לפרופסורים יש קביעות, ועובדי הניקיון מועסקים לפי שעות - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לפרופסורים יש קביעות, ועובדי הניקיון מועסקים לפי שעות

האחראים על תחום הניקיון באוניברסיטה לא צריכים להסתכל לעובד בעיניים אם הם רוצים לפטר אותו, ולא להיות מוטרדים מכך שהוא חולה, שחוק או ממורמר ■ יש להכניס את העובדים שמנקים לנו את המשרדים והכיתות לתוך קהילת עובדי האוניברסיטה

17תגובות
עובד קבלן
אליהו הרשקוביץ

דיני העבודה מטילים על מעסיקים חובות, ואין זה מפתיע שיש מי שמבקשים להתחמק מחובות אלה. כך נוהגים מרבית המעסיקים הציבוריים (ומעסיקים גדולים אחרים) בכל הקשור להעסקת עובדי ניקיון.

קחו לדוגמה את האוניברסיטה העברית, שמעסיקה - כמו מרבית האוניברסיטאות - את עובדי הניקיון שלה באמצעות קבלנים. לכאורה, עובד ניקיון באוניברסיטה עדיין נהנה מהגנת חוקי המגן, אבל במקום שהאחריות לכך תהיה של האוניברסיטה עצמה - שמשתמשת בשירותיו ונהנית מעבודתו - מועברת האחריות לחברה פרטית, שמתחלפת לעתים תכופות, וכל מטרתה היא העסקת עובדים עבור אחרים במינימום עלויות.

האחראים על תחום הניקיון באוניברסיטה לא צריכים להסתכל לעובד בעיניים אם הם רוצים לפטר אותו, ולא להיות מוטרדים מכך שהוא חולה, שחוק או ממורמר. בניגוד לעובדי אוניברסיטה, הם גם יכולים להקטין את היקף משרתו באופן חד־צדדי בכל פעם שהסטודנטים יוצאים לחופשה - פשוט על ידי הקטנת מספר שעות העבודה שהם "מזמינים" מהקבלן.

הפער בין העסקה ישירה לעקיפה בוטה במיוחד בכל הקשור לזכויות קיבוציות. הסגל המנהלי באוניברסיטה העברית נהנה מביטחון תעסוקתי, מאפשרויות קידום, וממגוון של זכויות והטבות. לעובדים שמנקים את האוניברסיטה אין מקום עבודה אחר; הם עובדים באוניברסיטה בלבד. אבל בניגוד למי שעובד סביבם, הם מועסקים לפי שעות בלבד, ללא שום ביטחון תעסוקתי וללא תנאים מעבר למינימום החוקי. גם לאחר שנות עבודה ארוכות, שכרם יישאר קרוב לשכר המינימום. הם לא יכולים להצטרף לשאר העובדים באוניברסיטה במשא ומתן קיבוצי ולא נהנים מהסכמים קיבוציים שנובעים מכך.

אין זה מקרי שדווקא את העובדים החלשים ביותר בחרה האוניברסיטה (כמו מעסיקים רבים אחרים) להדיר ממצבת העובדים שלה. זו הדרך הקלה ביותר לחסוך בהוצאות: על חשבון מי שיש לו הכי פחות כוח להתנגד. אבל אין כאן שום התייעלות אמיתית. העסקה עקיפה אינה אלא קומבינה שנועדה להעביר סיכונים ועלויות מסוימים (למשל, פיטורים שרירותיים, שחיקה מוגברת או הפחתה בהיקף העבודה בזמן חופשות סטודנטים) מהמעסיק אל העובדים החלשים ביותר, שלא יכולים להתנגד לכך.

איני טוען שעובד ניקיון צריך ליהנות מאותם תנאי עבודה כמו מנהל בכיר, כמובן. הסכמים קיבוציים מאפשרים מידה רבה של דיפרנציאציה לפי תפקידים, דרגות, ותק, קידום מהיר למצטיינים וכיוצא בזה. הטענה היא שאין הצדקה לאפשר למעסיק להתחמק מאחריות כלפי עובדים שעובדים עבורו, ובכלל זה להימנע מניהול משא ומתן אישי או קיבוצי מולם, רק בגלל שהם עובדי ניקיון מעוטי כוח מיקוח.

בתי הדין לעבודה והמחוקק יכולים לאסור על התחמקות כזו. בשל מיעוט התביעות מצד עובדי ניקיון, שעומדים בפני חסמים רבים להגשת תביעה, הנושא טרם זכה להכרעה ברורה בבית הדין הארצי לעבודה. ניתן לצפות מגופים ציבוריים שימנעו מפעולות שמביאות לאי־צדק חלוקתי כזה.

האוניברסיטה העברית, מקום עבודתי וביתי האקדמי, מתהדרת (בצדק) בסיסמה "קשה, אבל הכי טוב". כשמדובר בניקיון האוניברסיטה, קשה לעובדים וטוב להנהלה. חלק מהמוסדות, כמו אוניברסיטת חיפה, כבר הכירו בכך. בואו לא נחכה לכפייה מבחוץ. האוניברסיטה היא חלק מקהילה שיכולה להוביל שינוי ולהוות דוגמה לאחרים בתחום זה. בואו נכניס את העובדים שמנקים לנו את המשרדים והכיתות לתוך קהילת עובדי האוניברסיטה. הם כבר כאן, פשוט צריך להפסיק להדיר אותם באמצעות תרגילים משפטיים.

הכותב הוא מחזיק הקתדרה לדיני עבודה על שם אליאס ליברמן בפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#