ-20% ממי שהוצאו לחל"ת או פוטרו יישארו מובטלים

סיון קלינגבייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים7
אילת
אילתצילום: עומר כרמון

אם לא די היה בסופה שהיכתה בחופי אילת והרסה אותם וברעידת האדמה שהתרחשה בעיר הבוקר (א'), נתוני שירות התעסוקה מראים כי אחוזי האבטלה בעיר הגיעו ליותר מ-69%. אילת היא העיר שנפגעה בצורה הקשה ביותר ממשבר הקורונה, אחרי ביתר עילית בה שיעור האבטלה הגיע ל-52% ונצרת עם 46%.

הפגיעה הקשה באילת נובעת מהתלות של העיר בתחום התיירות. הרוב המוחלט של תושבי העיר עובדים בתיירות או מספקים שירותים לעסקים הפועלים בתחום התיירות. החשש הוא כי הפגיעה בתחום התיירות תימשך עוד חודשים ארוכים עד שיימצא חיסון או תרופה לקורונה. ראש העיר אילת, מאיר יצחק הלוי, פנה אל מנכ"ל משרד הפנים בקריאה לסייע לעיר, שבכ-80% ממשקי הבית בה יש לפחות מפרנס אחד שאיבד את עבודתו.

בין הערים הנוספות שבהן זינק שיעור האבטלה מעל לממוצע הארצי, העומד על כ-25%, נמצאות ערים שרובן באשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים מלכתחילה: מודיעין עילית, בני ברק, רהט, אום אל פחם, בית שמש, לוד, בת ים וירושלים.

בערים החרדיות הבעיה נובעת ככל הנראה מהשבתת מערכת החינוך. בערים אלה, שמלכתחילה שיעורי התעסוקה בהן נמוכים ורבים מתושביהן אינם חלק מכוח העבודה, יש עובדות רבות המשמשות כמורות וסייעות במערכת החינוך, שאינן עובדות של משרד החינוך. מהנתונים של שירות התעסוקה עולה כי קרוב ל-15% מדורשי דמי האבטלה החדשים בגין חל"ת או פיטורים, מגיעים מתחום ההוראה החינוך וההדרכה.

בערים הערביות רהט ואום אל פחם, קפץ שיעור האבטלה ליותר מ-30%. בערים אלה, עוד בטרם המשבר, היה שיעור האבטלה גבוה מהממוצע הארצי ועמד על מעל ל-9%. ככל הנראה העובדה שענף הבנייה ממשיך לפעול, הביאה לכך שאחוזי האבטלה בערים אלו לא עולים עוד יותר.

כך זינק מספר המובטלים

רעננה היא העיר שנפגעה הכי פחות ושיעור האבטלה בה עומד על כ-18%, גם בהרצליה שיעור האבטלה מתחת ל-20%. יחד איתן רחובות, קרית אתא, תל אביב-יפו, באר שבע, חיפה ופתח תקווה עם אחוזי אבטלה מתחת ל-22%.

"יש מתאם ברור ורואים שיעורי אבטלה גבוהים יותר בישובים עם פרופיל סוציו-אקונומי נמוך יותר - שבהם מרוכזים עובדים בשירותים שלא יכולים לעבוד מרחוק, אומרת נוגה דגן בוזגלו, מנכ"לית אדוה. "זה מאוד משקף את זה שמי שיכולים להתמודד ולהמשיך לעבוד, למרות הסגר, הם בעלי המקצועות החופשיים - למעט העובדים החיוניים. הרבה עובדי צווארון כחול וורוד שהוצאו לחל"ת. אנחנו רואים שכבר כעת העובדים החלשים בשוק העובדה משלמים מחיר גבוה יותר מבחינת שיעורי אבטלה וגם מבחינת שיעור התמיכה שהם מקבלים מביטוח לאומי".

בשירות התעסוקה מעריכים כי למשק ייקח חודשים רבים להתאושש מהמשבר וגם כאשר יחזור לפעול באופן מלא, עדיין כ-20% ממי שהוצאו לחל"ת או פוטרו יישארו מובטלים ואחרים יסבלו מתת תעסוקה - כלומר יועסקו בעבודות שהכישורים הנדרשים להן נמוכים מכישוריהם והשכר בהן נמוך יותר מהשכר שהשתכרו בטרם המשבר. לעובדים הלא מקצועיים יהיה קושי גדול יותר למצוא עבודה כשכירים. סביר להניח שהם יוכלו להשתלב כשליחים או תחומים נוספים שהתפתחו בתקופת המשבר, אבל החשש שאז יועסקו כפרילנסרים ולא כשכירים ולא תהיה להם רשת הגנה סוציאלית.

לפני כשבועיים הוציא ארגון העבודה הבינלאומי דו"ח שבו הוא חזה כי משבר הקורונה יוביל להעילמות של 25 מיליון משרות, לגידול משמעותי בשיעורי האבטלה במדינות השונות, להתרחבות תופעת העובדים העניים (working poor), ולכך שמיליוני אנשים יכנסו למצב של תת-תעסוקה. ביום חמישי האחרון הודו חוקרי הארגון שהערכותיהם היו נמוכות בהרבה מהמצב החזוי, ועידכנו את התחזית שלהם להיעלמות של 200 מיליון משרות ברחבי העולם.

לאור נתונים אלו, בשירות התעסוקה מציפים את הדילמה המעסיקה כיום לא מעט מדינות: באילו אוכלוסיות נכון לתמוך בשלב ביציאה מהמשבר - האם באוכלוסיות החלשות או החזקות. לרוב האסטרטגיה שבה נוקטות מדינות היא לתמוך בעובדים החזקים כדי לשמור על התפקוד של המשק. אבל משבר 2008 בעולם לימד כי האולוכסיות החלשות הן הראשונות להיפגע והאחרונות לצאת ממשברים ולכן קיימת דילמה במי נכון יותר לתמוך - בחלשים שלא יתאוששו בלי התמיכה או בעובדים החזקים. החשש הוא שבלי תמיכה באוכלוסיות החלשות מדינת ישראל תאבד את ההישגים שאליהם הגיעה בשילוב אוכלוסיות בשוק העבודה והגדלת שיעור התעסוקה.

עשרת המקצועות העיקריים בקרב הנרשמים החדשים

יותר מפוטרים

לפי נתוני שירות התעסוקה מאז החל המשבר (תחילת מארס) ועד היום היו 887,283 נרשמים חדשים - 89% מהם בחל"ת. המספר הכולל של דורשי העבודה הפעילים בישראל היה הבוקר כ-1.05 מיליון (יחד עם חלק מהמתייצבים הפעילים מהתקופה שקדמה למשבר) - שיעור האבטלה 25%.

בימים האחרונים ניכרת מגמה של עלייה בשיעור המפוטרים. רוב דורשי העבודה החדשים במארס הם תובעי אבטלה אשר יצאו לחל"ת - כ-90%. החל מה-20.3 הולך ועולה שיעור דורשי העבודה, הנרשמים בשירות התעסוקה עקב פיטורין. בימים האחרונים של מארס ובימים הראשונים של אפריל עלה שיעור המפוטרים למעל 9% ואפילו הגיע ל-10%. בשירות התעסוקה מעריכים כי מכיוון שהפעילות הכלכלית הצטמצמה בחדות, יותר ויותר בעלי עסקים נקלעו לקשיים תזרימיים, ועקב כך בחרו באופציה של פיטורין על פני הוצאת העובדים לחל"ת. שירות התעסוקה מעריך כי ככל שיחלפו הימים והסגר יימשך, יגדל חלקם של העובדים המפוטרים על פני העובדים היוצאים לחל"ת - והמשבר הכלכלי רק יחמיר.

דגן בוזגלו מוסיפה כי חשוב לזכור שהתמונה שמציגים נתוני שירות התעסוקה אינה מלאה. "המידע היותר חשוב לא נמצא פה ואלה אותם עובדים שאינם זכאים לדמי אבטלה - כל עובדי כלכלת החלטורה, עוזרות בית, מטפלות וצעירים - בעיקר בחברה הערבית - שעובדים מגיל 18 ולא זכאים", היא אומרת ומבהירה כי תמונת התעסוקה במשק קשה יותר.

המבט מופנה לארה"ב

התפלגות סיבת הפיטורים

בשירות התעסוקה עוקבים בדאגה אחרי המתרחש בארה"ב. בארה"ב עלה מספר מגישי הקצבה מ-211 אלף בשבוע הראשון של מארס, לכ-3.3 מיליון תביעות חדשות בשבוע השלישי של מארס ועוד 6.6 מיליון תביעות חדשות בשבוע הרביעי של מארס - פי 30.3 בהשוואה לשבוע רגיל. הערכות בארה"ב מדברות על כך ששיעור האבטלה יגיע לכ-13% בשיא המשבר, ושב-2021 הוא יפחת לכ-9%.

ההנחה היא שכלכלת ישראל, כמו כלכלות אחרות בעולם, מושפעת מאוד מהכלכלה האמריקאית. ככל שהמשבר בכלכלה האמריקאית יהיה עמוק יותר, כך תיפגע יותר הכלכלה הישראלית. בשירות התעסוקה מציינים כי עד כה מעטות המדינות שהחלו לחזור לשגרה. על אף החשש בסין מפני התחדשות המגיפה, הפעילות הכלכלית במדינה החלה לחזור לשגרה. מדינות נוספות החלו לנקוט בשינויים מסוימים שיאפשרו לכלכלה המקומית לשוב ולפעול, באמצעות התאמות בשוק העבודה והגנה על העובדים והמעסיקים כאחד. לפי ארגון העבודה הבינלאומי (ILO), התאמה זו יכולה לבוא לידי ביטוי באמצעות מגוון כלים, כגון התאמות בהסדרי שוק העבודה, צמצום שעות העבודה (ב-18 מדינות אירופאיות נקטו צעד זה), התאמת סביבות עבודה ועידוד עבודה מהבית, ניהול מבוסס תוצאות, השקעה טכנולוגית במקומות עבודה מרוחקים ועוד.

"בין אם תהיה חזרה איטית ומדודה לשגרה ובין אם חזרה מהירה, גם תפקוד מוגבל של המשק מחייב את המדינות לאמץ כלי מדיניות להשבתם של כמה שיותר מפוטרים (או אנשים הנמצאים על בסיס חופשה ללא תשלום בישראל) לעבודה", נכתב בניתוח שהציג היום שירות התעסוקה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker