הנתונים חושפים: כמה קשה למצוא עבודה בישראל אחרי גיל 45 - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנתונים חושפים: כמה קשה למצוא עבודה בישראל אחרי גיל 45

על אף תוחלת החיים העולה והדרישה להעלאת גיל הפרישה, הגילנות בישראל לא פוסחת על שוק העבודה ■ מצב התעסוקה של האוכלוסיות החלשות השתפר, אך מצב האקדמאים - שאינם מתפשרים על עבודות דחק - הורע

13תגובות
שובר שורות

הקושי במציאת עבודה בקרב מבוגרים בישראל מתבטא בנתוני שירות התעסוקה ל-2018. לפי הנתונים, שפורסמו היום (א'), כ-27% ממי שהושם בעבודה על ידי השירות הם בגילי 44-25; אצל מבקשי העבודה מעל גיל 45 המספרים יורדים במתינות (כ-23%) - ומגיל 55 ומעלה הם צונחים בחדות (כ-10%).  מעל גיל 65 שיעורי ההשמה מסתכמים ב-1.3% בלבד. זאת, אף שקבוצת הגיל המבוגרת גדולה יותר מקבוצת הגיל הצעירה.

גם מצבם של תובעי אבטלה בעלי השכלה אקדמית מדאיג: מול ירידה של 4.4% בכלל תובעי האבטלה ביחס ל-2017 – מספר תובעי האבטלה בעלי השכלה אקדמית עלה ב-2018 ב-6.5%. בחודש ממוצע התייצבו השנה בלשכות 21.8 אלף בעלי השכלה אקדמית, לעומת 20.5 אלף שהתייצבו בחודש ממוצע ב-2017.

לעומת ההרעה במצבם של מבוגרים ובעלי השכלה אקדמית, מצבן של האוכלוסיות החלשות הוטב - חלה ירידה של 39% במספרם של תובעי הבטחת הכנסה. ב-2014 הסתכם מספרם ב-113.7 אלף איש ואישה, בעוד ב-2018 ירד המספר ל-69.3 אלף בלבד. שיעור הירידה בקרב נשים תובעות מסתכם ב-42%.

עם הגיל הקושי עולה: התפלגות ההשמות לפי גיל

הירידה הבולטת ביותר היתה בקרב תובעי הבטחת הכנסה צעירים בגילי 34-18: מספרם של הגברים הצעירים התובעים הבטחת הכנסה ירד ב-60%, מכ-6,700 בחודש ממוצע ב-2014 לכ-2,700 בחודש ממוצע ב-2018. מספר הנשים הצעירות התובעות הבטחת הכנסה ירד ב-65% בחמש השנים האחרונות, מכ-11 אלף ב-2014 לכ-3,900 בחודש ממוצע השנה. 

נתונים אלה מעידים על הצלחתה של תוכנית מעגלי תעסוקה, שפועלת לצד תוכניות נוספות בלשכות שמטרתן לסייע בהשתלבות בשוק העבודה ובהליכי מיצוי זכויות. במסגרת מחקר חיצוני, המבוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומלווה את פעילותה של מעגלי תעסוקה, נמצא כי התוכנית מפחיתה את התלות בקצבאות ומביאה לשיפור בשיעור של 25% במספר המשתלבים בעבודה, ביחס לקבוצת הביקורת.

לפני כמה שבועות הודיע מנכ"ל משרד העבודה, אביגדור קפלן, למשרד האוצר כי אם לא ייסגר הסכם קיבוצי חדש עם הוועד - תוכנית הדגל מעגלי תעסוקה תיסגר. בהמשך למהומה תקשורתית שהחלה אחרי הפרסום, הודיע מנכ"ל שירות התעסוקה כי התוכנית לא תיפגע.

חוזרים אחורה?

עלייה במספר המפוטרים בחודש

ב-2018 חלה עלייה במספר הישראלים שפוטרו והתפטרו מדי חודש - 20.3 אלף איש בממוצע. זו עלייה בשיעור של 3.5% לעומת 2017, אז היה הממוצע החודשי 19.6 אלף מפוטרים ומתפטרים. העלייה במספר המועסקים במשק היתה קטנה יותר, עם צמיחה של 2.1%.

12.1 אלף איש פוטרו בממוצע בחודש בשנה החולפת - עלייה של 3.7% לעומת 2017, אז הסתכם מספרם ב-11.7 אלף. במהלך 2018 נרשמה ירידה של 4.4% במספר דורשי העבודה. בלשכות התעסוקה ברחבי ישראל התייצבו בכל חודש כ-158.8 אלף דורשי עבודה בממוצע חודשי, לעומת 166 אלף ב-2017.

מהנתונים עולה כי פחות ממחצית מדורשי העובדה שהגיעו ללשכות (כ-65.4 אלף איש) השתתפו בתוכניות ונעזרו בכלי התמיכה בהשמה - שכוללים הפניות באמצעות שוברים להכשרה מקצועית, מענק עבודה מרוחקת, שוברים ייעודיים למעסיקים, קורסי מחשוב ואוריינות דיגיטלית וכלי עזר תעסוקתיים נוספים. רק שליש (55,247 איש) מדורשי העבודה הושמו בעזרת אותן תוכניות. מנתוני השירות לא ברור האם מדובר בהשמה איכותית, כזו שנעשית לאורך זמן, ומה מידת שביעות הרצון של העובדים מהעבודות החדשות.

עם זאת, שירות התעסוקה מזכיר נתון מעניין: עלייה נמצאה גם בשיעור המתייצבים בלשכות שאינם תובעי קצבאות כלשהן. מדובר ב-27,946 איש בממוצע בחודש. קבוצה זו גדלה ב-41% בתוך חמש שנים, מ-4.9% ב-2014 ל-6.9% ב-2018. בשירות התעסוקה טוענים כי מדובר ברצון של עובדים להיעזר בכלים ששירות התעסוקה מציע לציבור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#