המדינה לא צריכה לתמרץ עובדים מוכשרים לעבור להיי־טק - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדינה לא צריכה לתמרץ עובדים מוכשרים לעבור להיי־טק

מעבר של עובדים מוכשרים נוספים לתחום ההיי-טק, שגם כך מושך עובדים חזקים, עלול להזיק לפיריון של הענפים אותם הם עוזבים

6תגובות
משרדי חברת WIX בתל אביב
מוטי מילרוד

הטיעון העיקרי בעד הגדלת התעסוקה בהיי־טק, באמצעות סבסוד הכשרות ייעודיות, נשען על היגיון פשוט: הפריון והשכר של העובדים בהיי־טק גבוה בהרבה מזה של יתר ענפי המשק, ולכן יש מקום לעודד מעבר של עובדים מתחומים שהשכר בהם נמוך לתחומים אלה — ובכך להיטיב עם אותם עובדים ולשפר את הפריון הממוצע במשק.

אולם גישה זו אינה מתייחסת לשאלה כיצד מעברים אלה ישפיעו על העובדים בשאר ענפי המשק. ענף ההיי־טק סלקטיבי במיוחד, ומועסקים בו העובדים המוכשרים ביותר. המשמעות של מעבר עובדים להיי־טק הוא אובדן שלהם בענפים אחרים. אובדן זה צפוי להשפיע על ירידת הפריון של העובדים שיוותרו בהם, מכיוון שעובדים מוכשרים משפיעים לחיוב על הפריון של יתר העובדים.

קשה לדעת מהי נקודת האיזון שבה העלייה בפריון של העובדים המוכשרים שיעברו להיי־טק תתקזז במלואה על ידי הירידה בפריון של יתר העובדים במשק, אך סקר מיומנויות המבוגרים שערך OECD מגלה שאנו הרבה יותר קרובים לנקודה זו מכל מדינה אחרת; בישראל כל עובד שלישי שזוהה בסקר כבעל מיומנויות גבוהות במיוחד (עשירון עליון) נמצא כבר כעת בתחומי ההיי־טק. זהו השיעור הגבוה ביותר שנמצא בסקר, בפער ניכר מהמדינות האחרות.

החשש מהעיוות שייצור מעבר של עובדים מוכשרים להיי־טק ממשי במיוחד משום שהצלחתו של הענף אינה מבטיחה שגשוג ליתר המשק. ההצלחה של ההיי־טק אינה באה ככל הנראה לידי ביטוי בלחצי שכר או בזליגה של טכנולוגיות ושיטות ניהול לתחומים אחרים.

הסיבה לכך היא הגורם שמייחד את ההיי־טק — ההסתמכות על העובדים שנמצאים בקצה העליון של התפלגות היכולות. לפיכך, דווקא שילובם של עובדים מיומנים פחות בהיי־טק עשויה לחזק את הקשר בין ענף זה לענפי המשק האחרים, ובכך להביא לזליגה של הצלחת ההיי־טק לשאר העובדים במשק. אלא שבמצב העניינים הנוכחי בישראל שאיפה זו אינה ריאלית.

היתרון היחסי של ההיי־טק הישראלי הוא בתחומי המו"פ, הדורשים מעובדיהם מיומנויות גבוהות מאוד. עובדים בעלי מיומנויות נמוכות יותר מתקשים להשתלב בתחומים אלה — וסביר יותר להניח שישתלבו דווקא בתחומים שאינם בחזית הידע, שבהם ישראל נמצאת בעמדת נחיתות לעומת מדינות מתפתחות ושבהם השכר נמוך יותר. כבר כעת נראה כי בוגרי מכללות, שהכשרתם נתפשת איכותית פחות, מתקשים להשתלב במקצוע.

לעומת זאת, ישראל מתאפיינת במיצוי גבוה יחסית של הפוטנציאל הטמון בעובדים ובעובדות המוכשרים ביותר — בכל תחומי המשק. על פי מדד הבוחן את רמת הכישורים הנדרשת במשלחי היד השונים, רק כשליש מבין העובדים (גברים ונשים כאחד) המיומנים (אחוזון 80 ומעלה) שאינם בהיי־טק, עוסקים בתחומים שאינם מסווגים ככאלה הדורשים רמת כישורים גבוהה (משלחי יד ניהוליים ואקדמיים). שיעור זה הוא בין הנמוכים במדינות OECD.

חשוב לציין גם שפער השכר בין העובדים המיומנים המועסקים במשלחי יד התואמים את כישוריהם לבין עובדים בעלי מיומנויות דומות בהיי־טק, מצטמצם באופן ניכר בקבוצות גיל בוגרות, כך שהתועלת בהסבתם להיי־טק אינה רבה. מהיבט אחר, פחות מ–4% מבין העובדים המיומנים שאינם מועסקים בהיי־טק העידו שאינם מרוצים מעבודתם, כך שלא ברור עד כמה תהיה להם מוטיבציה להסבת מקצוע.

עם זאת, נראה שהעובדים והעובדות המוכשרים ביותר באוכלוסייה הערבית רחוקים מאוד ממיצוי יכולותיהם, ונדרשת התייחסות מקיפה של קובעי המדיניות לעניין זה (הנתונים לגבי האוכלוסייה החרדית אינם חד־משמעיים).

מסיבות אלה (וגם אחרות) אני סבור כי הרצון להרחיב את התעסוקה בהיי־טק הוא ראוי, אולם דורש מענה מסוג אחד בלבד — כינונה של מערכת חינוך והשכלה גבוהה שתכשיר בוגרים מיומנים יותר.

מסקנה זאת מתחדדת כשבוחנים את התפלגות המיומנויות באוכלוסייה. ישראל מתאפיינת בריבוי עובדים ברמת מיומנות נמוכה, שכושר ההשתכרות שלהם נמוך — גם באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית. ריבוי העובדים בשכר נמוך גורם לכך שהתעשייה המסורתית יכולה להתבסס על כוח עבודה זול, עובדה המפחיתה את כדאיות ההשקעה בטכנולוגיה ושיטות ייצור מתקדמות (ענף הבנייה הוא דוגמה קיצונית לכך). התוצאה היא שקבוצה קטנה יחסית של עובדים מוכשרים נהנים מרמת חיים גבוהה (בהיי־טק ובענפים אחרים), ויתר העובדים סובלים מרמת חיים נמוכה.

כושר ההשתכרות של העובדים במרבית ענפי המשק נמוך לא רק משום שהם אינם עובדים בתחומי ההיי־טק, אלא לא מעט בשל הכשלים במערכת החינוך שבגללם רבים מבוגריה מתאפיינים במחסור במיומנויות בסיסיות ובכישורים הנדרשים בשוק עבודה מודרני. הטיפול בכשלים אלה צפוי להניב עובדים ועובדות ברמת מיומנות גבוהה יותר. השאלה אם אותם עובדים מיומנים ימצו את יכולותיהם בתחום ההיי־טק או בתחומים אחרים — כבר קריטית פחות.

הכותב הוא כלכלן וחוקר במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#