עובדי הניקיון מושלכים לרחוב – בלי זכויות ובלי חמלה - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עובדי הניקיון מושלכים לרחוב – בלי זכויות ובלי חמלה

עובדי ניקיון רבים בישראל אינם זוכים למלוא התנאים הסוציאליים, כמו צבירת ותק, קרן פנסיה וימי חופשה ומחלה ■ פעמים רבות הם מתבשרים כי ממחר הם מוצבים במקום אחר, ואין באפשרותם להתנגד, אלא רק להתפטר

10תגובות
עובד ניקיון בקניון מלחה
דניאל בר און

נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט איתן אורנשטיין, פסק באחרונה כי חברה שסיפקה שירותי ניקיון עבור ענקית ההיי־טק אמדוקס תפורק בשל חובה ל–32 עובדי ניקיון שהועסקו על ידה. בהסתדרות טענו כי זכויותיהם של עובדי הניקיון "הופרו ברגל גסה" במשך יותר משנתיים, וכי החברה הפסיקה לספק שירותי ניקיון לאמדוקס, ונעלמה תוך שהיא מותירה את העובדים מחוסרי כל.

הפרשה הזאת מחייבת את המדינה ואת ההסתדרות להתמודד באומץ עם הבעיות הקיימות בענף הניקיון. כמנהל ובעלים של חברת ניקיון גדולה, המעסיקה אלפי עובדים במיקור חוץ (עובדי קבלן), אני מודע להן היטב.

ראשית, רמת המקצועיות הגבוהה הנדרשת מעובד ניקיון בעידן העכשווי אינה הולמת את שכר המינימום הנהוג בענף. להיות עובד ניקיון כיום זה כבר הרבה מעבר להחזקת מגב ומעבר עם סמרטוט במשרד. כיום, נדרש עובד ניקיון לידע ובקיאות רבה בטכניקות ובטכנולוגיות ניקיון, תוך שימוש במכשור ובמגוון חומרי הניקוי הרב העומד לרשותו, כולל הכשרות, יכולות וכישורים, שעבורם הוא ראוי ליותר משכר מינימום. השכר הנמוך מוביל גם לירידה במוניטין ובתדמית של עובדי הניקיון, ולמחסור בהון אנושי איכותי בענף.

שנית, עובדי ניקיון רבים בישראל אינם זוכים למלוא התנאים הסוציאליים, כמו צבירת ותק, קרן פנסיה, קרן השתלמות, ימי חופשה ומחלה, דמי הבראה וגמל פרישה.

דבר שלישי, וחשוב מכל, יש להילחם ברעה החולה הקרויה שיטת המכרזים, הגורמת לעובדי קבלן בתחום הניקיון להיזרק ממעסיק למעסיק כעלה נידף ברוח. בשיטה זו, קיים הבדל תהומי בין זכויותיהם ותנאי העסקתם של העובדים הקבועים לבין אלה של עובדי הקבלן. שיטה זו פוגעת בשמו הטוב ובתדמיתו של הענף.

במקרים רבים, לאחר הפסד במכרז כזה או אחר, נאלץ מנהל בתחום הניקיון לבשר לעובד שממחר הוא עובד במקום אחר. אותו מקום מרוחק לעתים עשרות קילומטרים ממקום מגוריו, אך אין לעובד שום אפשרות להתנגד, מלבד לבחור להתפטר ולאבד את כל זכויותיו. לרוב, מדובר באנשי משפחה עם ילדים, לעתים באימהות חד־הוריות.

שינוי כזה מטלטל את כל המשפחה, וגם כאשר הושלמה ההתאקלמות, אין לדעת מתי יוצב עובד הניקיון במקום אחר. פעמים רבות, השינוי במקום העבודה מצריך גם שינוי בסוג העבודה, וכך העובד נדרש להתאים את עצמו לעבודה חדשה, בלי לקבל שום גמול על כך.

העובדים שאינם יכולים להתמודד עם השינוי נאלצים להתפטר ולאבד את כל הזכויות שצברו — ימי חופשה, דמי הבראה, זכויות ותק ותוספת שכר מדורגת. יותר מכך, במצב הקיים, גם עובד שעובר לעבוד אצל מעסיק אחר באותו התחום, נאלץ להתחיל את צבירת הוותק והזכויות מחדש, כאילו התחיל לעבוד רק אתמול.

הנה כמה פתרונות אפשריים: חקיקת חוק האוסר להעביר עובד עקב מכרז למקום המרוחק יותר ממספר קילומטרים מסוים מביתו, ואוסר לשנות את אופי עבודתו; וקביעה כי האחריות המינהלתית לגבי עובדים שמתפטרים או מפוטרים עקב מכרז חדש חייבת להיות באחריות הלקוח המעסיק אותם. חקיקה כזאת תמנע פיטורים בשיטת "הדלת המסתובבת", כדי למנוע את התופעה שבה עובדים ותיקים נשלחים הביתה משיקולים לא רלוונטיים, ובמקומם מביאים עובדים חדשים וזולים יותר.

וקריאה אחרונה, לחברי, מנהלי חברות הניקיון: עלינו לזכור תמיד שמאחורי כל עובד עומד אדם עם רגשות וצרכים. פעילותנו כחברה אנושית מושתתת, לפני הכל, על ההון האנושי, מתוך הבנה שכאשר טוב לעובדינו, טוב ללקוחותינו וטוב לנו. מעבר לחלקת האלוהים הקטנה של כל אחד מאתנו, אנו צריכים לשאוף לקביעת סטנדרטים ערכיים ומקצועיים חדשים עבור ענף הניקיון כולו.

הכותב הוא מנכ"ל ובעלים של חברת הניקיון מוריה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#