"פעל ללא סמכות": הפרקליטים עתרו נגד נציב שירות המדינה לבית הדין לעבודה

המכרז שהקפיא נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ, לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לעניינים כלכליים - עורר זעם בארגון הפרקליטים במשרד המשפטים ■ יו"ר הארגון: "הקפאת המכרז בוצעה מתוך שיקולים זרים"

טלי חרותי-סובר
דניאל הרשקוביץ
נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ צילום: עופר וקנין

הפתעה ציפתה לחברי הוועדה שבוחנת את המכרז למשנה לפרקליט המדינה לעניינים כלכליים, כשהגיעו ב-24 ביוני כדי לדון בששת המועמדים האחרונים. ללא כל הודעה מוקדמת, התברר להם שהמכרז הוקפא בהוראתו הישירה של נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ. זאת בניגוד למכרז אחר, לתפקיד מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות, שיצא במקביל לדרך בקלות ואף הסתיים.

ארגון הפרקליטים, שזעם על ההחלטה להקפיא את המכרז, הגיש עתירה נגד נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ, לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. יו"ר ארגון הפרקליטים, עו"ד אורית קורין, ציינה כי ההחלטה להקפיא את המכרז נעשתה בניגוד לכללי המינהל התקין, והתחושה היא כי נציב שירות המדינה פעל ללא סמכות ומתוך שיקולים זרים. "כארגון היציג של הפרקליטים בשירות המדינה נעשה כל שניתן על מנת להוציא לפועל מכרזים למינויים בכירים במשרד המשפטים, ונילחם נגד הפגיעה בקידום הפרקליטים, בשכרם, ובתנאי העסקתם בכל הדרגים".

בין ששת המועמדים (היום ככל הנראה נותרו שלושה) נמצאת גם ליאת בן ארי, פרקליטת המחוז המטפלת בתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו, וזו שטיפלה בתיקי ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. בן ארי היא דמות מוכרת ובעלת ניסיון רב, ולכאורה מועמדת טבעית לתפקיד. עם זאת, ניגשו עוד חמישה מועמדים, והוועדה אמורה היתה לבדוק את כולם. הנציב הרשקוביץ קיבל מכתב אנונימי, שעליו חתומים לכאורה פרקליטים, שמזהיר מפני מכרז תפור - ופעל בתגובה.

הרשקוביץ הודיע על הקפאת המכרז, ויצא לסיור בן עשרה ימים בחו"ל על חשבון חב"ד, שאליו הצטרפה גם עוזרת הנציב, יעל מזרחי, ואשתו, ששילמה מכיסה. לטענות שהועלו במכתב האנונימי, השיבה מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, והנציב ביקש משני בכירים בנציבות לבדוק את הנושא. בינתיים, הרשקוביץ חזר לישראל, אך המכרז עדיין מוקפא. מכרז מקביל עבר ללא בעיה, אף שהטענות שהועלו במכתב חלות גם עליו.

ליאת בן ארי בתל אביב, בשנה שעברה
ליאת בן ארי בתל אביב, בשנה שעברהצילום: תומר אפלבאום

בין היתר ציין הכותב האנונימי כי המכרז פורסם בעיתוי תמוה, ללא שר מכהן וחמישה חודשים לפני עזיבת פרקליט המדינה את תפקידו. גורמים במשרד המשפטים טוענים כי לא ייתכן שפרקליטים כתבו את המכתב וכי עולה ממנו ריח פוליטי חריף.

איש לא מקודם - והשכר נפגע

"כל פרקליט יודע שהתפקיד עמד מיותם מאז פרש ממנו יהודה שפר באפריל 2018", אומר מקור במשרד, "מאז דרש ארגון הפרקליטים משי ניצן שוב ושוב להוציא את המכרז לפועל. זו היתה דרישת הארגון". יצוין כי הארגון המייצג את הפרקליטים מעורב מאוד בנושא בשל העובדה כי תפקיד כה בכיר העומד מיותם פוגע ביכולת השרשור של עובדים אחרים, שרוצים גם הם לעלות בסולם הדרגות. כך איש לא מקודם, והשכר נפגע.

טענה נוספת העולה מן המכתב האנונימי היא כי לא היה שר מכהן כשיצא המכרז. הוא אמנם יצא בתפר שבין פיטורי איילת שקד לכניסתו של אמיר אוחנה, אלא שגם אז היה שר - ראש הממשלה בנימין נתניהו. גם על הטענה כי מדובר בפרק זמן קצר עד להתחלפות פרקליט המדינה, אומרים במשרד כי חמישה חודשים הם פרק זמן ארוך, וכי בגופים אחרים כמו במשטרה ובשב"ס נעשים קידומים לתפקידים בכירים גם על ידי ממלאי מקום שהיו בתפקיד פרק זמן קצר יותר.

מנציבות שירות המדינה לא נמסרה תגובה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker