המקצוע שהשכר בו זינק — וזה שכמעט נעלם: היכן הכי משתלם לעבוד בישראל? - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המקצוע שהשכר בו זינק — וזה שכמעט נעלם: היכן הכי משתלם לעבוד בישראל?

באיזה מקצועות מרוויחים הכי הרבה ובאילו הכי מעט, איזה מקצועות נמצאים בצמיחה ואילו בירידה, ומה מצב העצמאים? ■ דו"ח משרד העבודה והרווחה על שוק העבודה בישראל מספק תשובות על מצב התעסוקה במשק — ומציג לא מעט נורות אזהרה לכלכלה המקומית

70תגובות
כנס מפתחים של גוגל
Artur Widak / NurPhoto / AFP

מספר המועסקים בישראל במקצועות בתחום התוכנה, ההנדסה והשיווק גדל בעשרות אחוזים ב–2012–2016 — כך עולה מדו"ח שוק העבודה ל–2018 של משרד העבודה והרווחה המפורסם היום. לעומת מקצועות אלה, בתפקידי פקידות, קלדנות ותדלוק נרשמה ירידה של יותר מ–10% במספר המועסקים באותן חמש שנים.

לפי הדו"ח, מפתחי תוכנה משתכרים בממוצע 28,443 שקל בחודש — עלייה של 40% בין 2012 ל–2016. מהנדסי חשמל משתכרים 23,392 שקל בחודש, כאשר במקצוע נרשמה עלייה של 48% בקרב מועסקים באותן חמש שנים. באופן מפתיע, נרשמה עלייה של 45% במספר המועסקים כיועצים בתחום השיווק והפרסום, ששכרם הממוצע הוא 14,669 שקל. עלייה של 33% בשכר נרשמה אצל הנדסאי וטכנאי מכונות, המשתכרים 13,676 שקל בחודש.

לעומת זאת, ברשימת המקצועות שבדעיכה, שבה ירד הביקוש לעובדים ב–10%–17% ב–2012–2016, גם משתכרים שכר הנמוך מהממוצע במשק: פקידי משרד, המשתכרים 6,200 שקל בחודש; נציגי מכירות טלפוניים, 5,774 שקל בחודש; קלדנים, 5,800 שקל בחודש; וכן עובדים בתחנות דלק, המשתכרים בממוצע 4,750 שקל בחודש בלבד.

שוק העבודה מהנדסים

המקצועות הכי צעירים והכי מבוגרים

אחת האינדיקציות לפופולריות של מקצועות היא גיל העובדים בהם. המקצועות שבהם יותר מ–40% מהמועסקים הם בני 25–34, הם מתחום העיצוב, הטיפול והדיגיטל. ב–2016 היו 41% ממעצבי הפנים ומעצבים אחרים בגילאים אלה. גם קרוב למחצית מבין המרפאים בעיסוק (47%) היו בגילאים אלה, וכך שיעור הצלמים (47%). מבין מתכנתי היישומים, 42% לא עברו את גיל 35.

הנתונים האלה השתנו משמעותית מ–2012, אז רק 28% מבין המרפאים בעיסוק היו בני 34 ומטה, כך שמדובר במקצוע שעובר הצערה משמעותית, כמו גם בתחום העיצוב, שב–2012 רק 25% מהעוסקים בתחום היו בני פחות מ–34.

המקצועות המזדקנים במשק

לעומת המקצועות שעוברים הצערה, יש כאלה שעוברים תהליך הפוך, כשמספר המבוגרים המועסקים בהם עולה והולך. מדובר במקצועות שעל פי מחקרים צפויים להיעלם בעתיד משוק העבודה, שעובר תהליכי אוטומציה. כך, בקרב חייטים, 66% עברו את גיל 45 ב–2016, לעומת 55% ב–2012; בקרב חרטים העובדים על מכונות קונבנציונליות — 76% עברו את גיל 45 לעומת 63% ב–2012; ובקרב נהגי אוטובוסים — 64% לעומת 61% בעבר.

לפי הדו"ח, גם מטפל סיעודי בבתים פרטיים הוא מקצוע מזדקן, כשב–2016 עברו 72% מעובדיו את גיל 45, לעומת 69% ב–2012. גם 69% ממורי הנהיגה עברו את גיל 45 — עלייה של 3% ביחס ל–2012.

עצמאים, פרילנסרים ושוק העבודה העתידי

המקצועות הצעירים

מרבית המחקרים שנעשו עד כה בנוגע לשוק העבודה העולמי מצביעים על כך שהוא יתאפיין בעובדים עצמאים לעומת הרוב השכיר כיום. ואולם בשלב זה, מגמה זו אינה מתבטאת בישראל. לפי הדו"ח, שוק העבודה הישראלי שמרני מאוד: מ–1995 ועד 2017 חלה עלייה מינורית בשיעור העצמאים — מ–6.4% ל–7.9% מתוך כלל המועסקים, כלומר 1.5 נקודות האחוז. "אין זו עדיין מגמה שמחייבת שינוי מדיניות מיידי, אך נמשיך לעקוב אחריה", נכתב בדו"ח.

אגב, עיקר הגידול בעשור האחרון בקרב העובדים העצמאים היה אצל נשים — עלייה של פי שניים כמעט תוך שני עשורים, לעומת קיפאון בנתון המקביל בקרב גברים.

על פי הדו"ח, מעבר להעסקה כפרילנס היא מגמה בולטת בהקשר של צורות העסקה חדשות בעולם. פרילנס הוא אדם שמעסיק את עצמו (בניגוד לעצמאי, שיכול להעסיק גם אחרים), ואינו מחויב ביחסי עובד־מעביד, מכיוון שיש לו מעסיקים שונים. ב–2017, הענפים בישראל שהיו מאופיינים בשיעור גבוה של עבודה כפרילנסר הם אמנות ובידור, וכן הנדל"ן — שם כל עובד שלישי הוא פרילנסר. בענפי השירותים, 20%–25% מהעובדים הם פרילנסרים. לעומתם, בענפי הפיננסים, החינוך, המגזר הציבורי והאוכל, שיעור הפרילנסרים הוא 4%–8% בלבד.

קורס במכללה מקצועית
אמיל סלמן

שיעור התעסוקה בישראל גבוה מב–OECD

בעשור האחרון חל גידול יוצא דופן בשיעור התעסוקה של הישראלים. עלייה זו, לצד ההתאוששות האטית במדינות OECD מהמשבר ב–2008, יצרה פער חיובי בין ישראל לבין שיעורי התעסוקה במדינות המפותחות. ב–2018 הסתכם שיעור התעסוקה בישראל ב–78.3% — כ–5% יותר מהממוצע ב–OECD. שיעור האבטלה המקומי, כ–4%, נמוך מאוד ומבטא אבטלה חיכוכית — אבטלה "בריאה", שמקורה בכך שאנשים מרבים להחליף בין מקומות עבודה.

עם זאת, בדיקת המגזרים השונים בישראל מגלה כי קיימת שונות גדולה בשיעורי התעסוקה במשק. אמנם בקרב נשים יהודיות לא חרדיות שיעור התעסוקה הוא 83% ובקרב גברים יהודים לא חרדים — 88%, אך בקרב נשים ערביות היה שיעור התעסוקה ב–2018 38.2% בלבד, מול 76% מהגברים הערבים. בקרב גברים חרדים, רק 50.2% עובדים, לעומת 76% מהנשים החרדיות. בינתיים תעסוקת נשים ערביות וגברים חרדים אינה מגיעה ליעדים שהציבה לעצמה המדינה עד 2020: 40% תעסוקה בקרב נשים ערביות ו–63% בקרב גברים חרדים.

עובדת במתפרה
אליהו הרשקוביץ

פריון העבודה עדיין רחוק מאירופה

התוצר לשעת עבודה בישראל, קרי הפריון, אמנם נמצא במגמת עלייה, אך הפער בין ישראל לבין הממוצע ב–OECD נשמר, כשב–2017 הסתכם התוצר לשעת עבודה בישראל בכ–74% בלבד מממוצע ה–OECD — שיעור דומה לזה שנרשם ב–2001 וב–2007. התוצר לשעת עבודה בישראל ב–2017 היה 35.7 דולר, לעומת 48.2 דולר ב–OECD.

"ניתוחים שונים מראים כי ענפים החשופים ליבוא מתחרה מקטינים את פער התוצר בין ישראל למדינות המפותחות, בעוד ענפי השירותים הלא סחירים מגדילים אותו", קובע הדו"ח. "בענפים שונים מועסקים עובדים מקבוצות באוכלוסייה באופן לא אחיד, ובין הענפים קיימת שונות גדולה ברמת פריון העבודה ובשכר העובדים. מחקרים מראים כי מיומנויות היסוד הנמוכות בישראל מסבירות חלק משמעותי מפריון העבודה הנמוך, כ–20% מהפער בין ישראל לבין קבוצת המדינות המפותחות".

בית תוכנה חרדי
אייל טואג

יהודייה מרוויחה כמעט כפול מערבייה

ב–2017 השכר הממוצע במשק לשכירים בני 25–64 היה כ–11.5 אלף שקל בחודש, אלא שמאחורי ממוצע זה נמצאים פערי שכר גדולים בין קבוצות שונות בישראל. באופן לא מפתיע, השכר הגבוה ביותר הוא של גברים יהודים לא חרדים. כמו כן, שכרן של נשים נמוך מזה של גברים, ושכרם של ערבים וחרדים נמוך משכרם של יהודים שאינם חרדים. בעוד גבר יהודי משתכר 15.3 אלף שקל בממוצע, הרי שגברים חרדים וערבים השתכרו כ–8,500 שקל בממוצע.

בקרב הנשים המצב קשה עוד יותר: אישה יהודייה לא חרדית השתכרה 9,990 שקל בחודש; נשים חרדיות השתכרו רק 7,500 שקל בחודש; ונשים ערביות — 5,700 שקל בממוצע בחודש בלבד.

רחוקים מ- OECD

החסמים המרכזיים העומדים בפני נשים ערביות הם השכלה ועברית. על פי הדו"ח, 60% מהנשים שהעברית היא שפת האם שלהן עובדות — בעוד בקרב מי שמגדירה את השליטה שלה בעברית נמוכה מדובר ב–10% בלבד. בנוסף, כ–65% מבעלות תואר ראשון עובדות, לעומת רק 12% בקרב מסיימות תיכון ללא תעודה.

הפערים בולטים עוד יותר כשמחלקים את המועסקים לאחוזוני שכר — אז ניכר ייצוג היתר של האוכלוסייה הערבית והחרדית בקרב 20% מהעובדים בעלי השכר הנמוך ביותר, וייצוג חסר בקרב 20% מהעובדים המרוויחים את השכר הגבוה ביותר. כך, מספר החרדים בשני עשירוני השכר התחתונים גדול פי שישה מאשר בשני העשירונים העליונים, ומספר הערבים בשני עשירוני השכר התחתונים גדול פי ארבעה מאשר בעליונים. פערי השכר מבטאים, בין היתר, פערים בהיקפי המשרה, בהשכלה ורמת מיומנויות יסוד הרלוונטיות לשוק העבודה.

בנוסף, כ–45% מהעובדים בענף הבינוי המאופיין בשכר הנמוך מהממוצע במשק, שייכים לחברה הערבית — בעוד שיעור העובדים הערבים מכלל העובדים במשק הוא כ–14% בלבד. כ–18% מהעובדים בענף החינוך, המאופיין גם הוא בשכר נמוך יחסית, הם מהמגזר החרדי — אף שהם 6% מאוכלוסיית העובדים במשק. לעומתם, בענף המידע והתקשורת, המכיל חלק נכבד מתעשיית ההיי־טק הישראלית, 92% מהמועסקים הם יהודים שאינם חרדים, והשכר בענף כמעט כפול מהשכר הממוצע במשק.

עובדות במפעל ביישוב חורה
אילן אסייג

יוצאי אתיופיה מקבלים שכר נמוך יחסית

שכרם של יוצאי אתיופיה, המאופיינים בהיקפי תעסוקה גבוהים יחסית, מסתכם במעט יותר ממחצית משכרם של יהודים שאינם חרדים. ביטוי נוסף לפערים אלה ניתן למצוא בדו"ח מניתוח המועסקים בענפי המשק.

יוצאי אתיופיה מהווים 1.4% מהישראלים בגילאי העבודה העיקריים, ושיעורי התעסוקה בעדה נמוכים רק במעט מאלה של כלל האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית — 78% לעומת 85%. עם זאת, איכות התעסוקה של יוצאי אתיופיה נמוכה ושכרם הוא כמחצית מהשכר הממוצע של כלל היהודים שאינם חרדים. ב–2016 השתכרו יוצאי אתיופיה 7,746 שקל בממוצע בחודש, לעומת 13.9 אלף שקל בקרב האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית.

בכל המגזרים: גברים מרוויחים יותר

בחלוקה לגברים ונשים, אישה יוצאת אתיופיה משתכרת בממוצע 6,300 שקל, לעומת גבר מהקהילה שמשתכר בממוצע 9,100 שקל בחודש. הסיבה לשכר הנמוך הוא שיעורם הגבוה של בעלי משלחי יד לא מקצועיים בקרב הקהילה האתיופית. במקביל, שיעור האקדמאים מקרב יוצאי אתיופיה בגילי 25–34 הוא 12% בלבד, בעוד הנתון המקביל לכלל היהודים שאינם חרדים הוא 45% — כמעט פי ארבעה.

ב–2016 היו בישראל כ–40 אלף אנשים בעלי מוגבלות בגילי העבודה העיקריים (25–64) — כ–11% מכלל האוכלוסייה בגילאים אלה. בעלי מוגבלות מתמודדים עם אתגרים רבים בעולם העבודה, הבאים לידי ביטוי בנתוני תעסוקה ירודים. שיעור התעסוקה בקרב קבוצה זו הוא 42% — נמוך באופן משמעותי משיעור התעסוקה הכללי. לעומת זאת, שיעור גבוה של בעלי מוגבלות המועסקים במשק, עובדים במשרה חלקית — כ–50% לעומת כ–27% באוכלוסייה הכללית. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), שכרם החודשי של בעלי מוגבלות נמוך יחסית לממוצע הכללי (10,779 שקל, לפי הלמ"ס) — כ–8,300 שקל בחודש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#