תוספת של חצי מיליון שקל למנכ"ל - וזה לא הכל: החיים הטובים במשרד מבקר המדינה - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תוספת של חצי מיליון שקל למנכ"ל - וזה לא הכל: החיים הטובים במשרד מבקר המדינה

למשרד מבקר המדינה יש חוקי שכר משלו, שבשאר משרדי הממשלה יכולים רק לחלום עליהם: תוספת של חודשיים וחצי עבור הסתגלות ל-22 עובדים ותוספות שכר למשרות אמון הן רק חלק מההטבות ■ למי מוגש החשבון? למשלם המסים

45תגובות
אלי מרזל (מימין) ויוסף שפירא
אוליבייה פיטוסי

ספק אם מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה שנכנס באחרונה לתפקידו, מבין כבר את הכוח שניתן לו. משרד מבקר המדינה נהנה מעצמאות ברוכה לא רק בתחום הביקורת, אלא גם בתחום השכר.

מדובר במשרד היחיד שאינו כפוף לממונה על השכר באוצר, והמבקר היושב בראשו הוא גם המחליט והפוסק בכל הקשור לתנאי העבודה, מבלי שהוא נדרש לדין וחשבון בפני איש. המבקרים האחרונים היו נדיבים מאוד, על חשבון משלם המסים, מה שהביא לתוספת של 500 אלף שקל לשכר המנכ"ל היוצא, תוספות מפנקות למשרות אמון ותנאי פרישה נדיבים במיוחד לעובדים שפרשו.

התוספת למנכ"ל: 540 אלף שקל ברוטו

אלי מרזל היה מנכ"ל משרד מבקר המדינה בשבע השנים האחרונות. הוא נחשב מנכ"ל מוערך, ובכל זאת כשהגיע אנגלמן, הוא הודיע לו מיד כי תפקיד המנכ"ל שמור לאיש שלו, ישי וקנין. מרזל יעזוב את המשרד בקרוב, כשבכיסו עוד 500 אלף שקל שניתנו לו כחוק, בשל נדיבות לבו של המבקר לשעבר מיכה לינדנשטראוס.

לפני 12 שנה קבע המבקר דאז לינדנשטראוס בעצמו, וללא כל פיקוח, את "תקן המשרד", הקובע בין היתר גם את תנאי השכר של המנכ"ל. בעוד מנכ"לי משרדים אחרים, למעט משרד המשפטים, מקבלים שכר קבוע כיום בסך 39 אלף שקל, ללא קשר לגודל המשרד, לינדנשטראוס החליט שהמנכ"ל במשרדו זכאי לתקן שופטים, ללא קשר להשכלתו.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן
אוליבייה פיטוסי

לינדנשטראוס לא קבע לאיזה שופט בדיוק יוצמד שכרו של המנכ"ל. כשמרזל נכנס לתפקידו, הוא ידע שהוא מקבל שכר מנכ"ל במשרד ממשלתי. מהר מאוד התברר לו שהוא זכאי ליותר - פנה וביקש כי שכרו יינתן לו על פי התקן שנקבע במשרד.

כדי לתקן את השכר ולהחליט לאיזה שופט להצמידו, מתקיים במשרד נוהל שקוף לכאורה, ולשם כך מוקמת ועדה חיצונית. חמש שנים המתין המנכ"ל להקמת הוועדה, שהוקמה לפני כשנה, ובראשותה כיהן השופט המחוזי (בדימוס) עוני חבש, והשתתפו בה ד"ר תמיר שאנן ועו"ד דורית טנא-פרצ'יק.

הוועדה קבעה כי יש להצמיד את שכרו של המנכ"ל לשכרו של סגן נשיא בית משפט מחוזי. ההיגיון פשוט – שכרם של הכפופים למנכ"ל, עובדי מדינה מן השורה, שקול לשכר של שופט בבית המשפט המחוזי (על פי אותו "תקן משרד") - ולכן הוא יקבל דרגה מעליהם.

מיכה לינדנשטראוס בלשכת מבקר המדינה, 2005
úåîø àôìáàåí

מבקר המדינה הקודם, יוסף שפירא, אימץ את המלצות הועדה והורה לשלם את ההפרשים כדין. התשלום נעשה דרך תלוש השכר ושולמו עבורו כל המסים. ההפרשים הסתכמו ב-540 אלף שקל ברוטו עבור כל השנים שבהן המתין מרזל.

הכל נעשה כחוק ועל פי כל הנהלים, אך מכיסו של משלם המסים - ובנוהל שאינו מקובל בשום מקום אחר. גם המנכ"ל הבא, כאמור איש אמונו של אנגלמן, יהיה זכאי לשכר שמנכ"לי משרדים אחרים - למשל האוצר, החינוך, הבריאות והתחבורה - יכולים רק לחלום עליו.

תוכנית הפרישה המפנקת וההטבות למשרות האמון

המנכ"ל מרזל, שזכה לתוספת המכובדת לשכרו, קיבל שנת צינון (שנה שבה הוא מקבל שכר אף על פי שהוא לא עובד במשרד) על פי הכללים הנהוגים במשרדי הממשלה. הוא לא קיבל חודשי הסתגלות נוספים בשכר, אבל עובדים אחרים דווקא זכו לכך. במשרד מבקר המדינה היתה תוכנית פרישה שיזם ואישר מבקר המדינה הקודם יוסף. היא החלה בינואר 2019 והסתיימה בסוף יוני, ובמהלכה פרשו 22 עובדים. בסיס התוכנית היה זה שפירסמה נציבות שירות המדינה, שבה הומלץ על 8.5 חודשי הסתגלות לבכיר - אבל במשרד מבקר המדינה הדברים קורים אחרת.

רגע לפני סיום תפקידו, החליט המבקר על דעת עצמו להעניק עוד חודשיים וחצי הסתגלות לכל עובד פורש - 11 חודשי הסתגלות בסך הכל. מדובר בתוספת תשלום של 55 חודשי עבודה בשכר לעובדים שפרשו.

כדי להפחית את הנטל, קבע המבקר כי במקרים מסוימים, שבהם ניתנה תוספת מעבר לחוזר נציבות שירות המדינה, יידחה איוש משרות אלה. במלים אחרות - לא ברור מי עושה את עבודת הפורשים, כך שהציבור עוד עלול להיפגע בזמן שהם מקבלים צ'ופר שלא ברור מדוע הוא מגיע להם.

לא רק הפורשים קיבלו הטבות, אלא גם עובדים שאוישו במשרות אמון. בסוף 2016 פנו העובדים במשרות האמון בלשכת המבקר בבקשה לקבל תוספת ייעודית לעובדי משרד מבקר המדינה, המגיעה להם על פי כלליו העצמאיים של המשרד.

לאחר קבלת חוות דעת משפטית בעניין זה, הוקמה ועדה עליונה, חיצונית למשרד, להפרשי שכר. מדובר באותה ועדה שאישרה את הפרשי השכר של המנכ"ל.

הוועדה דנה בבקשה וקיבלה החלטה לא סטנדרטית במונחים של מגזר ציבורי - היא קבעה כי יש לאפשר לעובדים במשרות האמון להמיר את שכר משרות האמון לשכר הזהה לעובדי המשרד בדירוג ודרגה. יתרה מכך, החלטות הוועדה הוחלו רטרואקטיבית מיום שנושאי משרות האמון הגישו את בקשתם - בסוף 2016.

חלק מהעובדים החליטו להמיר את השכר, מכיוון שהתהליך השתלם להם כלכלית, וחלקם לא. לעובדים במשרדי ממשלה  אחרים אין אפשרות לבחור. עובד אחד במשרד מבקר המדינה אף היה זכאי להפרשי שכר - וקיבל אותם.

ממשרד מבקר המדינה אישרו את כל הפרטים, וציינו כל ההחלטות נעשו על פי דין.  

 

 

 

 

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#