השלב הבא: התפרצות של מגפת פיטורים

המשבר הכניס מאות עסקים לקשיים ויוביל בקרוב לפיטורי אלפי עובדים, בעיקר בענפי המלונאות והתיירות - שנעדרים הסכמי עבודה קשיחים ■ לממשלה אין פתרונות למפוטרים, למעט דמי אבטלה וסיוע בהלוואות ■ אם המשבר יגלוש למחצית השנייה של 2020 — יישקל סיוע בדחיית מקדמות לרשות המסים

דובי אמיתי, ארנון בר דוד ואמיר חייק במסיבת העיתונאים
דובי אמיתי, ארנון בר דוד ואמיר חייק במסיבת העיתונאיםצילום: מוטי מילרוד

בעקבות משבר הקורונה, שהכניס מאות עסקים לקשיים תזרימיים ועשוי להוביל תוך זמן קצר לפיטורי אלפי עובדים, כינסה אתמול ההסתדרות מסיבת עיתונאים מיוחדת, בהשתתפות בכירים במגזר העסקי.

להבדיל מתחום התעופה, שבו יש הסכמי עבודה קשיחים, ענף המלונאות מורגל במשברים של כיווץ והתרחבות, וניהול ניהול כוח האדם בו גמיש מאוד. העובדים שיפוטרו או ייצאו לחופשות ללא תשלום זכאים לדמי אבטלה, ואין לממשלה פתרונות תעסוקה עבורם. במשברים קודמים, הירידה בתיירות הנכנסת קוזזה על ידי עלייה בתיירות פנים — אך כעת, לאור החשש מהתקהלויות שמוביל לביטולי הזמנות חופשה, ספק אם בענף המלונאות והצימרים יוכלו לתלות בכך תקוות.

התחזית המדאיגה: בקרוב - מאות חולי קורונה חדשים מדי יום בישראל

0:00
0:00

לקח נוסף ממשברים קודמים הוא הובלת תהליכי ריסון השכר על ידי המגזר העסקי — שהנהיג הקפאת שכר או קיצוצים. במגזר הציבורי יש הסכמי עבודה קשיחים, וקיצוצי שכר מתרחשים בו רק במצבים חריגים כמו המיתון של תחילת שנות ה–2000.

במסיבת העיתונאים הדחופה שקיימו אתמול ראשי ההסתדרות ובכירי המגזר העסקי בבית ההסתדרות בתל אביב, הם קראו לממשלה לפעול בהקדם לניהול משבר הקורונה לא רק בפן הבריאותי, אלא גם בפן הכלכלי.

"אנחנו בעיצומו של משבר, המשק מדמם. התחילו פיטורים של אלפי עובדים ועוד אלפים נשלחים לחופשה ללא תשלום. זה יפגע בעשרות אלפי משפחות בישראל", אמר יו"ר ההסתדרות, ארנון בר־דוד. "אנחנו על סף יום כיפור של הכלכלה הישראלית. מערכת הבריאות נוקטת בצדק צעדי חירום שמטלטלים את החיים שלנו — אבל המערכת הכלכלית חיה את המשבר של אתמול ואינה מתפקדת. שולחים אותנו לעוד ועדה, אבל אנחנו צריכים שיכניסו את היד לכיס ויתחילו להעביר כספים לעסקים לפני קריסה. המשק זקוק בעת הזאת למנהיגות, להחלטות מהירות, להזרמת כספים ולעצירת הדימום", הוסיף בר־דוד. "אם ראש הממשלה נתניהו לא ימנה גורם אחד שינהל את המשבר — אנחנו נמשיך לצלול. המשק לא יוכל להחזיק עוד 48 שעות ככה. ענפים שלמים במגננה ורף החששות גבוה גם כך. אנחנו זקוקים לעזרה מיידית, ולא לקרן הלוואות".

בר־דוד קרא למעסיקים ולממשלה לקיים דיונים משותפים עם נציגי העובדים, כדי להתכונן לשינויים בצורת העבודה: "נצטרך לראות איך עובדים מהבית ונותנים תשובה למשק בזמן מגפה".

מדפים ריקים ברשתות השיווק
מדפים ריקים ברשתות השיווקצילום: עופר וקנין

אמיר חייק, יו"ר התאחדות המלונות, אמר: "אנחנו בסרט אימה. מאתמול סגרו את התיירות לישראל וסגרו את היכולת שלנו לארח תיירים, שהם מחצית מהמחזור שלנו. בתל אביב, ירושלים, חיפה ונתניה התפוסה סביב 25%. בנצרת נסגרו מלונות. מדובר בצניחה חופשית מטורפת.

"אנחנו רואים מצב שינאלץ להיפרד מ-60% מהעובדים - 30 אלף עובדים.
אנחנו צריכים פתרון מהיר כדי שזה לא יקרה. כל ההצעות שנשמעות בינתיים הן פלסטר. יש על הכף את בריאות הציבור ואנחנו לא מערערים על כך. אנחנו לא מבינים בבריאות, אבל אנחנו מבינים בבריאות הכלכלה, וזה לא אחד על חשבון השני. ממשלה שמנהלת משבר צריכה גם לדעת לדאוג לכלכלה שלה. אנחנו יושבים פה כי אנחנו מחויבים לפעול יחד. מקווים שממשלת ישראל תתעשת ותתחיל לפעול איתנו".

יו"ר התאחדות האיכרים, דובי אמיתי, השווה את המצב לסבב לחימה: "מי שנמצא בחזית הוא המגזר העסקי. בעבר, סבבי לחימה עלו לנו 15–20 מיליארד שקל. כדי לשמור על המגזר העסקי צריך להעמיד מענקים. בממשלה כרגע לא מבינים את גודל האירוע. למשל, לא הוצג פתרון למצב שבו 250 אלף איש ייכנסו לבידוד. מי ישלם להם את השכר?", שאל אמיתי.

ראול סרוגו, יו"ר התאחדות בוני הארץ (לשעבר התאחדות הקבלנים), אמר: "האיום שיש עלינו הוא הטלת סגר על יהודה ושומרון. בלי העובדים (הפלסטינים; ס"ק, מ"א וס"פ) המהווים 80% מכוח העבודה — ענף הבנייה מושבת. העלות היא 5 מיליארד שקל בחודש. הממשלה חייבת לשלם, כי מה שהיא תשלם היום זה פחות ממה שתשלם בהמשך, אם לא תעשה דבר".

"דרוש סופרטנקר כלכלי"

סרוגו התייחס לפלונטר הפוליטי ולהיעדר תקציב מדינה מאושר, ואמר: "אי־אפשר לפתור משבר כזה ב–1/12 תקציב. אני קורא לנתניהו ולגנץ להקים ממשלת חירום כלכלית. דרוש סופרטנקר כלכלי. ההלוואות שמציעים לנו הן כוסות רוח למת — העסקים קורסים. אף אחד לא יהיה פראייר של המדינה הזאת. אם המדינה לא תתעשת מחר בבוקר, המשבר יחריף".

מלונות בקו החוף של תל אביב
מלונות בקו החוף של תל אביבצילום: ניר כפרי

רועי כהן, נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים בישראל), דיבר בקול נסער: "הגעתי לפה לדבר בשם חצי מיליון עצמאים, שמעסיקים 2 מיליון עובדים. מדינת ישראל היא מדינה אחת לשני עמים — שכירים שיושבים בבידוד ויקבלו משכורת, ועצמאים שצריכים לבחור בין בריאות הציבור לבין אוכל לילדיהם.

"אנשים זקוקים להחלטות אמיצות, אך בינתיים ממשלת ישראל עושה רק רעש. הכנסת מנותקת מהעם. קחו אחריות, תקימו ממשלה, תנהלו את המדינה.

"היו שיטפונות — שילמנו את המחיר. היתה מלחמה — שילמנו את המחיר. אנחנו לא יכולים יותר. אנחנו לא יכולים לקחת הלוואות. בואו, נסו לקחת הלוואה בערבות מדינה — את הנדוניה של אמא שלהם הם רוצים. לקחתם מסים? תחזירו. יש פה ציבור שקורס, העצמאים לא יודעים מה יקרה מחר בבוקר. אנחנו רוצים תשובות, נשבש את השבעת הכנסת", אמר כהן.

"כבר שנים אני טוען שהמדינה חייבת לשמור על ייצור מקומי וחקלאות. החקלאים בישראל קורסים והמשקים נסגרים — כי מעדיפים פה דגים מסין ועגבניות מיבוא. אולי המשבר הזה יגרום למדינה להבין שהיא חייבת להבטיח מזון על בסיס ייצור מקומי", אמר אמיתי. "מרבית היבוא של נתחי פילה דג מגיע מסין, וענף הדגה בישראל כמעט מרוסק. אני מקווה שיהיה גפילטע פיש לפסח. המחסור בעובדים גם עלול להוביל לבעיות בקטיף, הסחר הימי מתעכב ולוקח יותר זמן לקבל מוצרי מזון מיובאים".

אמיתי סייג את אזהרותיו ואמר כי אין צורך להסתער על הסופרמרקטים ולאגור מזון. "החקלאים ותעשיית המזון יעשו הכל כדי שלא יהיה מחסור במוצרים. אנחנו באמצע התהליך, ומקווים שלכולנו יהיו כוחות לעמוד בזה".

העלות למשק — כ–4 מיליארד שקל

צילום: עופר וקנין

במשרד האוצר הסכימו שלשום, בלב כבד, לדרישת משרד הבריאות להנהיג חובת בידוד של 14 יום לכל השבים מחו"ל — החלטה שפירושה השבתה דה פקטו של מערך הטיסות לישראל. באוצר בחרו שלא להתנגד לאור מצבה של איטליה — מדינה שאיחרה להגיב להתפרצות הקורונה וכעת נמצאת בהסגר, לאחר שנגרם נזק כבד לכלכלתה. כל אלה מעמידים את הסגר מרצון של ישראל באור שאינו בלתי־סביר.

עם זאת, בהחלטה שפורסמה שלשום הוכנס שינוי מהותי אחד: נקבע כי חובת הבידוד על השבים מחו"ל לא תהיה רטרואקטיבית, כלומר, לא תחול על מי ששבו מחו"ל במהלך השבועיים האחרונים בלי להיכנס לבידוד. השינוי בהחלטה נבע מהעלות העצומה של הטלת בידוד על כ–200 אלף איש. הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, העריכה את העלות למשק ב–1.1 מיליארד שקל.

בשל כך הוחלט להכניס לבידוד רק את מי שצפויים לשוב מחו"ל מעתה והלאה, כ–50 אלף איש — החלטה שחסכה כנראה 500–700 מיליון שקל. העלות הגבוהה של הבידוד נובעת מפגיעה משמעותית בפריון העבודה של עשרות אלפי המבודדים. בנוסף, הכלכלנית הראשית העריכה כי תיגרם פגיעה קשה ביצוא שירותים, בשל הפסקת הטיסות של אנשי עסקים ועצירת התיירות הנכנסת; וכן צפויה פגיעה ביצוא סחורות — שחלק גדול מהן נשלח כמטען במטוסי נוסעים. גרינברג העריכה גם כי אפקט הבהלה יוביל לירידה בצריכה הפרטית, לצד הירידה בטיסות — וכל אלה מצטברים יחד לנזק של 4–4.3 מיליארד שקל.

עם זאת, היקף הנזק אמור להצטמצם בחודשים הקרובים, משום שהמשק צפוי להתגבר על הפסקת הטיסות באמצעות מעבר ליצוא ימי, הסבת מטוסי נוסעים למטוסי מטען, ניהול פגישות באמצעות שיחות וידאו והתאמה נרחבת יותר לעבודה מהבית.

שירה גרינברג
שירה גרינברגצילום: אייל טואג

גרינברג העריכה את אובדן התוצר הצפוי ב–1%, אך תרחיש זה כפוף להנחה אופטימית שלפיה המגפה תיעצר בתוך כמה חודשים (בגלל חום הקיץ), ושבעקבות כך תתרחש התאוששות כלכלית מהירה. אם הנגיף ימשיך להתפשט, הפגיעה שתיגרם לצמיחה בעולם ובישראל תהיה חמורה בהרבה. בנק ישראל פירסם שלשום הערכה דומה, לפגיעה של 0.7% בתוצר עד סוף 2020.

כלכלנים שליוו את המשבר של 2008 סבורים כי בשלב הזה, הפתרונות לעסקים צריכים להיות בתחומי ההלוואות, ואם המשבר יחריף ויגלוש מעבר לרבעון השני של 2020, יידרשו צעדים מרחיבים כמו דחיית תשלומי מקדמות לרשות המסים. לפי שעה הסתפקו באוצר בהכרזה על קרן אשראי (הלוואות בערבות מדינה) של 2 מיליארד שקל לעסקים קטנים ובינוניים. סכום הקרן יוכל לגדול ל–4 מיליארד שקל. עם זאת, משרד האוצר נערך לאפשרות של גלישה למיתון. באוצר ובבנק ישראל אומרים כי אין כרגע מחנק אשראי במשק, בניגוד למצב ששרר ב–2008, ולכן בשלב זה לא נדרשים צעדים מהותיים נוספים לסיוע למשק — פרט לסיוע נקודתי לענף התעופה שעדיין לא הוכרע בעניינו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker