מבקר המדינה: החברה למתנ"סים תשלם 55 אלף שקל לעובד שהתלונן על התנכלות ממונים

מנהל בחברה הגיע למשרד המבקר כדי לבקש את הגנתו, בטענה שהממונים עליו מתנכלים לו ■ המבקר קבע את גובה הפיצוי לעובד, אך לא הטיל כל סנקציה על המנהלים שנגדם הוגשה התלונה

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מבקר המדינה יוסף שפירא
מבקר המדינה יוסף שפיראצילום: אוליבייה פיטוסי

החלטה שקיבל מבקר המדינה יוסף שפירא ביום הראשון של 2019 חושפת התנהלות בעייתית בחברה למתנ"סים. מתברר כי מנהל בחברה פנה למבקר באוקטובר 2018, וביקש את הגנתו, בטענה שהממונים עליו מתנכלים לו. שיא ההתנכלות הגיע לכאורה כאשר זומן העובד לשימוע לפני פיטורים, לאחר שפנה במכתב אל מנכ"ל החברה, רז פרויליך. המנהל עבד ביחידת דיגיטל ופיתוח כלכלי, שבראשה עומד שי רייכנר.

הגורמים הרלוונטיים עלו למשרדו של מבקר המדינה בדצמבר, למה שהפך לסוג של גישור. במהלך המפגש סוכם כי העובד יסיים את תפקידו, אך המבקר יהיה זה שיקבע את אופן הפיצוי שמגיע לו. בהחלטתו מינואר קובע המבקר כי בנוסף לפיצויי הפיטורים והזכויות המגיעות לו, "החברה תשלם למתלונן עד ה-15 בינואר פיצוי מיוחד בסך 55 אלף שקל".

החברה למתנ"סים היא חברה ממשלתית, כך שהכסף יוצא מכיסי משלם המסים - ובעוד הציבור משלם עבור הפיצוי, בהחלטה לא נקבעה כל סנקציה כלפי המנהלים שנגדם הוגשה התלונה. בנוסף, לא ברור מדוע משמש מבקר המדינה מגשר, ועל מה נסמכות החלטותיו. "אבקש להביע את הערכתי לצדדים על שהסכימו לסיים את המחלוקות ביניהם בדרך של הסכמה", מסיים המבקר את החלטתו.

שם העובד שמור במערכת, אך שמו של רייכנר פורסם ב-TheMarker בעבר. רייכנר נושא בתואר דוקטור לא מוכר בישראל, שקיבל מאוניברסיטה בקוסטה ריקה. תחום הדוקטורט של רייכנר, הנושא בשני תפקידי ניהול בכירים בחברה למתנ"סים, הוא כלכלה, אף שלא למד כלכלה מעולם. הוא לא הגיע למוסד וקיבל את התואר בהתכתבות.

בנוסף, על פי פרסומים קודמים, רייכנר זכה בתפקידיו בעזרת מכרזים תמוהים, הביא לחברה את שכנו ושותפו העסקי, וגם קיבל שני בונוסים בני 21 אלף שקל כל אחד, שנבדקים בימים אלה על ידי הממונה על השכר. התנהלותו, כמו גם החברה למתנ"סים שמגנה עליו, נבדקים גם על ידי רשות החברות.

החברה למתנ"סים מוסרת גרסה שונה: "מדובר בתלונה שהוגשה לנציב פניות הציבור. החברה דחתה את טענותיו השקריות של הפונה והנציב לא קיבל את טענותיו, אלא הבהיר שמדובר בהליך בירור ממושך. אי לכך העדיפה החברה לקבל את הצעת הנציב לתשלום פיצוי עבור האפשרות להפסקה מיידית של העסקתו". דברים אלה אינם מוזכרים בהחלטה שעליה חתום המבקר.

ממבקר המדינה נמסר: "במסגרת בירור בקשה לקבל צו הגנה, יש למבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מעין סמכות שיפוטית. כמפורט להלן: מבקש הצו והממונים עליו (הצד שכנגד) מזומנים תמיד למבקר המדינה ונציב תלונות הציבור להשמיע את טענותיהם. בפגישה נוכחים גם עובדי נציבות תלונות הציבור המטפלים בבקשה הלכה למעשה. לא מדובר בהליך גישור, אלא בשלב מתקדם של טיפול בבקשה.

"לעתים מזומנות, כמו במקרה זה הצדדים הגיעו להסכמה שעדיף להיפרד והם מסמיכים את מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור לקבוע את סכום הפיצוי שיגיע למתלונן עקב סיום העסקתו. בפועלו בעניין זה מתבסס מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור על סעיף 45ג(א) לחוק מבקר המדינה הקובע שבכובעו כנציב תלונות הציבור הוא מוסמך לתת 'כל צו שיימצא לנכון ולצודק, לרבות צו זמני, כדי להגן על זכויות העובד, בשים לב לתפקודו הראוי של הגוף שבו הוא עובד'".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker