עוד 5,000 שקל בחודש: העשירים התעשרו במיוחד - והאי-שוויון מרים ראש בישראל

מגמת הירידה באי-שוויון בישראל התהפכה ב-2018, ומדד ג'יני טיפס מעט ■ ההכנסה הממוצעת של משקי הבית טיפסה ב-4.3% במונחים ריאליים - אבל הממוצע מסתיר תמונה מקוטבת: בעשירון התחתון ההכנסות לאחר מסים הצטמקו, בעוד בעשירון העליון הן גדלו ביותר מ-10%

אבי וקסמן
אבי וקסמן
עושר עשירים
צילום: רויטרס
אבי וקסמן
אבי וקסמן

מגמת הירידה באי־שוויון בחלוקת ההכנסות בישראל נבלמה ב–2018. לאחר ירידה שנמשכה מ–2010 עד 2017, עם הפוגה ב–2014 — נמדדה בשנה שעברה עלייה קלה במדד ג'יני הבוחן את האי־שוויון בחלוקת ההכנסות.

ההכנסה הממוצעת של משקי הבית עלתה בשיעור נאה, אבל ברקע לכך עומד זינוק חד בהכנסות בעשירון העליון. במשקי הבית המשתייכים לשאר העשירונים, העלייה היתה צנועה יותר, ובעשירון התחתון אף חלה ירידה בהכנסה הממוצעת. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פירסמה אתמול (שני) את סקר הוצאות הבית ל–2018, שלא מחמיאים לתוכנית האוצר להוריד את האי־שוויון בישראל.

1. רמת האי־שוויון בישראל — מהגבוהות בעולם
לפי נתונים שפורסמו אתמול מסקר הוצאות משק הבית של הלמ"ס, האי־שוויון בין משקי הבית בישראל לפי מדד ג'יני עלה מ–0.351 ב–2017 — הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת המדידה בשיטה הנוכחית על ידי הלמ"ס ב–1997 — ל–0.355 ב–2018. ערכי המדד נעים בין 0 (שוויון מלא) ל–1.

העלייה ב–2018 אינה חדה, ובלמ"ס מציינים — כמו ברוב השנים הקודמות — כי השינוי בערך המדד אינו מובהק סטטיסטית. כך או אחרת, האי־שוויון בישראל הוא עדיין בין הגבוהים ביותר במדינות המפותחות, וכמוהו שיעור העוני בישראל. במדינות כמו צרפת, בלגיה, איסלנד ופינלנד, ערכי מדד ג'יני הם 0.25–0.3, ואילו בישראל רמת האי־שוויון קרובה יותר לדרום קוריאה (כ–0.35), בריטניה (כ–0.36) וארה"ב (כ–0.39).

מי מצליח

אחד מהיעדים שעליהם מצהיר משרד האוצר בתוכניות העבודה השנתיות שלו הוא הפחתה של האי־שוויון. המוסד לביטוח לאומי יפרסם בשבועות הקרובים את דו"ח העוני ל–2018, שיכלול גם הוא נתונים על האי־שוויון.

2. העשירים התעשרו במיוחד
ברקע לעלייה באי־שוויון עומד שוני בהתפתחות ההכנסה הממוצעת ברמות הכנסה שונות: זינוק חד בקרב משקי הבית שהכנסותיהם הן הגבוהות ביותר, לעומת ירידה בהכנסות בקרב אלה שהכנסותיהם הן הנמוכות ביותר. בעשירון העליון של משקי הבית ההכנסה הכספית נטו זינקה ב–2018 ב–13.4% במונחים נומינליים, ל–40,254 שקל בחודש למשק בית, לעומת 35,489 שקל ב–2017.

בשאר העשירונים נרשמה עלייה (נומינלית) מתונה בהרבה בהכנסה - 7.6% בעשירון השמיני, וכ–1%–4% בעשירונים השלישי, הרביעי, החמישי, השביעי והתשיעי. בשלושה מהעשירונים אף חלה ירידה בהכנסה הכספית הממוצעת נטו — של 0.2% בעשירון השישי, 0.7% בעשירון התחתון, ו–4.9% בעשירון השני. במונחים ריאליים (בניכוי האינפלציה), ירידות אלה חדות אף יותר.

ההתפתחות ב–2018 בולטת על רקע העובדה שב–2017 טיפסו ההכנסות נטו בכל העשירונים לעומת 2016. ב–2016, המצב היה הפוך מב–2018: ההכנסות נטו בעשירון העליון ירדו, בעוד בעשירון התחתון הן זינקו בכ–10% (נומינלית).

3. יותר הכנסות לפחות אנשים
ההכנסה הכספית הממוצעת נטו בעשירון הראשון (התחתון) היתה 4,786 שקל בלבד ב–2018 (למשק הבית כולו — לא לאדם). בעשירון השלישי, ההכנסה כבר גבוהה פי שניים ויותר — 9,976 שקל בחודש בממוצע. הכנסה נטו (לאחר מסים) בסך כ–25.7 אלף שקל בחודש ממקמת משק בית ישראלי עמוק בעשירון התשיעי.

התרחבות הפערים בישראל מתבטאת גם בכך שהיחס בין ההכנסה הממוצעת נטו של משק בית בעשירון העליון לזו של משק בית בעשירון התחתון היה 8.4 ב–2018, לעומת 7.4 בשנה הקודמת. הפער בהוצאות הכספיות חד פחות — הן גבוהות בעשירון העליון פי 2.4 בלבד מבעשירון התחתון (לעומת 2.3 ב–2017) — ומסתכמות ב-21,245 שקל בחודש בעשירון העליון, לעומת 8,998 שקל בתחתון.

שווים ושווים יותר

לאי־שוויון תורמת העובדה שמשקי הבית העשירים קטנים יותר: במשק בית ממוצע בחמישון העליון (שני העשירונים העליונים — 20% ממשקי הבית שהכנסתם היא הגבוהה ביותר) יש רק 2.6 נפשות, לעומת 4.1 נפשות בממוצע בחמישון התחתון.

4. 23% מההכנסות — לעשירון העליון
הגידול בפערי ההכנסות מתבטא גם בחלקו של כל עשירון בעוגת ההכנסות במשק (הכנסה כספית נטו). חלקו של העשירון העליון בסך ההכנסות גדל מ–22.1% ב–2017 ל–23% ב–2018. עיקר הגידול היה על חשבון העשירון הבא בתור, התשיעי, שחלקו בעוגת ההכנסות ירד מ–15.8% ל–14.9%.

גם חלקו של העשירון השישי הצטמק — מ–9.8% ל–9.4%, מעט פחות מהנתח שהיה לו אילו חלוקת ההכנסות במשק היתה שווה (10%). העשירון התחתון דווקא הגדיל מעט את נתחו, מ–2.5% ל–2.8%.

5. בממוצע — עלייה נאה בהכנסות
ההבדלים בין רמות ההכנסה השונות מיטשטשים כשמתבוננים בנתונים הממוצעים של כל משקי הבית. לפי נתונים אלה, המאזן הכספי המשיך להשתפר ב–2018, כמו בשנה שלפניה — בזכות עלייה משמעותית בהכנסותיהם, שלוותה בעלייה מתונה בלבד בהוצאותיהם.

ההכנסה הממוצעת (ברוטו) למשק בית טיפסה ב–2018 ב–4.3% במונחים ריאליים (בניכוי האינפלציה), בייחוד הודות לעלייה המהירה יחסית בשכר הממוצע בישראל בשנים האחרונות. העלייה בהכנסות משקי הבית ב–2018 היתה חדה במונחים היסטוריים, אבל ב–2017 היה שיעור העלייה חד אף יותר — 4.5%.

בניגוד לעלייה הנאה בהכנסות, ההוצאה הכוללת של משקי הבית על תצרוכת עלתה ריאלית ב–2018 בשיעור נמוך — 0.5% — בהמשך לעלייה של 2.7% ב–2017.
ההכנסה הממוצעת למשק בית (ברוטו) הגיעה ב–2018 ל–21,063 שקל בחודש במחירים שוטפים (נומינליים — כלומר ללא התאמה לאינפלציה), לעומת 20,027 שקל ב–2017 ו–19,118 שקל ב–2016 (בכל שנה במחיריה).

מקבץ נדבותצילום: אלכס ליבק

לאחר ניכוי תשלומי חובה — מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות — מתקבלת ההכנסה הכספית נטו הממוצעת למשק בית, שהיתה 17,276 שקל בחודש ב–2018, לעומת 16,518 שקל ב–2017.

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית על תצרוכת היתה 16,475 שקל בחודש ב–2018, לעומת 16,267 שקל בשנה הקודמת (במחירים שוטפים). סכום זה כולל את ההוצאה על שירותי דיור; במשקי בית המתגוררים בדירה שבבעלותם, נקבע אומדן של ערך שירותי הדיור לפי דמי השכירות על דירה באותו גודל ובאותו יישוב.

"ההוצאה הכספית הממוצעת", שאינה כוללת את ההוצאה על דיור, הסתכמה ב–2018 ב–13,324 שקל בחודש (כ–77% מההכנסה הכספית), לעומת 13,114 שקל בשנה הקודמת.

ההכנסה הכספית נטו הממוצעת לנפש ב–2018 היתה 5,266 שקל בחודש, לעומת 5,000 שקל שנה קודם לכן (במחירים שוטפים), ואילו ההכנסה הכספית נטו הממוצעת ל"נפש סטנדרטית" היתה 6,395 שקל, לעומת 6,075 שקל ב–2017. 

המונח "נפש סטנדרטית" נועד לבטא את היתרון לגודל שממנו נהנים גם משקי בית. לדוגמה, הוצאותיו של משק בית שבו מתגוררים ארבעה אנשים בדרך כלל גדולות בפחות מ-100% מאלה של משק בית שבו שני אנשים. לפי הגדרות הלמ"ס, במשק בית של אדם בודד יש 1.25 "נפשות סטנדרטיות", במשק בית זוגי ישנן שתי "נפשות סטנדרטיות", ואילו במשק בית של עשר נפשות — רק שש "נפשות סטנדרטיות".

6. ההכנסות של העצמאים גדולות יותר — בממוצע
ההכנסה הכספית הממוצעת (ברוטו) של משקי בית שבראשם עומד עצמאי גדולה יותר מזאת של אלה שבראשם שכיר — 25,104 שקל בחודש לעומת 23,898 שקל — אף שנתונים אחרים של הלמ"ס מעידים כי פערי ההכנסות בין העצמאים לבין עצמם גדולים, ורבים מהם מסתפקים בהכנסות נמוכות משמעותית מהשכר הממוצע במשק. כשבראש משק הבית אדם שאינו עובד, ההכנסה הכספית הממוצעת של משק הבית צוללת ל–8,938 שקל בלבד (ברוטו).

העשירון העליון

לפי נתוני הלמ"ס, מתוך כ–2.6 מיליון משקי בית בישראל, בראש כ–1.8 מיליון עומדים שכירים, בראש כ–283 אלף עצמאים, ובראשם של שאר משקי הבית (כ–517 אלף) אנשים שאינם עובדים — בגלל גילם, בגלל מוגבלות, בגלל לימודיהם או מכל סיבה אחרת. במשקי הבית שבראשם אדם שאינו עובד, הגיל הממוצע שלו הוא 69 שנה, ומספר הנפשות הממוצע במשק הבית 1.9, לעומת 3.3 בכל משקי הבית.

7.  15% מהכנסות משקי הבית של השכירים אינן מעבודה
במשק בית שבראשו שכיר מתגוררות בממוצע 3.6 נפשות. מספר המפרנסים הממוצע הוא 1.9, וגילו הממוצע של ראש משק הבית הוא 41.8 שנה. 
הכנסתו הכספית הממוצעת של משק בית כזה, נטו (לאחר מסים), היא 19,490 שקל בחודש. 85.2% ממנה מתקבלים מעבודה, והשאר — מקצבאות ותמיכות (7.2%), מפנסיה וקופות גמל (3.7%), ומהון, כגון שכר דירה או השקעות (3.8%).

8. גם בעשירון השלישי לא גומרים את החודש
בשלושת העשירונים התחתונים, ההוצאה הכספית הממוצעת גבוהה מההכנסה נטו הממוצעת — כלומר משקי הבית אינם גומרים את החודש. בעשירון התחתון, ההוצאה גדולה מההכנסה ביותר מ–4,200 שקל בחודש (כ–88% מההכנסה), ובעשירון השלישי בכ–500 שקל בחודש (כ–5% מההכנסה).

הגירעון שבו חיים משקי הבית האלה אינו בהכרח קבוע. הוא עשוי לנבוע מהכנסות שאינן מדווחות (וגם מהוצאות כאלה), אבל גם מכך שההשתייכות לעשירון זה או אחר אינה בהכרח קבועה, ומשקי בית נוטים להגדיל את הוצאותיהם לפי הצורך, למשל עם הצטרפות ילדים למשק הבית — ולהסתמך לשם כך על הכנסות עתידיות וחד־פעמיות.

כך או אחרת, הבעיה אינה קיימת בעשירון העליון, שבו ההכנסה הכספית נטו כמעט כפולה מההכנסה הכספית נטו, ומשאירה למשק הבית "עודף" בסך כ–19 אלף שקל בחודש.

9. משקל הדיור בסל ההוצאות גדל
התפלגות ההוצאות של משקי הבית נותרה דומה למדי בין 2017 ל–2018 — אבל בכל זאת חלו כמה שינויים. משקלו של סעיף ההוצאה הגדול ביותר, הדיור, עלה מ–24.4% ל–24.8%. חלקו של הסעיף השני בחשיבותו, התחבורה והתקשורת, גדל מ–20.2% ל–20.4%, וחלקו של סעיף המזון (לרבות פירות וירקות) תפח מ–16.9% ל–17.2%.

גם משקלו של סעיף הבריאות גדל, מ–5.7% ל–6%. לעומת זאת, הנתח של סעיף החינוך, התרבות והבידור בכלל ההוצאות של משקי הבית ירד מ–11.6% ל–10.9%, ומשקלו של סעיף ההלבשה וההנעלה הצטמק מ–3.3% ל–3%.


10. ל-3% ממשקי הבית יש קורקינט חשמלי
סקר הוצאות משק הבית בודק גם את הבעלות על מוצרים שונים — ומגלה שינויים ברמת החיים ובאופנה לאורך השנים. ב–2018, למשל, נמשכה מגמת העלייה בבעלות על מתקנים לטיהור מים — שהיו מצויים ברשות 36.5% ממשקי הבית ב–2018, לעומת 27.2% בלבד ב–2012. גם שיעור החדירה של מייבשי כביסה צומח — מ–38.5% ממשקי הבית ב–2012 ל–44.1% ב–2018.

לעומת זאת, מוצרי מחשוב ותקשורת נייחים יוצאים מהאופנה — כנראה לטובת מחשבים ניידים וטלפונים ניידים. ב–2014 החזיקו 81.3% ממשקי הבית במחשב הביתי, אך שיעור זה קטן ל–78.1% כעבור שנתיים ול–76.8% ב–2018. גם שיעור משקי הבית המחזיקים במינוי לאינטרנט התחיל להצטמק — ל–74.9% ב–2018, לעומת 75.4% שנתיים קודם לכן.

הבעלות על קו טלפון (אחד לפחות) יורדת כבר במשך שנים ארוכות, והמשיכה לצלול מ–65% ב–2016 ל–56% ב–2018. רק 1.9% ממשקי הבית החזיקו ב–2018 שני קווי טלפון או יותר, לעומת 2.9% ב–2016. גם מחשבי הלוח (טאבלטים) יורדים מגדולתם כנראה: שיעור הבעלות עליהם עלה מ–36.2% ב–2014 ל–40.9% שנה מאוחר יותר, אבל עד 2018 ירד שוב ל–36.2%. לעומת זאת, הבעלות על קונסולת משחקים ביתית זינקה מ–13.1% ב–2014 ל–15.5% שנתיים מאוחר יותר ול–19.1% בשנה שעברה. 

גם הבעלות על מכוניות עדיין מטפסת — 72.1% ממשקי הבית בישראל החזיקו ב–2018 מכונית אחת לפחות, לעומת 70.3% ב–2016; ול–26.5% ממשקי הבית היו בשנה שעברה שתי מכוניות או יותר, לעומת 24.1% ב–2016. בעשירון התחתון, 42.8% ממשקי הבית מחזיקים מכונית אחת לפחות.

שיעור הבעלות על אופניים חשמליים ירד מ–7.7% ב–2017 ל–5.7% ב–2018 — אבל לראשונה מדווחת הלמ"ס גם כי 3.3% ממשקי הבית מחזיקים קורקינט חשמלי. למעשה, באופן חריג למוצרים בני קיימא — שיעור הבעלות על קורקינט חשמלי בעשירון התחתון (3.8%) גבוה מבעשירון העליון (3.4%).

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ