"יש סכנה שנהפוך לוונצואלה": כיצד גורמים לצעירים בישראל לחסוך ואיפה הכי מומלץ להשקיע - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
כנס הדורות הבאים

"יש סכנה שנהפוך לוונצואלה": כיצד גורמים לצעירים בישראל לחסוך ואיפה הכי מומלץ להשקיע

בפאנל שעסק בדור ה-Y המליצו המשתתפים לצעירים בישראל לא להיות שאננים ולהתחיל לחסוך לפנסיה באופן עצמאי: "אל תפחדו משוק ההון, בטח אם יש לפניכם עשרות שנים של חיסכון"

16תגובות
פאנל "עד איזה גיל תסמכו על ההורים? איך נדאג לביטחון תעסוקתי ופיננסי של דור ה-Y"
מוטי מילרוד

הפאנל "עד איזה גיל תסמכו על ההורים? איך נדאג לביטחון תעסוקתי ופיננסי של דור ה-Y", שנערך היום (ג') במסגרת כנס הדורות הבאים של TheMarker, נפתח עם הנתונים הבאים: "11 אלף דולר בשנה – זה מה שאמריקאי בן 30 מקבל מהוריו כיום, לפי 'ניו יורק טיימס'". מירב ארלוזורוב, פרשנית בכירה ועורכת מדור דעות TheMarker, הוסיפה כי "בישראל זה כנראה הרבה יותר".

בפאנל השתתפו: עינת סקורניק, ראש מערך ייעוץ בהשקעות, לאומי; רינת אשכנזי, מנהלת מחלקת מחקר מדדים בקסם קרנות ו–ETF מבית אקסלנס; ד"ר משה גרסטנהבר, כלכלן, מוסד שמואל נאמן, הטכניון; אביגיל לוין, מייסדת קבוצת "שומרים על הכסף שלנו" ומנהלת שיווק בחברת דטוס; ויוליה איתן, ראש מינהל תעסוקה, משרד העבודה והרווחה.

עינת, ראינו את הנתונים האמריקאיים. מה קורה בישראל?

סקורניק: "דור ה-Y נולד לתוך מצב של שפע, היעדר אינפלציה וריביות נמוכות. בישראל דור ה-Y מהווה מחצית מכוח העבודה. דפוסי ההעסקה שלהם שונים - אין להם רציפות, הם מרוויחים פחות, מחליפים הרבה מקומות עבודה, וכתוצאה מכך חוסכים פחות".

אצל דור ה-Y כסף הוא לא חזות הכל.

סקורניק: "נכון, סט הערכים שלהם שונה. הקריירה חשובה אבל מה שחשוב הוא לא השכר, אלא היכולת שלהם להתקדם והעניין בעבודה, וכן שתהיה סביבת עבודה תומכת. גם הנטייה שלהם להחזיק נכסים נמוכה יותר".

אם לא צריך להחזיק דירה, לא נורא שהשכר לא גבוה.

סקורניק: "התפישה שדירה היא שירות רווחת בכל העולם. אבל בסוף כולנו נדרשים לחסוך לאותן שנים שבהן נצא מעולם העבודה. דור ה-Y חוסכים פחות וגם צוברים פחות לגיל הפנסיה - וזו בעיה".

רינת, את הגדרת את דור ה-Y מפונק. נמקי והסבירי.

אשכנזי: "הריביות הנמוכות פגעו בדור הזה, והדורות הקודמים הם אלה שנהנו מפירות ההרחבה המוניטרית. כשמדברים על חיסכון פיננסי זה לא רק פיקדון בבנק, אלא גם השקעה בבורסה, במדדים, במניות או בנכסים אלטרנטיביים. בעשר השנים האחרונות S&P500 עשה תשואה של 400%, לכן 100 אלף שקל במקום השקעה בטיול אחרי הצבא היו יכולים להביא תשואה נאה, שיכולה לשמש לרכישת דירה או לצרכים אחרים. ה נסד"ק עשה 650%. האג"חים - השקעה סולידית יותר - עשו תשואה של 60%. גם בתקופות של ריביות נמוכות יש שווקים שיודעים לתפקד. הדור הצעיר צריך לקשר בין הצרכנות לבין השקעה. משתמשים בגוגל, ב אמזון".

אביגיל – אומרים שהדור שלך מפונק, לא חוסך, פזיז ובזבזן. מה את אומרת?

לוין: "אני לא מסכימה. חלק מהבעיה של הדור הצעיר היא שהוא מיואש ולא נותן אמון במערכת הפיננסית. בני הדור חושבים שלקרנות הפנסיה לא יהיה כסף לשלם לפנסיה, ולכן הם חיים כאן ועכשיו. ב-2008 עברה הרפורמה של פנסיה לכל אזרח ואזרחים רבים התחילו לנהל פנסיה בלי שהם מבינים בזה. הרבה אנשים הרימו ידיים וחיפשו חסכונות אלטרנטיביים. אני מנסה להיות מודעת יותר, אחרי שעברתי על דו"ח הפנסיה שלי וגיליתי שנעלמו לי 8,000 שקל מהחיסכון".

קופת חיסכון
Bloomberg

בעיית שיוך הכספים היא בעיה אמיתית. הפיקוח על הביטוח מכיר את זה אבל לא מצליח לטפל בזה. אני מציעה לכולכם - תבדקו את החשבונות שלכם.

לוין: "זה כסף שעבדתי קשה בשבילו. פניתי לסוכן ולקופה, והם האשימו אחד את השני, אף אחד לא לקח אחריות על מה שקרה. בסוף שייכו את הכספים אליי, אבל תהיתי כמה כספים לא שמתי לב שלא שויכו, ולמה אף אחד לא משלם על זה מחיר?

"כתבתי פוסט בפייסבוק, ובעקבותיו פנו אליי עשרות אנשים שקרה להם דבר דומה. פתחתי קבוצת פייסבוק, כדי לעזור לאנשים להעלות מודעות לנושאים האלה. הרבה אנשים לא יודעים למשל שבין עבודות הם צריכים לבטח את עצמם, או שצריך למלא טופס 161 כשעוזבים מקום עבודה".

מה שואלים בקבוצה?

לוין: "אנשים שואלים איך מוצאים סוכן ביטוח טוב, איפה לחסוך לילדים שלהם או אם דמי הניהול שהם משלמים הגיוניים. כמה אנשים פה קראו את הפוליסה? (מצביעים 5% בערך; ג"ו). אפילו המעט שהרימו את היד זה מפתיע. אני עורכת דין, קראתי את הפוליסה שלי פעמיים ועדיין לא הצלחתי להבין למה אני זכאית. למה זה כתוב בשפה כל כך לא נגישה?"

סקורניק: "שאפו על היוזמה. אבל בסוף, היעדר מספיק כסף לזקנה לא נובע מנושא שיוך הכספים. המציאות מביאה אותך למצב שבו את לא חוסכת מספיק, בגלל דפוסי ההתנהגות. זה נוגע לא פחות לצורה שבה את מבקשת את הפתרונות שלך. קבוצת הפייסבוק זה דבר נהדר. ברור שגם אני צריכה לדבר בשפת הדור".

יש פגיעה באגו בכך שלא פונים לבנק לאומי?

סקורניק: "לא, יש מעט יועצים אצלנו שעוסקים בפנסיה. ברור לי לחלוטין שאם אני רוצה להגיע לדור הזה, אני צריכה לדבר בשפה שלו - דרך הטכנולוגיה - ולתת את השקיפות שהדור רוצה".

סטודנטים במרכז הבינתחומי הרצליה. למצולמים אין קשר לכתבה
דניאל בר און

זו דילמה קשה אם הבנקים הם חלק מהבעיה או הפתרון. יוליה, האם מצב הישראלים באמת קשה?

איתן: "יש פה דפוסים שמבטאים את השינויים שקורים בחברה. האופן שבו אנחנו חוסכים משתנה. יש פה שינוי שעוד לא הגיע לאיזון. בישראל אנחנו נמצאים בשיעור חיסכון גבוה מההכנסה החודשית. זה לא אומר שבהכרח נחסוך מספיק כי זה תלוי בגובה ההכנסה".

אבל האי-רציפות בעבודה והעבודה בפרקי זמן קצרים פוגעת בהם.

איתן: "צריך להבין שזה חלק מהשינוי, בגלל השינויים הטכנולוגיים והרצון לממש את עצמם במגוון אפיקי תעסוקה. זו התעסוקה החדשה. ההתייחסות למושג קריירה שונה היום. יש שוני בדפוסי העסקה ויש גם מודלים שותפיים של העסקה. נדרשת לקיחת אחריות אישית, לזהות הזדמנויות, להיות במקום אקטיבי יותר".

מהם כישורי היסוד שנדרשים?

איתן: "החלקת המעברים, הרצון להתאים במהירות למקום העבודה החדש. למשל, כישורי עבודת צוות, יכולת לשאול שאלות נכונות, כישורי מחשב בסיסיים, שליטה בשפות. גם גוגל טרנסלייט עשה שינוי בהקשר זה. צריך הון אנושי גמיש שמדרבן את הצעירים לפעול".

אז השכלה היא אאוט?

איתן: "השכלה היא 'אין', אבל אחרת. גם האוניברסיטאות מבינות שהן צריכות לתת השכלה בסיסית יותר, שיח של כישורים ולא רק הקניית ידע. לניסיון יש ערך אדיר בשוק העבודה ולפעמים תהיה לניסיון עדיפות על פני הלימודים האקדמיים. רואים את זה במגזר החרדי - שגם עם השכלה מתקשים להשתלב ללא ניסיון תעסוקתי".

"התשואה על ההשכלה בישראל לא מתגמלת מספיק"

מה המקצוע הנכון?

איתן: "זה שהאדם רוצה להיות בו, שבחר בו על בסיס מידע מלא. בהרבה מקרים חסר מידע וצריך שיהיה מידע לגבי מה צפוי".  

מה כדאי ללמוד היום?

איתן: "מקצועות טיפוליים שדורשים אמפתיה תמיד יהיו אתנו – אחיות, רופאים. מהנדסים בעולם ההיי-טק וגם בהנדסה האזרחית הם מקצועות נדרשים למשק וימשיכו להיות אטרקטיביים גם ביחס התשואה על השכר".

אשכנזי: "לא צריך לפחד להטיל ספק בהשכלה פורמלית. בישראל יש כ-50% משכילים והתשואה על ההשכלה לא מתגמלת מספיק. צריך לא רק ללמוד, אלא צריך לבחור מה ללמוד - מקצוע מבוקש ומתגמל. היום תואר כבר לא מספיק. נדרשת למידה עצמית תמידית".

איתן: "זה גם תלוי במה שאתה עושה במהלך הלימודים, וגם בזמן שאתה סטודנט צריך לנסות לקבל ניסיון בשוק העבודה".

גרסטנהבר: "החיים זה למידה לכל החיים. אנחנו צריכים לבדוק איך אפשר לבנות מסגרת חדשה שתיתן נדבך נוסף. הבאתי אתי בננות כי לא הייתי רוצה שישראל תהפוך לרפובליקת בננות. אנחנו עובדים יחד עם פרופ' שלמה מי-טל מהטכניון על מודל עץ חרוב. עם כל ילד שנולד, המודל אומר שהמדינה תשים 10,000 דולר בחיסכון. הכסף יושקע ב-SUPER TRUST - מסגרת השקעה חדשה שתשקיע רק בתשתיות, בבתי חולים, גני ילדים. המטרה שהכספים האלה ירוויחו 5% בשנה, בריבית דה ריבית. וכל שלוש שנים תוקם כזאת מסגרת, שתתחרה אחד בשני וגם יהיה ביניהם שיתוף פעולה". 

אתה מדבר על תוכנית חיסכון לכל ילד, רק בהיקף גדול יותר.

גרסטנהבר: "זה חד-פעמי והמדינה משלמת את זה. הכסף יעבוד 70 שנה, שאחריהם הכסף יגדל פי 30. בגיל 70 האדם יצא לפנסיה ויקבל 7,000 שקל לכל החיים".

ומה ההמלצות לדור הזה?

לוין: "אפשר להציע קורס מימון בסיסי לילדים כדי שיוכלו לדעת מה לעשות עם הכסף, כדי שלא יבזבזו את החיסכון לכל ילד".

"צריך לצאת מהאדישות"

נסכם – אי-רציפות תעסוקתית, צריכה מרובה. מה עושים?

סקורניק: "צריך ללמד התנהלות פיננסית בבתי הספר וגם אחרי השחרור מצה"ל. צריך לתת את הכלים לדור הזה כדי להתנהל נכון. פרקטית, ההפרשות לפנסיה במרבית מקומות העבודה הן לא על גובה כל המשכורת. אפשר לחייב מעסיקים להפריש יותר עבור העובדים שלהם. לחלופין, אפשר להגדיל את המודעות ולאפשר לעמית עצמו להעמיק את החיסכון שלו בצורה עצמאית, כאשר הבעיה היא חוסר מודעות".

"אפשר לטפל בזה באמצעות הפרשה נוספת כברירת מחדל. בהרבה מקרים זה יגדיל את החיסכון לטווח הארוך. גם בהשקעות החופשיות צריך להעמיק את הידע כדי שישתמשו בזה בצורה מיטבית. הרבה נוגע לחינוך ולשקיפות. למרות חוסר האמון במוסדות הפיננסיים, אנחנו עושים הרבה עבודה כדי להגדיל את השקיפות והידע לציבור הרחב כדי לתת חינוך פיננסי שישיקעו את כספם בצורה המיטבית".

רינת, אמרת ותרו על טיול אחרי צבא וחתונה ותחסכו.

אשכנזי: "תתחילו להשקיע. השכר עולה לאט יותר מערך ההון. השכר בעולם עלה ב-2% כשהשווקים עלו בעשרות ובמאות אחוזים. אל תפחדו משוק ההון, בטח אם אתם בתחילת הדרך ויש לפניכם עשרות שנים של חיסכון. בנוסף, תהיו זהירים בהחלטות לגבי כספי פיצויים. כל משיכה תפגע בקצבת הפנסיה. תתייעצו עם יועץ פנסיוני או תבדקו בעצמכם. אל תהיו פזיזים בהחלטות כאלה".

מה הכי יעזור?

לוין: "לצאת מהאדישות. אנחנו לא משקיעים עשר דקות בחודש כדי לבדוק מה קורה עם הכסף שלנו. מצד הרגולציה, צריך להוריד ביורוקרטיה. אני כבר חצי שנה מנסה להצטרף לקרן פנסיה. צריך להנגיש את השפה לציבור".

גרסטנהבר: "המדינה לא תשקיע בתשתיות, ואני לא מאמין שהכלכלה תתפתח בצורה שתהיה לכם פנסיה. המדינה לא תוכל לעמוד בצרכים של כולם ואני לא מאמין שהפוליטיקאים ירצו לממש את המודל שהצענו, כי לא תהיה להם מספיק שליטה עליו וזה לא יכניס את הטייקונים. יש סכנה שנהפוך להיות ונצואלה".

איתן: "חינוך פיננסי, גם המדינה מאמינה שזה חשוב. צריך גם להתאים את הפנסיה לתקופות של עבודה וחוסר עבודה. עוד נושא שלא דובר עליו עד כה -  העלאת גיל פרישה".

איך עוזרים לאנשים לעבוד לאורך שנים?

איתן: "המדינה צריכה לפגוש אנשים בצמתים שהם מתקשים בהם ולסייע לאוכלוסיות מודרות להתקדם בשוק העבודה. אבל אין תחליף לאחריות הפרט בהקשר הזה. התפקיד שלנו הוא להנגיש מידע וזה חוזר למקום של החינוך הפיננסי. המדינה מנסה לעזור הרבה פעמים כשהפתרון כבר קיים. יש משולש ברור בין מדינה, מעסיקים והפרט. תמיד הפרט זה הקודקוד המרכזי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#