"משבר הומניטרי ממשי": מבקשי המקלט מובטלים - ומצבם הולך ומחמיר

פקדונות מבקשי המקלט תקועים במשרד המשפטים, ובקו לעובד מודאגים מהחרפת מצבם - מצב שיכול להוביל לאובדן יכולתם הבסיסית לפרנס את בני משפחותיהם

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מבקשי מקלט מחוץ למשרד הפנים בבני ברק
מבקשי מקלט מחוץ למשרד הפנים בבני ברקצילום: מגד גוזני

בימי שגרה, אבל בייחוד בימי קורונה - הביורוקרטיה הישראלית פוגעת גם באחת האוכלוסיות החלשות בישראל – מבקשי המקלט, כ-31 אלף איש, מהם כ-28 אלף מסודן ואריתריאה. מפניות שמגיעות לארגון קו לעובד, העוקב ומסייע לאוכלוסייה זו, יותר ממחציתם כבר איבדו את מקומות עבודתם, ומצבם הכלכלי הולך ומחמיר.

במכתב שנשלח באחרונה לשרי האוצר, הפנים והעבודה נכתב: "עובדים אלה זקוקים למענה דחוף ומיידי לאובדן הפרנסה הפתאומי שנכפה עליהם. ללא כל רשת ביטחון סוציאלי, ובמצב הדחק בו הם מועסקים גם בימים כתיקונם, אובדן חודש עבודה משמעותו אובדן היכולת לכלכל את עצמם וילדיהם ברמה הבסיסית ביותר: לשלם שכר דירה, חשבונות חשמל ומים, לשמר ביטוח רפואי ולעתים אף לרכוש מזון ותרופות. מסיבה זו, מאז פרוץ המשבר ארגונינו קורסים תחת עומס הפניות לסיוע הבסיסי ביותר, לרבות מוצרי מזון, ומתריעים כי אנו עומדים בפני משבר הומניטרי ממשי אם לא יימצא פתרון דחוף לאוכלוסייה זו".

נעה קאופמן, רכזת מבקשי מקלט בקו לעובד, מספרת כי חלק גדול מן התלונות המגיעות למוקד הטלפוני של קו לעובד נוגעות בהלנת שכר עבור מארס, כשרבים ממבקשי המקלט כבר קיבלו הודעות ממעסיקיהם כי לא יקבלו שכר, גם לא חלקי, על החודש האחרון. כיוון שממילא השתכרו לרוב שכר מינימום, ואינם בעלי חסכונות, הם מתקשים בשלב זה לשלם שכר דירה, ובהמשך גם לא ברור להם מהיכן יגיע הכסף למזון. 

"הראשונים שנפגעו היו מבקשי המקלט שעבדו במלונאות ומסעדנות" אומרת קאופמן. "עובדי הנקיון בקניונים ומשרדים נפגעו בשלב השני. מי שעדיין מועסק הם מנקי רחובות, עובדים במרכולים ובבתי אבות, ומעטים שעובדים גם בבניין". לדבריה חלקם הוצאו לחל"ת במטרה לשוב למקום ברגע שזה יחזור לפעול, אך רבים כבר פוטרו. בניגוד לישראלים הרי שעבור מבקשי המקלט אין משמעות להגדרה. ממילא, הם אינם מקבלים דמי אבטלה, ואין להם כל מקור הכנסה אחר. "תשלום שכר הדירה לחודש הבא מטריד מאוד כיוון שאין איך לשלם אותו" אומרת קאופמן. "אנשים, שכבר היום מספרים שהם מתחמקים מבעל הבית, יעברו בהמשך לגור ביחד בצפיפות גדולה מאוד, ואם המצב יימשך, יהיו אנשים שיגיעו לרחובות. זו אמנם קהילה מאוד תומכת, אבל גם לה יש גבולות. אילת, בה מרוכזות עשרות משפחות של מבקשי מקלט שעבדו במלונאות, היא פצצת זמן מתקתקת, והמצב שם קשה יותר מאשר בדרום תל אביב. עיריית אילת חייבת להיות מודעת לנושא".

במקביל, נרשמת עלייה של מאות אחוזים בבקשה לסלי מזון ואכן בימים אלה נכנסו לפעולה ארגוני מגזר שלישי שונים המחלקים מזון בדרום תל אביב. גם בתי הספר בהם לומדים הילדים מסייעים במזון למשפחות. זה פתרון זמני וחלקי מאוד.

מבקשי מקלט בתל אביב, השבוע
מבקשי מקלט בתל אביב, השבועצילום: מוטי מילרוד

גם בשעת משבר: כספי הפיקדונות אינם זמינים

הפתרון המרכזי למצבם של מבקשי המקלט טמון בשחרור כספי הפיקדונות השייכים בעקרון לעובדים עצמם. בחוק הפיקדון שנכנס לתוקף לפני כשלוש שנים, נקבעה גבייה של 20% משכר העובד שהועברה לקרן סגורה על שמו. על הסכום הזה אמור היה המעסיק להוסיף 16% מכיסו. פיקדון זה, קובע החוק, יפתח רק כשיחליט העובד לעזוב את המדינה ולשוב אל מולדתו. מדובר בתמריץ שיצרה המדינה לעזיבה מרצון. 

על אף העובדה שהחוק נכנס לתוקף, נחשף ב-TheMarker לא פעם כי מעסיקים שונים גבו חמישית מן השכר של העובדים אך לא הפקידו אותו עבור העובד, בודאי שלא הפקידו את חלקם. כך או כך, גם עבור אלה שהסכומים הופקדו – הם אינם בהישג יד כרגע, כיוון שהמדינה אינה משחררת את הפיקדונות. 

במכתב ההתרעה האחרון אומרים בקו לעובד לשרים כי "המעט שניתן לצפות שיקרה בתקופה זו הוא מתן אפשרות לאנשים אלה להשתמש בכספם שלהם המוחזק בקרן הפיקדון. מדובר בשכר עבודה וברכיב פיצויי הפיטורים, שעל פי חוק פיצויי פיטורים נועד בדיוק לנסיבות כאלה. לא ניכנס כעת לשאלות החוקתיות כבדות המשקל הנוגעות לתכלית ה'הגירתית' של החוק. לא נידרש אף לכך שגם בימים כתיקונם, תכלית זו לא הוכיחה את עצמה. נתוני רשות האוכלוסין וההגירה מלמדים כי מאז נחקק החוק לא חלה עלייה במספר האנשים שעזבו את ישראל, ולמעשה אף חלה ירידה".

שוטרים עם מבקשי מקלט בדרום תל אביב, בשנה שעברה
שוטרים עם מבקשי מקלט בדרום תל אביבצילום: תומר אפלבאום

בהמשך לכך, בקו לעובד ציינו גם כי "בימים אלה ממילא אין כל אפשרות לצאת מישראל: טיסה כרוכה בסיכון בריאותי עבור הנוסעים הנדרשים לנסוע, בניגוד להנחיות משרד הבריאות, לנמל התעופה, להמתין בו ולטוס במטוס עם אחרים; רוב הטיסות בוטלו; ומדינות אינן מרשות למי שאינם אזרחיהן להיכנס אליהן, ולמעשה מדינות מסוימות אף אוסרות גם על אזרחיהן לשוב אליהן בנסיבות אלה".

בשל סיבות אלה מבקשים בארגון מהשרים: "עשו שימוש בדחיפות בסמכויות הנתונות לכם מתוקף חוק העובדים הזרים. סמכויות שמעולם לא נעשה בהן שימוש עד כה לקביעת נסיבות שמזכות עובד למשוך כסף מהפיקדון – ולאפשר למי שפוטרו או הוצאו לחל"ת לקבל את הכסף המוחזק בקרן. נבהיר כי מדובר בעניין דחוף ביותר".

מבדיקת TheMarker עולה כי משרדי הממשלה כבר מבינים שלא תהיה ברירה אלא לשחרר את הפיקדונות, אלא שמדובר בהליך ביורוקרטי. ממשרד האוצר נמסר כי הם לא מעכבים את שחרור הפיקדון, וכי אלה תקנות שעוד לא שוחררו על ידי משרד המשפטים.

ממשרד הפנים נמסר כי הנושא בדיונים. ממשרד המשפטים לא נמסרה תגובה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker