ליאורה בוורס
ליאורה בוורס

הדיונים שהתקיימו בכנסת ובתקשורת בדבר גיל הפרישה של נשים בישראל, עסקו בעיקר בשאלה אם יש להעלותו. ישראל נמנית עם תשע מדינות OECD, שבהן יש הבדל בין גיל הפרישה של גברים (67, והגבוה ביותר ב-OECD) לזה של נשים (62), ובין שלוש המדינות היחידות שצפויות לשמרו גם בעשורים הקרובים.

התומכים בהעלאת גיל הפרישה של נשים טוענים כי להבדלים בגיל הפרישה יש תרומה מכרעת לפער המגדרי בפנסיה - כלומר, קצבת הפנסיה החודשית שמקבלות נשים נמוכה בממוצע משל גברים. טענה זאת נכונה, אולם כדי להביא לשיפור אמיתי ברווחתן העתידית של נשים מבוגרות, יש לבחון את מערכת הפנסיה על כל רבדיה, ולהביא בחשבון רכיבים נוספים המשפיעים על הפער המגדרי.

בחינה של הפנסיות התעסוקתיות מגלה כי ההבדלים הקיימים בין גברים לנשים בשוק העבודה משפיעים על חסכונות הפנסיה של נשים ויעמיקו את הפער המגדרי העתידי: אמנם שיעור התעסוקה של נשים בישראל גבוה יחסית, אך נמוך בהשוואה לזה של גברים, יש פערים בשכר השעתי בין נשים לגברים, ומספר שעות העבודה של נשים נמוך יותר.

גורם מפתח נוסף שלא בא לידי ביטוי בדיון הציבורי, הוא האופן שבו חיסכון הפנסיה של נשים מושפע מההפסקות הזמניות ברצף הקריירה שלהן. במקרה שאישה בוחרת לדחות את חזרתה לעבודה מחופשת לידה (כפי שעושות 41% מהנשים לפי מחקר של משרד העבודה), או שהיא לוקחת חופשה מהעבודה כדי לטפל בילדיה, לא מופרשים עבורה כספים לפנסיה בתקופה זו.

סוגיה נוספת שיש להאיר היא שישראל נמנית עם ארבע המדינות היחידות ב-OECD המתייחסות למגדר כקריטריון בחישוב הקצבה החודשית שיש לשלם למבוטח — שיטה שאינה חוקית במדינות רבות. היות שתוחלת החיים של נשים ארוכה יותר, קרנות הפנסיה מחלקות את החסכונות הכוללים למספר רב של תשלומים - ולכן נשים מקבלות בכל חודש חלק קטן יותר מן הסכום הכללי.

המשמעות היא שגם אם אישה שהגיעה לשלהי הקריירה שלה צברה בחיסכון הפנסיוני שלה בדיוק את אותו הסכום שצבר גבר, היא תקבל קצבה חודשית קטנה יותר ממנו כשתפרוש. עוד גורם שמשפיע יותר על נשים הוא שקצבת הזקנה הממשלתית צמודה למדד המחירים לצרכן, ומדד זה עולה לאט יותר מהשכר. מכאן, שבישראל הערך של קצבת הזקנה ביחס למשכורת יורד במשך הזמן.

העלאת גיל הפרישה לנשים היא לא האפשרות היחידה לצמצם את הפער המגדרי בפנסיה. אפשר למשל להרחיב את הכיסוי הפנסיוני גם לפרקי הזמן שבהן נשים לוקחות חופשת לידה או מטפלות בילדים, לבטל את מרכיב המגדר בקביעה של גובה הגמלה החודשית, ולהצמיד את קצבות הזקנה לשכר ולא למדד המחירים לצרכן. התבוננות כוללת במערכת הפנסיה היא הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הפער המגדרי בפנסיה ולשפר את הרווחה העתידית של נשים ישראליות מבוגרות.

הכותבת היא מנהלת כספים, תפעול וניתוח מדיניות במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker