שירות בצה"ל הוא עסקה מוצלחת לחרדים - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שירות בצה"ל הוא עסקה מוצלחת לחרדים

מרבית החרדים רואים בשירות הצבאי נתיב לקידום אישי ותעסוקתי בלבד, ולא אמצעי לביטוי מחויבותם האזרחית למדינה

2תגובות
חייל חרדי מחוץ לבקו"ם בתל השומר
מוטי מילרוד

גם ב-2018 כרטיס הכניסה המרכזי למיינסטרים של החברה הישראלית הוא השירות הצבאי. לכן מהווה גיוס החרדים לצבא אתגר חברתי ופוליטי ראשון במעלה בציבוריות הישראלית, והוא מרכיב מהותי בשסע החברתי והפוליטי בין המגזרים.

עם זאת, בשנים האחרונות קרה דבר כמעט חסר תקדים: על אף שהשירות הצבאי מהווה את אחד האיומים המרכזיים והבולטים על אורח החיים החרדי, הוא נהפך למסלול אטרקטיבי למדי עבור חלקים שונים של הציבור החרדי, בשל היעדר חלופות אחרות, זמינות וזולות, לניידות חברתית־כלכלית.

גברים חרדים ללא השכלה רלוונטית לשוק העבודה וללא מקורות פרנסה בתוך המגזר החרדי רואים בשירות הצבאי את קרש הקפיצה אל הישראליות ואל עולם התעסוקה. שינויים כלכליים וחברתיים בציבור החרדי הביאו לעלייה חדה במספר המשרתים החרדים בצה"ל בעשור האחרון, שמספרם כיום הוא כ-7,000 חיילים.

עם זאת, העלייה מכמה מאות מתגייסים בשנה לפני כעשור ליותר, מ-3,000 מתגייסים חרדים כיום, נובע בעיקר מצרכים כלכליים וחומריים, ופחות ממניעים לאומיים, חברתיים או פטריוטיים.

מרבית החרדים רואים בשירות הצבאי נתיב לקידום אישי ותעסוקתי בלבד, ולא אמצעי לביטוי מחויבותם האזרחית למדינה. כך למשל, ציפיותיהם של חלק מהחיילים החרדים מהשירות מתמקדות בדרישות חומריות הכוללות שכר גבוה למשרתים, סבסוד לימודי מקצוע ורכישת ניסיון תעסוקתי האמור לשרתם בהשתלבות בשוק העבודה הכללי. בנוסף, חשוב לזכור כי עדיין עיקר גיוס החרדים לצבא הוא על בסיס התנדבותי ולא על בסיס חוקי מחייב, היבט שאותו מנסה חוק הגיוס המוצע לשנות מהיסוד.

אבל דרישות וציפיות אלה משתנות במהלך ולאחר השירות הצבאי. מחקר שערכתי גילה שהשירות הצבאי גורם לתמורות עמוקות בתפישת אזרחותם ותפקידם במדינה של חלק מבוגרי השירות, באופן המגביר את תחושת הסולידריות הלאומית שלהם עם שאר חלקי החברה הישראלית. כך למשל, נמצא שרבים מבוגרי השירות מתייחסים יותר לשותפות הגורל עם החברה הישראלית ולחיבור הייחודי להווי הישראלי שממנו היו מנותקים בעבר בכוונת מכוון בתקופת לימודיהם בעולם הישיבות. ולראיה, רוב מכריע (77.7%) מבוגרי נצח יהודה (הנח"ל החרדי) מדווחים לאחר השירות כי הם חשים חלק מהמדינה ומאתגריה, ו-44% מדווחים כי יחסם למדינה השתפר בעקבות השירות.

לתחושות אלה מצטרפת תחושת גאווה על תקופת השירות ועל תרומתם לצבא, לחברה ואף למדינה. השירות הגדיל את הזדהותם עם המדינה וסמליה ואת היכרותם עם אוכלוסיות משרתים אחרות.

מצד שני, רוב החרדים שהתגייסו לצבא ממשיכים להגדיר עצמם כחלק מהחברה החרדית ורואים עצמם כחלק אינטגרלי מחברה זו — חרדים וישראלים. לכן, בכל תרחיש של גיוס חרדים, חייבים לזכור שמדובר לא רק במשימה לאומית של ביסוס צבא העם והשגת ערך השוויון, אלא גם בשילוב פלח אוכלוסייה משמעותי בחברה הישראלית.

לפיכך ניתן להניח כי גידול במספר המשרתים החרדים בצבא, שעדיף שיושג בהסכמות והבנות על בסיס הצעת החוק הנוכחית, עשוי להנמיך את חומות הבדלנות החברתית והאזרחית בין חלקיה השונים של החברה הישראלית. עם זאת, כל עוד נשען מערך גיוס החרדים על בסיס התנדבותי לא מחייב, יידרש הצבא להמשיך ולספק למתגייסים החרדים תמריצים כלכליים נדיבים העלולים לגרום לזילות מסוימת של השירות בעיני החרדים ובעיני אחרים, תהליך העלול לפגום בערך השירות ומעמדו של צה"ל בישראל.

הכותב הוא חוקר בתוכנית חרדים בישראל במכון הישראלי לדמוקרטיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#