ללא עבודה, ללא דמי אבטלה: המשבר חשף את החולשה של הפרילנסרים

עצמאים שמעסיקים את עצמם נפגעים באופן אנוש ממשבר הקורונה: רבים מהם מצאו עצמם בבית, בלי לדעת מתי ייגמר המשבר וכיצד - אם בכלל - יוכלו הרשויות לסייע להם ■ לשכת יועצי המס קוראת לאפשר לפרילנסרים לקבל דמי אבטלה, וטוענת: "ההטבות הנוכחיות הן לעג לרש"

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עשרות אלפי פרילנסרים ועצמאים עומדים כעת בפני שוקת שבורה
עשרות אלפי פרילנסרים ועצמאים עומדים כעת בפני שוקת שבורהצילום: Pixel-Shot / Shutterstock.com

הדס היא גרפיקאית שעובדת במדיה דיגיטלית ופרינט. רוב הלקוחות שלה הם מתחום התיירות. הדס מספרת כי מאמצע פברואר הכל מת: "הפסיקו לפרסם תיירות חוץ. גם תיירות נעצרה, ובזה זה נגמר".

היא בת 45, אם יחידנית לשתי מתבגרות, חיה בשכירות ביישוב קהילתי באיזור מודיעין. היא עובדת כעצמאית בשנים האחרונות, ולפני כן היתה גם שכירה וגם עצמאית במשך כמה שנים. היא בחרה להיות עצמאית כדי שתוכל גם להתפרנס וגם לגדל את שתי בנותיה — נסיבות החיים דרשו ממנה גמישות בשעות בעבודה.

על השאלה איך היא מסתדרת עכשיו היא עונה בישירות: "אני לא מסתדרת". היא מבקשת מחברים וממי שיכול לעזור להביא לה עבודה. "אני שוקלת לעבוד כמוקדנית. מחפשת עבודה". היא מספרת שהיא אדם אופטימי וחשוב לה גם להישמע כזאת, אבל היא נאלצת להודות שהחשש ליפול לתהום כלכלית מאוד מפחיד — גם אם יש רזרבות. "ההוצאות הבסיסיות על שכירות, חשמל, אינטרנט ומים הן 6,500 שקל בקירוב", היא אומרת.

בינתיים אצל השכירים

המציאות שהדס מתמודדת איתה מוכרת עתה לרבים אחרים. אם השכירים שהוצאו לחל"ת צריכים להתמודד עם הפער בין דמי האבטלה למשכורת הרגילה — ועם העיכוב שבקבלת הכנסה זו לעומת יום המשכורת הרגיל — עבור עצמאים רבים משבר הקורונה משמעותו אובדן הכנסה חד. עבור פרילנסרים, משמעותו חשש מהגעה לסף חרפת רעב — רבים מהם חיים רק ממה שהכניסו, ואין להם רזרבות.

פרילנסרים הם תת־קבוצה של עצמאים ועובדי קבלן, שעובדים בשביל מעסיקים אך לא באופן קבוע ולא בתור שכירים — מעין שכירי חרב שנודדים בין עבודות, בלי שיהיה להם את הביטחון התעסוקתי שיש לשכירים. הם נפוצים במיוחד במקצועות בתחום המדיה, הבידור והייעוץ, וכוללים כותבים, טכנאים, צלמים, מעצבים, מנהלי הפקות ארועים ועוד רבים.

העסקה עצמית (self employment) נפוצה יותר במדינות שהכנסתן לנפש נמוכה יותר, או כאלה שסבלו ממשבר כלכלי, כמו יוון, שבה שיעור העצמאים הוא 33.5%, לעומת 15% בממוצע ב-OECD, או 12.4% בישראל, לפי נתוני OECD ל–2018. המשבר חשף לעומקו את חולשתם של עובדים מסוג זה. לדברי פעילים בתחום, זה צריך לעורר מחשבה מחדש על זכויות, הגנה ויציבות בשיטות העסקה כאלו.

נקודות התורפה של "העבודה הגמישה"

במדינות OECD רבות כבר הבינו שבגלל עליית הפרילנסרים עשוי להתרחש מצב שבו לעצמאי אין הכנסה, ויצרו ביטוחים שנותנים לזה מענה ורשת ביטחון. בישראל, ארגון העצמאים להב כבר פנה בעבר בבקשה לייצר בתוך המוסד לביטוח לאומי קרן סגורה שעצמאים יפרישו אליה דמי ביטוח. עם זאת, הצעות חקיקה לדמי אבטלה לעצמאים בישראל נדחו שוב ושוב.

עלייתה של "העבודה הגמישה" בעשורים האחרונים נועדה לכאורה לאפשר לאנשים למקסם את הערך שלהם כעובדים ונותני שירותים, אולם שירתה במידה רבה את המעסיקים. אלה העבירו לעובדיהם את הסיכון של העסקה — עלות גיוס, עלות פיטורים, הטבות סוציאליות ועוד. במדינות רבות באירופה, בהן בריטניה, יש הגנות על פי חוק גם לעובדים מסוג זה, אך הן לא מספקות את הנחמה במשבר הקורונה.

המצב אף קשה יותר בישראל, שבה הפרילנסרים מוגדרים כעצמאים. בית הדין לעבודה פסק לא אחת בעבר כי אדם שהוגדר כפרילנס בעצם היה מועסק על ידי החברה, ולכן מגיעים לו התנאים המגיעים לשכיר. ואולם הגנה זו אינה ניתנת למי שעבד מול יותר מחברה אחת, והמעסיקים למדו עם השנים לשפר את החוזים ולהבטיח לעצמם הגנות נוספות מול החוק.

לשכת התעסוקה
לשכת התעסוקהצילום: שירות התעסוקה

מה שמתרחש בשבועות האחרונים הוא בדיוק מה שהזהירו ממנו מי שקידמו את החוק, וביניהם ח"כ מרב מיכאלי — משבר שיגרום לעצמאים להגיע לפת לחם, ולרבים מהם לא יהיה פתרון. כאשר הוגשו הצעות החוק, איש לא הרחיק ראות ולא האמין כי מצב כזה אכן עלול להתרחש. נהפוך הוא, התפישה הרווחת בשוק העבודה בשנים האחרונות הייתה שהפרינלסר, הסוכן העצמאי, הוא שנהנה מכל העולמות.

הדס נלחמת לקום בבוקר ולנסות לקדם דברים. "המטרה, גם בתקופות כאלה, היא לצמוח ולהצמיח, ולא להיכנס למקום מדכא ומפחיד עוד יותר", היא אומרת, אבל מודה שהיא מתמודדת עם מצב לא פשוט. "אי אפשר באמת למצוא עבודה מכניסה כיום, והמקצוע שלי הוא הדבר הראשון שאנשים חותכים".

חלק מהאי־בהירות שפרילנסרים סובלים ממנה עתה קשור גם לתנאי הסיוע מהמדינה — אם בכלל יהיה כזה. "דובר על מענק של 6,000 שקל אבל לא ברור למי זה יגיע ואיך מקבלים", היא אומרת.

הפחד הגדול ביותר של הדס הוא שתהיה נטולת עבודה עוד חודש וחצי, ואולי אפילו יותר. לכך נוספת התחושה שגם כאשר יתחילו לשחרר את הסגר, פרנסה לא תהיה — כי לא יתחילו לפרסם מיד לאחר מכן. היא גם לא יודעת מה מותר לה לעשות מבחינת רשויות המס: "שקלתי לקחת עבודה ב–7,000 שקל. שכר דירה הוא 4,500 שקל בחודש. אני חייבת פרנסה כדי שאוכל לחיות. אם אתחיל לעבוד, זה יפגע בי? אפספס הטבות והקלות במס?", היא שואלת.

עבור רבים, ההחלטה להיות פרילנסר היתה בחירה, ולאו דווקא כורח. ליאת היא מפיקת אירועים שעבדה שנים כשכירה בחברות מהמובילות בתחום. המשכורת שקיבלה לא הצדיקה לתפישתה את שעות העבודה הארוכות, והיא בחרה להתפטר ולהפוך לפרילנסרית.

ירושלים ריקה בעקבות הקורונה
ירושלים ריקה בעקבות הקורונהצילום: אמיל סלמן

כפרילנסרית, היא נתנה שירותים גם לחברה שבה עבדה בעבר וגם ללקוחות שהכירה במהלך השנים. פרויקט רדף פרויקט והיא רוותה נחת. כעת הפרויקטים שעבדה עליהם בוטלו. כנסים שכבר השקיעה חודשים של עבודה בתכנונם לא יצאו לפועל. איש לא מתחיל לעבוד על פרויקטים חדשים, והיא נותרה מול שוקת שבורה.

"איש לא משלם לי על העבודה שכבר עשיתי — זה לא נהוג בענף. משלמים אחרי שמסיימים. אין לי שום מושג אם אצליח להתפרנס השנה", היא אומרת. הבעיה בביתה חריפה ביותר. בן זוגה הוא במאי, והההפקות שעליהן עבד בוטלו. המשפחה צריכה לפרנס שלושה ילדים ולשלם שכר דירה. ההכנסה שלהם במארס נמוכה ביותר, וזו של אפריל עלולה להיות אפסית. "האבסורד הוא שמע"מ על מארס שילמנו כרגיל. ההודעה שאפשר לדחות את התשלום הגיעה אחרי שכבר שילמנו. אם יש משהו שלמדתי זה שהתכונה שיש לי כמפיקה לעשות כמה שיותר דברים מראש ולהיות מאוד מאורגנת היא תכונה שלילית", היא אומרת בחיוך מריר.

ליאת מודה שכיום היתה חושבת פעמיים על המהלך, ושהיא מקנאה בחבריה השכירים. כמו פרילנסרים ועצמאים רבים אחרים, היא לא מבינה מדוע היא משלמת כל כך הרבה שנים ביטוח לאומי אבל אינה זכאית לדמי אבטלה — כלל שמבוסס על הרעיון שעצמאי הוא יזם שנהנה מפירות הצלחתו ולכן עליו גם לקחת את הסיכון.

אבל ההיגיון הזה אינו תקף לגבי כולם. אולי ליאת והדס בחרו להיות פרילנסריות, אבל יש מגזרים שבהם אין אפשרות לעבוד אלא כפרילנסרים, כמו בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה, שבה עובד בן זוגה של ליאת. מניתוח של ד"ר רובי נתנזון, יועץ כלכלי של להב, בפריפריה יש יותר עסקים קטנים ופרילנסרים מאחר ואופציות התעסוקה מצומצמות יותר ביחס למרכז.

"זכותם של העצמאים לדרוש דמי אבטלה"

מאז פרוץ משבר הקורונה נעשו ניסיונות לאפשר גם לסוגים שונים של פרילנסרים להגיש תביעה לדמי אבטלה. כך, הוחרגו מורי דרך, מורים ואמנים, ובאתר הביטוח הלאומי מסבירים להם כיצד עליהם לנהוג. אבל רק מעטים מהם אכן זכאים. בביטוח הלאומי מסבירים כי ידיהם כבולות, מאחר שיש לשנות זאת בחקיקה.

ביום שני פנתה לשכת יועצי המס במכתב אל ראש הממשלה, שר האוצר, שר העבודה ומנכ"ל הביטוח הלאומי בקריאה לאפשר לעצמאים ושכירים בעלי שליטה בחברה לקבל דמי אבטלה. לטענת הלשכה, החלטות הממשלה מהוות פגיעה קשה בזכויות היסוד, ובגללן עצמאים איבדו בן לילה את מקור פרנסתם. מסיבה זו, הם זכאים לרשת ביטחון סוציאלי בדיוק כמו השכירים.

עוד נטען במכתב, שנשלח מעו"ד ליאור דץ ויוסי אור כהן ממשרד עורכי הדין א. שילה ושות', כי חוק ביטוח לאומי נועד לשם מתן רשת ביטחון סוציאלית לכל תושבי ישראל, בלא קשר להגדרה שלהם כ"עובדים". לכן, גם עצמאים שאיבדו עבודתם בעקבות החלטת ממשלה זכאים לביטחון סוציאלי באמצעות מתן דמי אבטלה או תשלומים סוצמאליים אחרים שיקבעו במיוחד לשם כך.

לטענתם, הימנעות ממתן דמי אבטלה לעצמאים או תשלומים סוציאלים אחרים, בדומה לשכירים, היא החלטה בלתי סבירה באורח קיצוני ובלתי מידתית, ומהווה הפלייה לרעה של העצמאיים באופן פסול. הכותבים גם טוענים כי בחוק ביטוח לאומי ישנם סעיפים המאפשרים לתת רשת סוציאלים לעצמאים.

כפי שנכתב בפניה, "ההטבות הכלכליות שפרסמו ראש הממשלה ומשרד האוצר הן בבחינת לעג לרש. הן לא יצילו את המצב החמור של קהילת העצמאים המצויים ללא כל קו פרנסה, שיהיה בו לכלכל אותם ואת משפחתם בשעה קשה זו".

הכותבים מזהירים כי אם לא תסייע המדינה במתן דמי אבטלה מידיים לעצמאים בשל מצב החירום, עלולים עצמאים רבים להגיע לחרפת רעב. הם אף משיבים מראש לטענה כי עצמאים אינם זכאים לדמי אבטלה בדומה לשכירים מכיוון שאינם משלמים במסגרת תשלומי הביטוח הלאומי עבור דמי אבטלה, כפי שעושים השכירים.

לדבריהם, טענה זו אינה מתיישבת עם עקרונות הביטוח הלאומי, שמטרתו לתת רשת ביטחון סוציאלי לכלל תושבי המדינה ללא קשר לתשלומים המשולמים על ידם או זהותם. "העצמאים מממנים מכספם את זכאי הביטוח הלאומי האחרים במשך שנים. לכן, עומדת להם הזכות לדרוש מתן דמי אבטלה או רשת ביטחון סוציאלית אחרת, על אף שלא הופרש על ידם לכאורה מרכיב המכונה דמי אבטלה מתוך הכספים ששילמו לביטוח לאומי", נכתב בפניה.

לטענתם, בסעיף 159 לחוק ביטוח לאומי, בפרק דמי אבטלה, נקבע בצורה מפורשת כי שר העבודה והרווחה רשאי, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להחריג את המבוטחים לעניין קבלת דמי אבטלה. "בעקבות המשבר פעלה ממשלת ישראל בהתאם לחוק הביטוח הלאומי על מנת לקצר את תקופת הזכאות לדמי אבטלה לשכירים. דבר זה מעיד כי החוק מקנה לממשלה אפשרות להרחיב את מעגל הזכאים אף בניגוד לאמור בחוק. הימנעות הממשלה לפעול בדומה לכך גם לגבי העובדים העצמאים תהווה פגיעה חמורה בעיקרון השיוויון בהפליה פסולה".

מנגד, בסביבתו של שר העבודה והרווחה אופיר אקוניס מסבירים כי בסמכות השר לשנות את ההגדרה למבוטח — אבל יש חובת היוועצות עם שר האוצר, וכן אישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. הם אומרים כי הם פועלים בכל הגזרות כדי להוציא את זה לפועל, ואף הנחו את מנכ"ל הביטוח הלאומי להיערך לכך.

שר העבודה והרווחה גם הוציא קריאה דחופה לשר האוצר, משה כחלון, להכיר בעצמאיים כזכאים לדמי אבטלה כל עוד המדינה מונעת מהם להפעיל את העסקים שבבעלותם. במכתבו, ציין השר אקוניס כי יש לתקן את סעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי ולהוסיף תחת הגדרת "מבוטח" גם עצמאיים לתקופה של 90 ימים, לעתה עתה. במקביל, הנחה השר את מנכ"ל הביטוח הלאומי להיערך בהתאם לתוכנית שתצא לדרך עם אישור האוצר וועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

עוד הוסיף השר אקוניס שבעת הנוכחית ישנם רבבות של פרילנסרים ועצמאיים שלאורך השנים נשאו בכל התשלומים שנדרשו מהם ע"י הביטוח הלאומי, וכעת עומדים בפני שוקת שבורה, כאשר מצד אחד המדינה מונעת מהם להמשיך ולהפעיל את העסק שלהם, ומהצד השני מונעת מהם לקבל דמי אבטלה כפי שזכאים לה השכירים. "מדובר במכה אנושה לקהילת העצמאיים, המהווים מנוע צמיחה משמעותי למשק. הדברים נכונים בעיקר כלפי העסקים הקטנים והבינוניים בישראל", הדגיש השר אקוניס.

עוד צוין במכתב שיש להוסיף תחת הגדרת "מבוטח", בחוק הביטוח הלאומי גם עצמאיים, לתקופה קצובה של שלושה חודשים, החל ב–1 באפריל 2020 ואילך. עם אישור האוצר לעניין זה, נדרש כאמור גם אישורה של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker