ההסתדרות לבג"ץ: אפשר לעובדים נציגי דירקטוריון להצביע על מינוי מנכ"לים ופיטוריהם - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההסתדרות לבג"ץ: אפשר לעובדים נציגי דירקטוריון להצביע על מינוי מנכ"לים ופיטוריהם

בעבר הורשו נציגי העובדים בדירקטוריונים להשתתף בתהליכי מינוי או פיטורי מנכ"ל, אך הוראה של רשות החברות לא מאפשרת זאת עוד ■ ההסתדרות יוצאת למלחמה להשבת הכוח לידי הוועדים

תגובות
אורי יוגב
עופר וקנין

בהסתדרות מופתעים מהניסיון של רשות החברות, כמו גם של יושבי ראש של דירקטוריונים, לקחת בחזרה לידיהם את סמכויות מינוי הבכירים בחברות הממשלתיות.

הנחיית רשות החברות ששלח מנהל הרשות, אורי יוגב, כבר במארס 2013, מונעת מנציגי העובדים בדירקטוריונים שלהם להשתתף בהליכים למינוי מנכ"ל ולהפסקת כהונתו. כיוון שהרשות עומדת בדרישה זו, פנתה ההסתדרות לבג"ץ.

את העתירה הגישו עו"ד יחיאל שמיר והמשנה ליועמ"ש, עו"ד יפתח הלינג, בדרישה לביטול ההנחיה.

החוק קובע כי בכל חברה ממשלתית שמעסיקה יותר מ-100 עובדים, יכהנו שני נציגים שלהם בדירקטוריון. מדובר במודל של שיתוף עובדים שמקובל בעולם המערבי בכלל ובאירופה בפרט. בעבר היה מקובל שנציגי העובדים מקבלים קולות שווים גם בתהליכי בחירת מנכ"ל או פיטוריו. המהלך נתן לעובדים, ובעיקר ליו"ר הוועדים כמו חיים כץ בתעשייה האווירית, כוח עצום שהפך אותם לא פעם למנהלים בפועל של החברה.

הרציונל שמאחורי ההנחיה היה כי מדובר בניגוד עניינים – חברי דירקטוריון אחרים אינם עובדים בחברה אלא מפקחים עליה, בעוד נציגי העובדים – כן עובדים בה, ולכן יש להם עניין רב במינוי או פיטורי מנכ"ל שיהיה לרוחם.

ההנחיה קובעת כי "בשל חשש לניגוד עניינים, הדירקטורים מקרב עובדי החברה אינם רשאים להשתתף בהליך איתור מנכ"ל בחברה ממשלתית, ובכלל זה אינם רשאים להשתתף בדיון או בהצבעה בדירקטוריון בעניין מינוי מועמד לתפקיד המנכ"ל. כמו כן, הדירקטורים מקרב העובדים אינם רשאים להיות חברים בוועדת האיתור או לשמש כמשקיפים בה. אין מניעה כי דירקטורים מקרב העובדים יהיו שותפים בעיצוב מתכונת הליך האיתור בדרך של השתתפות בדיונים או בהצבעות בדבר מינוי ועדת איתור, בחירת הגורמים שיסייעו לעבודת הוועדה, קביעת תנאי סף וקריטריונים לבחירה ומשקלות שיינתנו לכל קריטריון".

מפחיתה מכוח העובדים

העמידה על הנחיה זו מפחיתה מאוד מכוחם של העובדים, וההסתדרות לא מוכנה לוותר. בעתירה היא טוענת כי ההוראה "עומדת בניגוד להוראות חוק החברות הממשלתיות ולוקה בחוסר סבירות, שכן היא חותרת תחת התפיסה המבקשת לשלב נציגים של העובדים בניהול החברות הממשלתיות".

לטענת ההסתדרות, "החוק והתקנות קבעו הסדר ממצה לפיו נציגי עובדים יכהנו בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות כדירקטורים לכל דבר ועניין, כאשר אין להצר את צעדיהם בדרך של מתן פרשנות מרחיבה לאיסור על ניגוד עניינים". העותרים גם טוענים כי נציגי העובדים בדירקטוריונים לא רק שאינם נגועים בניגוד עניינים מובנה, אלא  שהאינטרס שלהם משיק לזה של החברה, מכיוון שהיא מהווה מקור לפרנסתם, וזאת להבדיל ממנהליה הבכירים, שבאים "לעשות את הקדנציה שלהם" ולהמשיך הלאה.

איציק בלומנטל, אורנה הוזמן בכור
אייל טואג, אילן אסייג

אך לנציגי העובדים תמיד יש עניין פוליטי בארגון, ולרוב יפעלו בכל דרך לקידום מועמד "שלהם" או לפיטורי מנכ"ל שלתפיסתם אינו עושה דברו של הוועד.

ביום חמישי הקרוב ייצא לדרך השימוע של מנכ"ל נמל אשדוד, איציק בלומנטל, בפני הדירקטוריון והיושבת בראשו שניסתה להדיח אותו כבר לפני חודשים רבים, אורנה הוזמן בכור. על פי ההנחיה, לא יוכלו נציגי העובדים הנחשבים מקורביה של היו"ר, לשבת בשימוע.

ההסתדרות נמצאת בימים אלה תחת מתקפה, כאשר לפני כחודש הוציאה שרת המשפטים איילת שקד את תקנון ביטול האגודות העותמניות – להערות הציבור. אם התקנות אכן ייחתמו אחרי הבחירות, תאבד ההסתדרות פריבילגיה רבת שנים המאפשרת לה להתנהל ללא פיקוח, ללא שקיפות ומבלי שהיא כפופה לחוק חופש המידע או לחוק המכרזים. אם התקנות ייחתמו, יהפכו כל האגודות העותמניות לעמותות רשומות.

רשות החברות הממשלתיות תגיב לעתירה עד ל-30 במאי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#